עריכת הדף "שו"ת מהרש"ם/א/קז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קז'''}}

::להרב הגדול וכו' מו"ה אשר הורוויץ נ"י אבד"ק '''רימונוב'''.

'''{{עוגן1|מכתבו}}''' הגיעני ובדבר מה ששאל בדין דיין שיש לו קרחה קטנה באמצע ראשו אם רשאי להיות דיין בחליצה כיון דיש להחמיר שלא יהיה בעל מום וברמב"ם פ"ח מבימ"ק מבואר דקרח פסול לעבודה ותליא בתרי לישני בבכורות (מ"ג ע"ב) אם בקרח באמצע ויש לו שער לפניו ולאחריו פסול. והנה מ"ש דבחליצה דהוי רק חומרא דרבנן יש להקל בספק מום כ"ה בתשו' רע"א מהד"ת סימן ס"ד ואני מוסיף דלפמ"ש הח"ס דהוי רק גזירה בדייני חליצה אטו דייני גט אם כן לפי מה שכתב רש"ל בח"ש יבמות כ"ח בתוספות ד"ה ולימא וכו' דאין הסברא נותנת לגזור בעבור זה מאחר דרב שרי אפילו לכתחלה ואף דר"י אוסר מכל מקום אין סברא וכו' כי לא מצינו שום גזירה אלא בעבור שאסור בודאי לדברי הכל וצ"ע עכ"ל וכ"ה במג"א {{עוגן|סג:}}{{עוגן|סג־ג}}[[מגן אברהם/אורח חיים/רפו#א|סימן רפ"ו סוסק"א]] דכיון דאיכא חד מ"ד דיחיד פטור מתפלת מוסף מותר לאכול ואין לגזור שמא ישכח וכ"ה בפר"ת סימן נ"ז הובא בדע"ת שם סקמ"ט ועמ"ש בדע"ת סימן י' סק"י דלאו כללא הוא ובמק"א ישבתי בזה קו' התוס' מגלה (ד') אמאי ל"ג בתקיעה דמוצאי יום כפור שמא יעבירנו ולפמ"ש י"ל כיון דאיכא דיעות דאין עו"ה ליו"כ] אבל היינו בגזירת חז"ל וכהא דאסור להעלות בשר עוף בחלב אף דלריה"ג מותר משא"כ בעלמא ובפרט בגזירת אחרונים שהוא נגד הש"ס וכמו שכתב רו"מ בשם הנו"ב וכ"ה בתשובות רע"א שם ונדחק ליישב והודה שהוא רק חומרא בעלמא וכן מצאתי בשי"ק על הירושלמי פי"ב הי"ב ד"ה פרט וכו' יעו"ש בסוה"ד שהוכיח כן א"כ בכה"ג דתליא בתרי לישני וכן יש תנא בגמ' דמכשיר קרח מדינא ורק משום מ"ע פסול א"כ פשיטא דאין לגזור גזירה בכה"ג ויש להקל בפשיטות:

'''{{עוגן1|ובהיותי}}''' בזה עלה בלבי דלשי' הרמ"מ דבע"מ פסול בחליצה יש לחדש פרפרת א' בהא דיבמות (ק"ה סוף ע"ב) בהא דתנן מעשה שחלץ בינו לבינה בבית האסורין ובא מעשה לפני ר"ע והכשיר ואיבעיא להו מעשה שחלצו וכו' אבראי ובא מעשה לפני ר"ע בבית האסורין או דלמא מעשה שחלצו וכו' בביה"א ואר"י בביה"א היה מעשה ולביה"א בא מעשה וביש"ש שם תמה מאי נ"מ בהך בעיא ולפמ"ש י"ל דהא בבכורות (נ"ח א) מבואר דר"ע היה קרח וע' תוס' שבת (ק"נ ע"א) ולזה בעי אם היה מעשה אבראי אלא שבא מעשה לפני ר"ע א"כ מהא דקתני שאלנו בינו לבינה אפשר דהוי בינו לבינה ממש או דלמא בביה"א היה מעשה לפני ר"ע והוא היה יחיד מומחה ואפילו הכי קחשיב לה לחליצה בינו לבינה והוא משום דר"ע היה פסול להיות דיין בחליצה לפי שהוא בע"מ ונשמע ממתני' דבע"מ פסול לחליצה ושפיר יש נ"מ בהך בעיא [וע' ירושלמי פ"ב דקידושין ה"ד בסופה אשה קרחת ושיטה של שער מקפת מאזן לאזן וכו' שאינו מום וכו' דבר שהוא נוי בזה ובזה וכו'] והנה בתוס' בכורות (נ"ח שם) הביאו בשם ירושלמי דראב"ע היה קרח וכ"ה ברמב"ן יבמות (ע"ח ב') בשם ירושלמי קידושין (ולפנינו לא נמצא בירושלמי שם) ולכאורה לפ"ז איך נתמנה לנשיא כיון שהיה בע"מ ובירושלמי ריש חגיגה מבואר דאין למנות זקן אא"כ ראוי לכל הדברים והא לא היה ראוי לחליצה אבל י"ל שהיה קרח והי"ל שערות לאחריו ולא לפניו באופן דלא מיחשב מום בכהן וע' רמב"ן פ' תזריע עוד בענין הקרחה ע"ש בפרשת נתק:

{{-}}{{יישור לשמאל|והנלע"ד כתבתי.}}

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>