עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/ג/עא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<big>'''שאלה'''</big> טבילה אחת שמימיה באים מן ההר תחת הקרקע ובקרקע יש כמה חביות טמונות בארץ וסמוך לפיהם יש נקב שבו נכנסים המים לחבית וכנגד נקב זה יש נקב אחר בחבית עצמה שמשם יוצאים המים והולכים לחבית אחרת וכן על זה הדרך עד בית הטבילה ונהגו היהודים משנים קדמוניות לנקוב תחתית החביות כדי לבטלם מתורת כלי ועתה נודע להם שיש חביות חדשו' בתוך בתי הגוים שאינם מנוקבות בתחתיתם אלא סמוך לפיהם הם מנוקבו' ועתה ילמדינו רבינו אם די בנקיבה שסמוך לפיהם לבטלם מתורת כלי או לאו וכן שואבים הגוים מים מחביות אלו ומכניסים כדיהם בתוך החבית ובאותו זמן ששואבי' הגוי' מים מהחביו' מפסיק קילוח המעין ועתה יורינו הדין אם היא טביל' כשרה או לאו:

<big>'''תשובה'''</big> הנקב שבכל חבית גדר חבית חבירת' אף על פי שתהיה כשפופרת הנוד אינו מבטל את החבית מלהיות כלי שאינו מבטל כלי מן הצד מלהיות כלי אלא כשהוא מן הצד למטה אצל שולי החבית קרוב לשוליו וכשפופר' הנוד שאינו יכול לקבל שום מים ממנו ולמטה ואז נתבטל מתורת כלי כמו שכתב רבינו יעקב סימן כ"א ואם הנקב הוא בשוליו אפי' כל שהוא אינו חשוב כלי לפסול המקוה כמו שכתב שם למעלה וגם הרמב"ם ז"ל כתב תשוב' רל"א ובתוספת' גבי קיסטלון משמע שאם ניקב הכלי בקרקעיתו אפי' נקב קטן כל שהוא כמחט יצא מתורת כלי שלא לפסול המקוה כשנופלים ממילא כמו שכתב בסוף ולכן נהגו היהודים משנים קדמוניות לנקוב החביות בתחתית' כדי לבטלם מתורת כלי כמו שכתוב בשאלה שהנקב הסמוך לפיהם אפי' הוא כשפופרת הנוד אינו מבטלם מכלי כי נקב מן הצד אפי' כשפופרת צריך שיהיה סמוך לקרקעיתו כמו שכתבתי ואפי' שמושיבין אלו החביות בקרקע ונדבקין בחור טיט ועפר וסותם הנקב אפי' הכי לא הוי סתימה אלא בעירוב סיד וגבסית ובלאו הכי לעולם נוטפים מים אפי' שיהי' נקב כל שהוא ומה שאמרנו שלא יחשב כלי בנקב כל שהוא בשוליו הוא לענין המי' הבאים מן הנהר או מן המעין דרך כלים אלו למקוה של ארבעים סאה אבל להטביל בתוך כלי זה הנקוב בכל שהוא אפי' יש בו מ' סאה יש מחלוקת בין הפוסקי' בנדון דידן נראה שהנקבים של החביות אשר הם ב' נקבים לכל חבית זה כנגד זה המי' שלמט' מן הנקבי' בלבד הם שאינם מגיעים מהמים לנקבים עד שהחבית מלאה עד מקום הנקבים אבל המים שבאים אחר כך דרך הנקבים אינם תוך חלל הכלי אלא צפים על המי' שבחבית שאצל הנקבים אינם שאובין ואם כן לא היה צריך שיהיו נקובים מלמטה להכשיר המים היוצאים דרך הנקבים למקוה כי כן אינם שאובין אלא אותם שהם בחבית למטה מן הנקבים דהא דתנן במקואות בור שהוא מלא מים שאובים והאמה נכנסת ויוצאה ממנו לעולם הוא בפיסולה עד שתחשוב שלא נשאר מן הראשוני' ג' לוגין היינו לגבי מים שבבור שהם שאובי' אבל בנ"ד שמים שבטבילה הם כשרים אעפ"י שעברו אלו המים על מי החביות שהם שאובין אינן פוסלים הטבילה שהן עצמן לא היו שאובין מעולם שהרי יורדי' ממעין שבהר ומה שנהגו משנים קדמוניות לנקוב תחתית החביות נראה שהיו עושים כך ע"צ היותר טוב כי לפעמי' כשיהיה נפסק הקילוח מן ההר אותם המים שיורדין אז ממקום פסיקת הקילוח עד הטבילה הן כשאובות ואולי אז לא היו מ' סאה שלימות ומה שכתוב בשאלה ששואבים הגוים מן החביות ובזה נפסקים מי המעין וקילוחו לטבילה אין בזה שום חשש אם הטבילה יש בה כבר מ' סאה מן המי' שירדו לה ואחר ששואבי' מן החביות חוזר החבית להתמלאת וחוזר הקילוח ללכת דרך החביות לטבילה וצריך שתהיה לטבילה זו רושם ידוע בכותל הטבילה שידעו כי כשהמי' מגיעים שמה יש בה מ' סאה או יותר כיון שלפעמים נפסק הקילוח של המעין והטובלת בטבילה זו טבילת' כשרה והיא מותרת לבעלה ותזכה היא וכל בנות ישראל לבנים זכרים וכשרים נאם המבי"ט:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>