עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/ג/קנא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<big>'''שאלה'''</big> על ראובן שתבע משמעון מנה ושמעון טען איני יודע ועד א' מעיד שלוה ממנו מנה פסק חכם א' שחייב לפרוע מתוך שאינו יכול לישבע כנסכא דר' אבא:

'''ואני''' אומר שאינו חייב ומה שכתב בח"מ סי' ע"ח טענו הלויתיך מנה והלוה אומ' איני יודע אם הלויתני או לא ועד א' מעיד שהוא חייב לו מתוך שאינו יכול לישבע משלם לא שנא אם טען איני יודע אם לויתי אם לאו לא שנא אם טען איני יודע אם פרעתי אם לאו דכיון שעד א' מסייע לתובע ברי ושמא ברי עדיף ומתוך שאינו יכול לישבע משלם ע"כ.

'''נראה''' לי שהעד מעיד שהוא יודע שעדיין לא פרע לו שאם לא היה כן היה נאמן במיגו שהיה יכול לומר פרעתי או לא היו דברים מעולם ואם היה אומר פרעתי היה נאמן בשבועת היסת ואפי' שהיו שני' מעידי' שלוה שהמלוה את חבירו בעדים אינו חייב לפורעו בעדים ואם היה טוען לא היו דברים מעולם כיון שלא היה לו אלא עד א' היה נשבע שבועה א"כ צ"ל שהעד מעיד שעדיין חייב לו וכן משמע מלשון הרב ז"ל שכתב ועד א' מעיד שחייב לו ולכן כתב שחייב מתוך שאינו יכול לישבע משלם שהרי אינו מכחיש העד ואין לו מגו וכן בנסכא דרבי אבא מאריה דעובדא דמתוך כך כתבו המפרשים ז"ל שמעיד העד שעדיין הנסכא בידו וכן כתב הר"ן ז"ל פ' כל הנשבעים דכיון דאיכא מגו גבי נסכא צריך לומר שמעיד שעדיין הנסכא בידו וכן מ"מ ז"ל גבי מנה דהיינו דוקא כשמעיד דעדיין המנה אצלו וכו' ועם זה יתיישב מה שכתב בסימן ע"ט אבל הטוען לא היו דברים מעולם וחייבוהו שבועה וכשבא לישבע טען פרעתי או איני יודע הואיל ולא הכחישוהו עדים אלא שמדקדק בשבועתו לעשותה כתקנה אפי' אם עד א' מכחישו ישבע היסת שפרע או שאינו יודע ויפטר וכו' משמע דבטענת איני יודע ועד א' מכחישו נאמן בשבועה ולמעלה כתב דבעד א' הוי חייב מתוך אלא צ"ל דלעיל מעיד שעדיין חייב לו כמו שפירשו על נסכא דר' אבא והכא אינו מעיד שחייב לו כשטען איני יודע אלא מעיד שלוה ממנו ונשארו דברי הרב ז"ל מתורצי' ולא כמו שהניחם בעל בית יוסף בקושי נאם הצעיר המבי"ט:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>