עריכת הדף "שו"ת מהרש"ם/ב/קפו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קפו'''}}

ב"ה ב' תצוה תר"ס ברעזן.

::להרב וכו' מו"ה '''שבתי הערצוג''' נ"י דומו"ץ דק' '''סקאל''':

'''{{עוגן1|מכתבו}}''' הגיעני וע"ד שאלתו בס"ת שניתז רוק מפי הקורא ונתלחלח הדיו ונתפשט מן אות רי"ש של תיבת ויאמר עד אות יו"ד משם הקדוש שאחריו בכל משך היו"ד מראשו עד סוף עוקצו הימני ועי"ז נתקלקל צורת היו"ד עד שתינוק דל"ח ול"ט לא ידע למקרי לי' ורק מי שהוא בר דעת יוכל להבחין בעיון היטב ע"י שגוף היו"ד שחור מאוד והנגיעה היא כהה ממנה לכן ניכר היו"ד ועוקצה עכת"ד השאלה:

'''{{עוגן1|הנה}}''' בתשו' נו"ב מה"ק חא"ע [[נודע ביהודה/קמא/אבן העזר/פה|סי' פ"ה]] באמצע התשובה מבואר דהיכי דיש מחק של דיו כהה בשחרות על הנייר וכתוב על המחק אות הניכר ע"י רוב שחרותו כשר וגם נקרא מוקף גויל ע"ש וא"כ לכאורה גם בנ"ד יש להקל ואף שמדברי הפמ"ג בא"א או"ח סי' ל"ב סק"ח וסקל"ד מוכח להיפוך וגם בשו"ת ב"ש חא"ח סי' ז' חוכך בזה מ"מ א"א להתיר למחוק את היו"ד כיון שלדעת הנו"ב הוא כשר אבל כפי שכתב רו"מ שהתינוק דל"ח ול"ט אינו מכירו וגם בר דעת לא יבחין להכירו אלא אחר עיון היטב א"כ כיון שכל דין היכר אות תלוי מדין הש"ס בהיכר תינוק אין עליו דין אות וכה"ג מצינו לענין היכר האות נגד השמש והחלון דאם אינו ניכר בלא החלון ה"ז כמחוק כמ"ש בתשו' רח"כ חיו"ד סי' מ"ג באמצע התשובה וה"נ בזה גם הנו"ב מודה דהוי כנמחק היו"ד ואף שאם יגרור הנגיעה מסביב לדעת הסמ"ק וסייעתו במה שנעשה לאחר כתיבה ליכא משום ח"ת מ"מ עתה קודם הגרירה הרי האות כנמחק ואף שהק"נ על הרא"ש פ"ב דגיטין אות מ"ה חולק ע"ד הב"ח ומג"א סי' ל"ב סקכ"ז וס"ל דגם אם דבוק האות בכל האורך מהני גרירה היינו כשצורת האות ניכרת אבל בנתקלקל כל צורתה פשיטא דלכ"ע פסול וע' בחי' הרשב"א למנחות (דף כ"ט ע"א) [[רשב"א/מנחות/כט/א|ד"ה פשיטא]] וכו' כל אות שאינו מוקף גויל פירש"י שמודבקת באות אחרת וכו' ומיירי שצורתה ניכרת דאל"כ כמו כן הו"ל למיפרך פשיטא דהא כיון דמאותה דבוק שנדבקה לחברתה אין צורתה ניכרת לאו אות הוא וכו' אלא מיירי בניכרת וקמ"ל דאע"ג דנגמרה צורתה קודם שנדבקה ואח"כ נדבקה וחסרה בצורתה קצת ומ"מ ניכר דאפ"ה פסולה הואיל ואין לה כל צורתה שהרי מפני שדבוקה בחברתה אין חיתוך צורתה ניכר ומ"מ נ"ל דמאי דפסל בנדבקה בחברתה הוי כגון דנדבקה מכל רוח אחת וכו' אבל אם נדבקה קצת מרוח אחת ולא כל הרוח לא מיפסלא וכו' הלכך אין לפסלה אלא אם כגון שדבוקה מרוח א' אבל אם דבוקה מעט כמו קוץ שיוצא מזו לזו אבל חיתוך צורתה ניכר אין לפסלה לאפוקי ממנהג מדינה זו וכו' עכ"ל ועמג"א סי' קמ"ג סוסק"ז בשם תשו' הרשב"א בזה ועכ"פ מדברי הרשב"א מנחות הנ"ל מוכח דאם דבוק נגד שאינו צורתה ניכרת לאו אות היא וא"כ פשיטא שאין גרירה מועיל לשי' הסוברים דמקרי ח"ת וא"כ אין לגרור להכניס א"ע לספיקא דפלוגתא ובפרט לפמ"ש בתשו' רע"א מ"ת סי' ל"ו להוכיח שדעת רוב הפוסקים דגם בכה"ג מקרי ח"ת ודעת סמ"ק יחידאה וזהו דלא כמ"ש הג"פ סי' קכ"ה סקל"ב דהוי ספיקא דפלוגתא ע"ש באורך ולכן יש להקל למחוק תחלה ע"י קטן העוקץ הימיני שהוא רגל היו"ד ואז אח"כ יגרור כל הדבק שבצדו עד הרי"ש ויחזור ויכתוב העוקץ הימיני של היו"ד. ואם כי המג"א סי' ל"ב סקכ"ג הביא דיעות לגרור כל האות דגם במקצת אות פוסל ח"ת אבל בג"פ סי' קכ"ה סקל"ו מיקל והגם שבסקל"ט מחמיר לכתחלה וע"ש בפת"ש סק"ו אבל בגט מקושר מיקל בס"ת ותו"מ אפי' לכתחלה ודוקא בגט יש להחמיר א"כ בנ"ד גבי אות השם י"ל כמ"ש:

'''{{עוגן1|ולכאורה}}''' הי' נראה שאם אין היו"ד שחורה הרבה ויודע בנפשו שאם יחזור ויכתבנה מחדש בדיו שחור מאוד יהי' ניכר אות היו"ד לכל רואה אזי יגרור מקודם אצל הרי"ש ויחזור ויכתוב היו"ד בדיו שחור ואח"כ יגרור הדבק אך שד"ז נוגע לפלוגתת הנו"ב והפרמ"ג שהבאתי למעלה וגם הרי לשי' קצת פוסקים יהי' גם בזה חשש מחיקת השם בהעברת הקולמס וגם חשש כתב ע"ג כתב ולכן העיקר כמש"ל:

'''{{עוגן1|אגב}}''' אכתוב במה שנשאלתי בס"ת שע"י נפילת טאביקע שחורה נמשך קו שחור ונסתם הפתוח והשבתי דפסול דכל מיני שחור אפי' של צבע פוסל כמ"ש הא"ר סי' ל"ב סק"ד ומצאתי בשו"ת ברכת יוסף יו"ד סי' נ"ט שפסק כן להדיא ואף דבתשו' נו"ב מ"ת א"ע סי' קי"ג בדין קו דק שנמשך מפסולת הנייר דיש להקל מ"מ י"ל דמודה בנ"ד. והנלע"ד כתבתי:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}[[קטגוריה:תשובות מתאריך ו' אדר א' ה'תר"ס]][[קטגוריה:ספר תורה]]</noinclude>