עריכת הדף "שו"ת רבי עקיבא איגר/א/יב"

<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן יב'''}}

לידידי אהובי הרב רבי ברוך מליסא. אשר שאל רו"מ בש"ע א"ח {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלב|סי' תרל"ב]]}}, הכותל נעקם, במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/תרלב|שם]] משמע דוקא כשהדפנות מגיעות לסכך {{ממ|ר"ן וב"ח}} והנה בטור כתב אף אם אין מגיעות לסכך מ"מ מכח גוד אסיק הוי כמגיעות לסכך, ובתר הכי אמרינן דופן עקומה, ולכאורה באמת טעמא בעי על הר"ן אמאי פשיטא ליה למפסל, הא בפשוטו מסתברים דברי הטור, עכ"ל:

נלענ"ד דהר"ן לשיטתיה אזל, דכתב בסוכה {{ממ|דף רל"ז ע"ב}} האי דנקיט פלוגתא דאין לבוד באמצע גבי מיעטו היינו לומר דלמ"ד אין לבוד באמצע כי אמרינן יש לבוד מן הצד דוקא כי מיעטו מצד הסכך, אבל מיעטו מצד הדופן לא, דלא תימא כיון דבפחות מד"א אמרינן דופן עקומה אפילו כי מיעטו מדופן הו"ל לבוד מן הצד קמ"ל דלא אמרינן דופן עקומה ולבוד כי הדדי עכ"ל, וכיון שכן שפיר כ' הר"ן דבאינו מגיע לסכך לא אמרינן דופן עקומה דלא אמרינן גוד אסיק ודופן עקומה כי הדדי, כמו דלא אמרינן דופן עקומה ולבוד כהדדי:

ונ"ל ביאור דברי הר"ן לא בפשוטו, דאין הסוכה מתכשרת ע"י ב' הלכתות יחד לבוד ודע"ק, אלא דכוונת הר"ן היכא דא"א לדון על אחד אלא מכח אידך, דהא למ"ד אין לבוד מאמצע א"א לדון על לבוד רק מכח דאמרינן דע"ק ונעשה אויר מהצד זהו לא אמרינן הלכה אחת מכח הלכה אחרת, וה"נ באין דפנות מגיעות לסכך דל"ש לדון דע"ק כיון דיש כאן אויר, אא"כ תדין תחילה גוד אסיק ומגיעות לסכך, ואזי שייך לדון דע"ק זהו לא אמרינן, אבל אם כל א' וא' שייך לדון לעצמו אמרינן ביה כמה הלכתות:

ולפ"ז יהיה ההלכה להר"ן אם פחות מד"א סכך פסול מצד הדופן ואח"כ ב' טפחים לאויר לדידן דיש לבוד באמצע ושייך לדון ביחוד בזה דופן עקומה וכן לבוד, אף דההכשר הסוכה רק ע"י שניהם מ"מ מהני, אבל בהיפוך אם לצד הדופן ב"ט אויר, ואח"כ פחות מד"א סכך פסול דא"א להתחיל לדון דע"ק רק אחר שדנת דין לבוד דאויר כסתום, זהו לא אמרינן, ותמוה בעיני שלא הובא מדבר זה ומסברת הר"ן הנ"ל לדינא וביותר דהא הטור וש"ע {{ממ|סי' תר"ל ס"ט}}, היו דפנות גבוהים וכו' ואפילו אין מכוון ממש רק שיהיה בתוך ג' כנגדו וכו' והב"י כ' על הראשון אפילו גבוה הרבה דהוא מסוגיא {{ממ|דף ט"ז}} ועל השני אפילו אינו מכוון, מקורו ממתני' {{ממ|דף י"ז}} ובאמת כל חד וחד דין באפי נפשיה והטור והב"י הרכיבו שניהם, דבגבוה וגם אין מכוון ממש דשריא, ולפי הר"ן הנ"ל אינו כן, דהא א"א להתחיל לדון לבוד עד שנדון תחילה גוד אסיק וזה לא אמרינן להר"ן הנ"ל, ופלא בעיני על הב"י שלא הביא דברי הר"ן הנ"ל בדרך חולק עם הטור:

וביותר תמוה לי על המג"א {{ממ|רסי' תרל"ב}} דהעתיק לשון הר"ן והא לכאורה אינו להלכתא, כפי פסק הש"ע {{ממ|סימן תר"ל הנ"ל}} ושם {{ממ|בסי' תר"ל}} לא הערה המג"א כלום:

ונ"ל ראיה ברורה להר"ן מסוגיא פ"ק דערובין {{ממ|דף ט' ע"א}} ר"א אמר משוכה והיא תלויה כו' לבוד וחבוט לא, קמ"ל, והקשה מהר"ש איידלס ז"ל אימא באמת תרווייהו לא אמרינן אלא דהברייתא משוכה או תלויה קאמר, גם בתוס' שם הקשה דאפי' יתר מג' נימא חבוט רמי, ולחומר ב' קושיות אלו, ראיה לומר כשטת הר"ן הנ"ל, ומרווח הסוגיא היטב דבגבוה יותר מג' לא מתכשר מחמת חבוט רמי כיון דלא אפשר להתחיל לדון לבוד כ"א שתדין תחילה דהקורה היא למטה מכח חבוט, וכיון דההלכה א' יוצא מהלכה אחרת לא אמרי' וכסברת הר"ן וממילא מיושב קושיית המהרש"א דאם איתא דאו תלויה קאמר היה קשה קושיית התוס' דגבוה ג' ג"כ לתכשר מטעם חבוט, אע"כ דמשוכה והיא תלויה קאמר דבגבוה שלשה לא אמרינן לבוד וחבוט:

ידידו ד"ש עקיבא גינז מא"ש

{{מרכז|בשולי המכתב}}

ובההיא ענינא קשה לי במה דאיתא בש"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלב|ס"ס תרל"ב]]}} אם יש ב' טפחים סכך פסול ועוד סכך פסול ב"ט ואויר פחות מג"ט ביניהם, דיש להסתפק אם מצטרפין שני הפסולים ביחד לפסול הסוכה וזהו מדברי התוס', ואני בעניי לא הבנתי דהא י"ל בפשוטו דאויר טפח היה ג"כ ראוי לחוץ בסוכה כיון דיש הפסק אויר ביניהם, אלא דאתינן עלה מדין לבוד ולמ"ד אין לבוד באמצע משמע באמת דאפילו בסוכה גדולה פוסל אויר באמצע פחות מג"ט אלא לדידן כשר מטעם לבוד וכן בב' טפחים סכך פסול ואויר ב' טפחים דאין מצטרפים י"ל ג"כ מטעם לבוד כאלו ב"ט דפסול דבוק בסכך כשר ואין כאן הפסק, או דממלאים האויר מסכך כשר שבצדו, וכן אם הב"ט אויר בצד הדופן ואח"כ לצד הסוכה ב"ט סכך פסול אמרינן לבוד דהדופן סמכינן לסכך פסול, וא"כ בנדון זה דאויר מפסיק בין הסכך פסול דד"ט הא אין לנו מקום הכשר דלבוד, דהא אם באת לדון דהוי לבוד ממילא איכא שיעור סכך פסול בד"ט, ובלא לבוד האויר לחודא חוצץ:

ולומר באמת דבלאו לבוד אינו חשוב אויר פחות מג' טפחים להפסיק ולחצוץ ולמ"ד אין לבוד באמצע דפוסל היינו רק בסוכה קטנה, הא לכאורה א"א לומר דגם בסוכה קטנה לתכשר בלא לבוד דהא בסכך פסול פחות מג"ט כשר בסוכה קטנה אף דאין שייך לבוד מ"מ משלים לשיעור סוכה א"כ הא דאויר פחות מב"ט אין משלים לשיעור סוכה היינו דחוצץ ומפסיק, א"כ ממילא גם בסוכה גדולה פסולה, ומוכרח דכל עיקר הכשירו דאויר פחות מג"ט רק מדין לבוד הוא וקשה כנ"ל, וצע"ג{{הערה|ביישוב קושיא זו, עיין קהילות יעקב {{ממ|[[קהילות יעקב/סוכה/יג|סוכה סימן יג]]}} ועמק ברכה {{ממ|[[עמק ברכה/סוכה/יח|אות יח]]}}.}}:

עקיבא

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>