עריכת הדף "שו"ת רבי עקיבא איגר/א/ט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן ט'''}}

'''לידידי הרב רבי ראובן נ"י אב"ד דק"ק טיצק'''

'''על''' שאלת רומפכ"ת, במי שאין ידו משגת לקנות תפילין ולולב או סוכה, וכן מי שאין ידו משגת לקנות מזוזה לפסחו ולולב לצאת בו, הי מנייהו קדים:

'''מקור''' הדין בירושלמי סוף מגילה וז"ל שם תפילין ומזוזה הי קדים שמואל אמר מזוזה קודמת ור"ה אמר תפילין קודמין, מ"ט דשמואל שכן היא נוהגת בשבתות ויו"ט, מ"ט דר"ה שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדברות, מתני' מסייע ליה לשמואל תפילה שבלה עושים אותה מזוזה, ומזוזה שבלה אין עושים אותה תפילה שמעלין בקודש ולא מורידין עכ"ל:

'''ונלענ"ד''' דהכוונה שכן נוהגת במפרשי ימים, היינו דהחיוב על גופו בכ"מ שהוא, ואין לו מנוס לפטור מזה, משא"כ במזוזה דאי בעי מפריש כל ימיו בימים ומדברות, ואין לו בית דירה ופטור ממזוזה, וה"ה דהוי מצי למימר דאי בעי דר כל ימיו בבית שאולה ושכורה, כנלענ"ד ברור:

'''וראיתי''' בספר בית הלל שכתב ביו"ד (סי' רפ"ה ס"א) וז"ל, ונראה לי דתפילין קודמין לסוכה ולולב משום דתפילין חובת הגוף דהיינו ללבוש, דאלת"ה אלא דסוכה ולולב הוויין ג"כ חובת הגוף וכדאיתא בקידושין דכל שאינו חובת קרקע מקרי חוה"ג, א"כ גם מזוזה אינה חובת קרקע אלא חובת הגוף הדר בבית, א"ו נראה דחובת הגוף היינו שהוא מלבוש, וא"כ הוא קודם לסוכה ולולב וכ"ש לציצית דציצית תשמישי מצוה ותפילין תשמישי קדושה, עכ"ל:

<b>{{עוגן1|ובמחכ"ת}}</b> שגה מאד בכוונת רמ"א דחובת הגוף היינו מלבוש, אלא דכוונת הרמ"א דתפילין חוה"ג דהוא מ"ע שהחיוב מוטל על הגוף לעשותו וא"א לו למצוא טצדקי למפטר מחובתו, משא"כ מזוזה דאין חיוב מוטל על גופו לקנות לו בית לקבוע מזוזה, אלא דאם דר בביתו חל עליו חובת מזוזה ואי בעי דר בבית שאולה ושכורה ופטור ממזוזה, זולת לגבי ציצית הדין עם הבית הלל, דדמי ממש בזה למזוזה, דאין עליו חיוב ללבוש טלית בת ד' כנפות ולעשות בהם ציצית ואי בעי לובש טלית בת ג' כנפות ופטור מציצית:

'''אולם''' נראה מטעם אחר דהדין עם הבית הלל דתפילין קודמין לסוכה ולולב, והיינו כיון דחזינן דשמואל סבר דמזוזה קודמת לתפילין שכן נוהגת בשבתות ויו"ט, ונ"ל דאין הכוונה דמשום דנוהגת בשויו"ט הוי מ"ע שלא הזמן גרמא ונשים חייבות, והוי עשה ששוה בכל, מש"ה עדיף מתפילין דאינה נוהגת בשוי"ט והוי מ"ע שהז"ג ונשים פטורות והוי מ"ע שאינה שוה בכל, וכמו דמצינו פ"ק דיבמות לענין דחיית עשה לל"ת דשוה בכל חמור מאינה שוה בכל, וכן פ"ג דברכות (דף כ' בתוס' ד"ה שוא"ת) דכבוד הבריות דוחה לאיסור שאינו שוה בכל [אב"ה עי' לאבא מארי ני' בחדושיו מ"ש על דברי תוס' אלו] דא"כ הו"ל למנקט בקיצור שכן נוהגת בנשים דהא משנה ערוכה היא בברכות (דף כ') דנשים פטורות מתפילין וחייבות במזוזה ומה צריך שמואל למנקט טעמא דמלתא דחיובא ופטורא דנשים ונקט המסבב ולא המסובב, ובפרט דמהך טעמא דמזוזה נוהגת בשוי"ט והוי מ"ע שלהז"ג אינו מספיק לחייב הנשים בכך, דהיה מהראוי לפוטרן דהוקש לתפילין, אלא הטעם דאטו גברא בעי חיי ונשי לא בעי חיי, וכדאיתא בקידושין:

<b>{{עוגן1|גם}}</b> לא מצינו דעשה ששוה בכל קודם לעשה שאינה שוה בכל, והרי בברכות (דף כ"ז) היה לפניו שני תפלות מנחה ומוסף מנחה קדים דתדיר, ולא נקיט הטעם דמנחה שוה בכל דנשים חייבות בתפלה ומוסף אינה שוה בכל, דלכאורה נראה דנשים פטורות מתפלת מוסף כיון דנשים לא היו שוקלות אין להם חלק בקרבנות ציבור וכ"מ בת' בשמים ראש ס' פ"ט ע"ש:

<b>{{עוגן1|אע"כ}}</b> דאין בזה מעלה לענין קדימה, וההיא טעמא דשמואל בירושלמי דמזוזה קודמת דנוהגת בשבתות וי"ט, היינו דהוי תדיר, דאף דאנו דנין לענין שאחד ידחה לגמרי מ"מ גם בזה קיימא הכלל דתדיר קודם וכמ"ש המגן אברהם סי' תרפ"ד סק"ב והביא ראיה מתוס' סוכה דף נ"ד ע"ב ע"ש]:

'''ולענ"ד''' הכי מוכח מדברי שמואל שבירושלמי הנ"ל, גם מפורש כן בהרא"ש פ"ב דשבת (סי' י"ב), וכיון שכן ממילא הדין דתפילין קודמין לסוכה ולולב דתדיר יותר, דעד כאן לא פליג ר"ה על שמואל אלא מטעם דס"ל דתפילין דהוי חובת הגוף עדיף ממעלת תדיר, אבל בתפילין וסוכה ולולב דכלהו הוויין חוה"ג לפי פירושינו הנ"ל, קיימא הכלל דתדיר עדיף.

'''ובאמת''' אין בזה נ"מ כ"כ לדינא דבממנ"פ אם הוא קודם סוכות וצריך לקנות תפילין לצאת בהם עתה, נראה דפשיטא דתפילין עדיף דלא דחינן חיוב דהשתא מקמי חיובא דבתר זמן, ואם הוא בחוה"מ להפוסקים דחוה"מ זמן תפילין, וכן אף להסוברים דחוה"מ לאו ז"ת, אם ע"י שיקנה לו במעותיו לולב לא ישאר בידו מה לקנות לו אחר י"ט תפילין, י"ל דודאי תפילין עדיף, דהא לולב בזה"ז ביו"ט ב' דרבנן ותפילין דאורייתא עדיפא, ואם אחר י"ט יהיה מצוי לו תפילין, ורק לפי שעה בחוה"מ אין לו תפילין, להסוברים דחוה"מ זמן תפילין בודאי עדיף תפילין דאורייתא ללולב דרבנן, ולהסוברים דחוה"מ לאו זמן תפילין בודאי לולב עדיף לצאת עכ"פ ידי דרבנן, ולדינא דמספקי' ההלכתא אם חוה"מ ז"ת או לא, י"ל דתפילין עדיף דספק דאורייתא עדיף מודאי דרבנן, כדאיתא סוף מסכתא דר"ה שתי עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין הולכין למקום שתוקעין ואין הולכין למקום שמברכין דאע"ג דהא ודאי והא ספק:

'''ולענין''' תפילין וסוכה, כיון דסוכה ודאי דאורייתא ותפילין ספק סוכה עדיף:

'''ולענין''' מזוזה וסוכה לכאורה נראה דסוכה קודם, אף דמזוזה תדיר מ"מ לפי"מ שבארנו דסוכה הוי חובת הגוף דא"א לו להפטר מחיובו ממנה, ומזוזה לא מקרי חובת הגוף דא"צ לקנות בית ולישב בו ולקבוע מזוזה, וכיון דקיי"ל דתפילין ומזוזה תפילין קודמין דחוה"ג עדיף מתדיר, ה"נ סוכה קודם למזוזה:

<b>{{עוגן1|אמנם}}</b> לענ"ד דין זה צ"ע, דהנה ביסוד הדין הא דפסקי' כר"ה לגבי שמואל עיין בהרא"ש הלכות תפילין שכתב ומסתברא דההלכה כר"ה דמצוה דגופא עדיף, וגם מפרש תלמודא טעמא, ובקרבן עדה הקשה, הא בתלמודא מפרש ג"כ טעמא דשמואל ואדרבה מייתי סייעתא לשמואל, וכתב הוא כיון דמייתי הירושלמי ראיה לדשמואל מהברייתא דקתני תפילין שבלה עושים אותה מזוזה, ומזוזה שבלה אין עושין אותה תפילה א"כ ממילא למה דקיי"ל כתלמודא דידן דאיתא בברייתא בהיפוך דמתפילה אין עושין מזוזה, וממזוזה עושין תפילין דקדושת תפילין חמורה ממזוזה, ממילא הוי סייעתא לר"ה ע"ש, וכבר קדמו בזה בב"י (סימן ל"ו), וא"כ במזוזה לגבי סוכה ולולב י"ל כי היכי דלהירושלמי דקדושת מזוזה עדיף מתפילין, היה הדין דמזוזה עדיף מתפילין, דקדושה חמורה קודם למצוה שהיא חוה"ג אלא דאנן ס"ל דתפילין עדיף ממזוזה, דאנן קיי"ל דקדושת תפילין חמיר ממזוזה, אבל לענין מזוזה לגבי סוכה ולולב אף דסוכה ולולב הוויין חוה"ג כנ"ל מ"מ מזוזה עדיף דיש בו קדושה וסוכה ולולב אין בהם קדושה, דלענין יסוד זה קיימא סברת הירושלמי דקדושה חמורה עדיף ממעלת מצוה דחוה"ג, ומכ"ש לגבי דבר שאין בו קדושה כלל, ולפ"ז יהיה הדין לכאורה בהיפוך דמזוזה קודם ללולב וסוכה:

'''אולם''' מה שיש לספק כי על דברי ק"ע הנ"ל יש לפקפק הא כיון דטעמא דשמואל דמזוזה קודמת לתפילין דמזוזה תדיר, א"כ מה בכך דקדושת תפילין חמורה ממזוזה, הא מ"מ י"ל דתדיר עדיף, דהא זהו אבעיא דלא אפשטא בזבחים פרק כל התדיר (דף צ"א) מקודש ותדיר הי מנייהו קדים, והרמב"ם (פ"ט מהל' תמידים פסק דאיזה שירצה יקריב קודם, ואף דהירושלמי מביא ראיה לדשמואל מסברא דקדושתו חמורה עדיף ממעלת חה"ג ומכ"ש דעדיף ממעלת תדיר, דהרי מסברא לא היה פסיקא להירושלמי דההלכה כשמואל משום דדלמא כר"ה דמעלת חוה"ג עדיף מתדיר, וכיון דפסיקא להירושלמי דקדושתו חמורה עדיף ממצוה שהיא חוה"ג, אף לפי הצד דחוה"ג עדיף מתדיר א"כ כ"ש דקדושה חמורה עדיף מתדיר כיון דעדיף מחוה"ג דעדיף מתדיר, וס"ל להירושלמי דמקודש עדיף מתדיר, אבל לדחות להלכה דברי שמואל מברייתא דידן דקדושת תפילין חמירא ממזוזה, הא לדידן לא פסיקא לן זה דמקודש עדיף מתדיר:

'''ואולי''' י"ל כיון דעכ"פ לר"ה מצוה שהיא חוה"ג עדיף מתדיר בודאי תפילין עדיף, ואף לסברת שמואל דתדיר עדיף מחוה"ג מ"מ יכול לקנות איזה שירצה, דהא אנן קיי"ל דקדושת תפילין חמורה ממזוזה, ובתדיר ומקודש באיזה שירצה יעשה, וא"כ עכ"פ רשאי לקנות תפילין, ממילא ראוי לפסוק לעשות כן לקנות תפילין, דדלמא הלכה כר"ה דחוה"ג עדיף:

'''וביותר''' נלענ"ד דקיי"ל לעיקר דהלכה כר"ה, והיינו די"ל דאופן פלוגתא דשמואל ור"ה בהא, במה דאיתא בזבחים (שם דף צ"א) דרצו לפשוט איבעיא דתדיר ומקודש, מדקתני במתני' דשלמים של אמש וחטאת ואשם של היום שלמים קודמים, הא אידי ואידי דהיום חטאת ואשם קדמי אף דשלמים תדירי, אמר רבא מצוי קאמרת שאין תדירא חובא אלא שמצוי תדיר יותר מחבירו, א"ל ר"ה בר יהודא אטו מצוי לאו תדיר הוא וכו' עי"ש, א"כ י"ל דשמואל ור"ה תרווייהו ס"ל דמדין תדיר אתינן עלה, ושמואל סבר כר"ה ב"י דמצוי יותר מקרי ג"כ תדיר, מש"ה מזוזה לגבי תפילין הוי תדיר, כיון דנוהגת בשוי"ט, אף דתדירתו אינו חובה, דאפשר דיהיה בכל השנה ממפרשי ימים ומדברות או לדור בבית שכורה ושאולה לשיטת תוס' דמדאורייתא אף לאחר ל' יום פטור ממזוזה, או דבכל שלשים יום ידור בבית אחר דרך שאלה ושכירות, מ"מ מצוי הוא יותר מתפילין, ור"ה סבר כרבא דמצוי לא מקרי תדיר, וממילא י"ל בהיפוך דתפילין מקרי תדיר דהוי חובה בימות החול, אבל מזוזה אפשר שכל השנה לא יהיה לו מזוזה, ומה דקאמר טעמא דר"ה שכן נוהגת במפרשי ימים, היינו דהחיוב יום יום, ומש"ה מקרי תדיר לגבי מזוזה, ומה שמביא הירושלמי ראיה לשמואל מהברייתא דתפילה שבלה, היינו דס"ל להירושלמי דמקודש ותדיר מקודש עדיף וכמש"ל, מש"ה הוי סייעתא דלו יהא כסברת ר"ה דתפילין מקרי תדיר לגבי מזוזה, הא מ"מ מזוזה מקודש יותר מתפילין:

'''וכיון''' שכן למה דמסקינן בזבחים דהוא אבעיא דלא אפשיטא במקודש ותדיר הי מנייהו קדים, דקיי"ל כרבא, דמשלמים לא איפשט דמצוי לא מקרי תדיר, ממילא קיי"ל כר"ה דתפילין עדיף דהוי תדיר לגבי מזוזה ומקודש ג"כ יותר לפי הברייתא בתלמודא דידן דתפילה שבלה וכו' דקדושת תפילין חמירא:

'''וביותר''' דממנ"פ אי מקודש עדיף מתדיר ממילא תפילין קודם למזוזה, ואם תדיר עדיף ממקודש ממילא מוכח מההיא דשלמים, דמצוי לא מקרי תדיר, א"כ הוי תפילין תדיר לגבי מזוזה וכנ"ל, (ועי' שאגת ארי' סי' כ"ח), ואף בלא פירושינו זה בירושלמי, עכ"פ מתוך הראיה הנ"ל יש לפסוק כר"ה דאף אם ננקוט כפשט', דטעמא דר"ה דמצו' דחוה"ג עדיף, הא מ"מ סברת ששואל למחשב מזוזה תדיר לגבי תפילין נדחה לפי סברת רבא דמצוי לא מקרי תדיר, וממילא קיימא הממנ"פ הנ"ל דתפילין קודם למזוזה:

'''ולפ"ז''' לענין מזוזה לגבי סוכה ולולב, י"ל דתליא בב' תירוצים בזבחים שם דלל"ק דקתני אוציא מילה שהיא תדירה היינו תדיר במצות, אבל מ"מ לא מקרי תדיר רק מצוי, ה"נ מזוזה לגבי סוכה ולולב דהם מקרי תדירי דמחוייב עכ"פ פ"א בשנה ומזוזה לא, אבל לל"ב דמילה לגבי פסח דמי לתדיר ועי' פירש"י כיון דמצוי הרבה מפסח, א"כ ה"נ מזוזה לגבי לולב וסוכה, דדוקא לגבי תפילין מקרי תדיר, כיון דתפילין עכ"פ בכל יום ומזוזה אפשר דפוטר עצמו לעולם מחיובו, אבל לולב וסוכה כיון דהם רק פ"א בשנה ומזוזה מצוי הרבה מקרי מזוזה תדיר:

'''וא"כ''' הא ספיקא דדינא במזוזה לגבי סוכה ולולב הי מינייהו תדיר לענין הקדימה:

'''ונ"ל''' ההכרעה כיון דלל"ב מקרי מזוזה תדיר ומחוייב להקדימו, דהוא תדיר ומקודש, ולל"ק דלולב מקרי תדיר, מ"מ הברירה בידו להקדים איזה שירצה, כיון דמזוזה מקודש ולולב תדיר כמו שכתבתי לעיל בשם הרמב"ם, ממילא י"ל דמחויב להקדים מזוזה דדלמא כל"ב, כנלענ"ד:

'''ואגב''' אודיעו מה דנ"ל לדינא, במי שיצא מדירתו לבית אחר לדור שם, ויש שם מזוזה מכבר שהניח שם הדר הראשון דמחוייב הוא לברך על המזוזה דזהו מצוה חדשה לו בבית זה, ואף דהוא פשוט, כמדומה אין נזהרים בזה ומצוי לשכוח:

'''ונ"ל''' דגם ההולך מביתו לעסקיו בשוק שעות הרבה ופעמים נוסע מעירו על איזה ימים, דלכאורה הדין דכשחוזר לביתו יברך על המצוה, דהא בנתים שלא היה בדירת ביתו לא היה עליו חובת מזוזה, ומתחיל עתה חיוב חדש, [ואף דמחזיק ביתו לדור, מ"מ בשעה שאינו בביתו אינו מקיים מצות מזוזה בזה, עי' מג"א סי' כ"א ס"ק ב', וגם בני ביתו פטורים דאין הבית שלהם, והוי כדר בבית שאולה ושכורה] ויהיה כמו יוצא מסוכה לעסקיו וחוזר לסוכתו דמברך, וכמו פשט טליתו ע"ד שלא להתעטף בו מיד, שחוזר ומברך כשלובשו (ועי' מג"א סי' ח' ס"ק י"ח) וצ"ע לדינא:

{{יישור לשמאל|ידידו{{ש}}'''הק' עקיבא במוהר"ם גינז זצללה"ה מא"ש'''}}{{-}}

'''אחר''' זמן רב בא לידי ספר ברכי יוסף, וראיתי שכתב בפשיטות (באורח חיים סי' י"ט) בדין הראשון הנ"ל דשוכר בית שיש בו מזוזה דאינו מברך, דלא תקנו הברכה רק על שעת קביעת המזוזה, וממילא גם בדין הב' הנ"ל בנוסע מעירו ואח"כ חוזר לביתו אינו מברך, ולדינא צל"ע.

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>