עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/ב/קעו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<big>'''שאלה'''</big> ראובן שכיב מרע צוה שאשתו תקנה כל מה שבבית החפצי' כו' הכל יהיה לה לפרעון בכתובתה אפילו שהוא יותר מכדי כתובתה הכל יהיה לאשתו במתנה עוד צוה שכל זמן שלא תגבה כתובתה תזון ותתפרנס משאר נכסי עזבונו כדת עוד צוה שקודם כל דבר מכל שאר נכסיו יפרישו לבנו הקטן יצחק ת"ק פרחים והם יהיו לו חלק ירושתו לחלקו ובהם לא יהי' לו חלק [בירוש'[ (בראשם) עוד ומסלקו מכל שאר הבית וירושה עוד צוה שיתנו לבנו אברהם (ת"ק) (ת"י) פרחים ובהם מסלק אותו מכל ירושה ונחלה שמגיע לו בנכסיו עוד צוה שיתנו לבני בתו חמשים פרחים ולבת בתו נ"ד עוד שיהיו מחוייבים ג' בניו הם ונכסיהם לתת לאחיו יעקב י' פרחים בכל שנה ואמר ששאר נכסי עזבונו הן רב הן מועט הכל יהיו תמיד ביד בנו רבי יהודה עד היות הבן (הקטן) בן עשרים שנה והוא יתן אותם לריוח ויזון ויפרנס לילד:

<big>'''תשובה'''</big> אחר שצוה שכל מה שבבית חפצים ותכשיטים ומלבושים ומטלטלים הכל יהיה לה לפרעון כתובתה אפי' שהוא יותר מהכתובה הכל יהיה לאשתו במתנה הרי הוא כמי שגבתה כבר כתובה שאין ליורשים שום זכות בכל מה שבבית ואם כן מה שאמר וצוה שכל זמן שלא תגבה כתובתה תזון ותתפרנס משאר נכסי עזבונו כדת ירצה לומר כל זמן שלא תמכור חפצי הבית עד (נכסי) כתובה שאם תמכור מהם עד כתובתה הרי היא גובה כתובתה כי גם שכל מה שבבית הרי הוא שלה לכתובתה המותר הוא במתנה וכל עוד שאינה מוכרת אותם נראה שעומדת בבית בעלה ובכבודו ומשתמשת במה שהניח לה בעלה אבל כשתמכור מהחפצים עד כדי כתובתה הרי נעשית גברת בכתובתה כמי שגבתה כתובתה על ידי ב"ד מן היורשים ותוכל להרויח במעו' כדי מזונות ותפסיד אז את המזונות כיון שכתוב שכל זמן שלא תגבה תזון וכו' ואין כאן גבייה אחרת אלא המכירה עד כדי כתובתה ואז לא יתנו לה מזונות כמו שכתבתי. ולענין מי הוא החייב במזונותיה אם האח הגדול ששארי הנכסים נשארו לו אחר שחלק לבן הקטן ת"ק ולאחר ק' אם יהיו חייבים שלשתם במזונותיה נראה לי שכולם חייבים במזונות ממה שצוה קודם שאשתו תקח כל מה שבבית לכתובתה אפילו שיהיו יותר ושתזון משאר נכסי עזבונו ועדיין לא חלק נכסי עזבונו נראה כי כל מה שתשאר שאינו נכלל בחפצי הבית תהיה ניזונת והם כל מה שהניח לשלשה בניו כי כל זה הוא שארי' נכסי עזבונו אחר שתקח אשתו כל נכסי הבית אבל מה שנתן לבני בתו ולבת בתו אינו נכלל בשאר נכסי עזבונו שהרי הוא מתנה כי אינם ראויים לירש במקום הבנים ולשון עזבון הוא מה שתשאר ליורשים אפילו שימות האב או המוריש בלי צוואה היורשים זוכים במה שעזב אביהם אם כן מה שכתוב תזון משאר נכסי עזבונו הוא מה שיורשים בתור' ירושה לא מה שנתן בתורת מתנה לבני בתו שאינם יורשים במקום הבנים וגם כי בבן הקטן קצב לו דבר ידוע ת"ק פרחים הרי הזכיר שהם חלק ירושתו והם נכללים בכלל שאר נכסי עזבונו לענין מזון האלמנה וגם ת"ק של אברהם שהזכיר בהם לשון מתנה הרי כתב כי בהם מסלק אותו מכל ירושה ונחלה אם כן הרי הם אלו חלק ירושתו וכו' ונכלל בשאר נכסי עזבונו הכתוב בענין מזונות האלמנה ועוד כי לשון מתנה לבן ירושה כמו שכתב הרא"ש ז"ל בכלל פ' תשובה י"ד והטעם הוא כי כיון שהירושה ממשמשת ויורדת מן המורי' ליורש אע"פ שלא יצוה שום דבר זוכה בירושה וכשהוא מזכיר שהוא נותן הוא כשנותן לאחד מן היורשים יותר מכדי ירושתו על אותו המותר הוא מזכיר לשון מתנה כי אם לא היה נותן לא היה זוכה אלא בחלקו השוה עם אחיו וגם כשהוא נותן לאחד מבניו מתנה פחות ממה שהיה מגיע לו אם לא היה מצוה שום דבר הרי שנותן הוא בתורת הירושה אלא שמחלק אותו מן השאר כי אם לא היה נותן לו זה על הסתם היה זוכה חלק שוה עם אחיו ואינו כמי שנותן לאחר שאינו יורש שלו שהיא מתנה גמורה שאם לא היה נותן לו לא היה זוכה בנכסיו כלל ולכן גם ת"ק של אברהם אעפ"י שהוזכר לשון מתנה ישתתף בנתינת המזונות וכל שכן כי אחיו הגדול מודה כי גם שכתוב בצוואה לא נכתב אלא בשביל שלא יתיהר הנער או לא יבזבז הנכסים אבל עכ"ז יתן לו חלק שוה עמו בכל מה שנשאר לו ואם כן כל זמן שיהיו לה מזונות הם משלשתם נאם המבי"ט:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>