עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/ב/קסא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<big>'''שאלה'''</big> רחל נתנה לבנה חמשי' פרחים מתנת בריא מחוב א' שיש לה ביד ראובן ואחריו לזרעו ואחרי זרעו לאחותו ואחר אחותו וזרעה שיחזרו הנכסי' לאחיה ואח"כ חלתה וציותה מחמת מיתה מתנה לבתה אחות בנה הנזכ' מאב ואם שאר נכסיה ואמר' לא משום ירושה אלא משום מתנה ואחריה לזרעה ואחר זרעה לבנה הנז' אחי בתה ואחריו לזרעו ואחר זרעו יחזרו לאחיה ומת הבן בחיי אמו ואח"כ מתה אמו ואח"כ מתה הבת ורוצה אחי רחל לזכות בנכסי מכח התנאי ואחי אב האח והאחות רוצים לזכות מכח הירושה שהם כיורשי' של אח ואחות שלא הניחו זרע יורנו מורנו הדין עם מי:

<big>'''תשובה'''</big> מתנת בריא אפילו למי שהוא ראוי ליורשו יכול להפסי' הירושה כשאמ' ואחריו לפלוני כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ב וכל שכן כשאמ' ואחריו לזרעו וזרע זרעו ואחריהם לפלוני שאינו יורש ואפי' שהזרע אינו בעולם מכל מקו' ממילא הוא יורש כשנולד בלי תנאי הנותן ואח"כ זוכה מי שאינו יורש מכח התנאי וא"כ כשמת הבן ירשה אחותו מדין ירושה ותנאי כי אעפ"י שהיא אמרה ואחריו לזרעו וזרע זרעו ולא היה לו זרע זרע הרי אחותו יורשת מדין ירושה שהיא לא הזכירה זרעו אלא שיהיה קודם זרעו לבתה אבל אם לא היה לו זרע פשיטא שהיא היורשת ואח"כ כשמתה היא בלי זרע חוזר חלק הירושה שירשה מאחיה לאחי האם מכח התנאי שאעפ"י שהתנאי שיחזור לאחיה היה אחר זרע בנה וזרע בתה כיון שלא היה להם זרע חוזר לאחיה מכח התנאי והרי הוא כאילו אמרה מכח הבן תזכה אחותו ואם מתה אחר כך אחותו יזכה אחי' כי לא הזכיר זרע אלא להקדימה לאחיה ואם לא יהיה זרע אחי' של רחל זוכה מכח התנאי בחלק מה שירשה מאחי' כיון שהיה התנאי במתנ' בריא וכן מה שנתנ' לבת במתנ' ש"מ ופירש' שלא משום ירושה אלא מכח מתנה התנאי קיים וכשמתה אחי רחל זוכה גם המתנת' שהרי הפסיקה במה שאמרה לא משום ירושה וכמו שכתב הרב שם ואפילו שלא תתנה על אחי' אלא אחר זרע הבת לא היה הכוונה אלא להקדים הזרע לאחיה אבל אם לא היה לו זרע אחיה הוא במקום הזרע כמו שכתבתי בזרע הבן וראיתי מי שהבי' בנדון זה ברייתא שמת שני בחיי ראשון יחזרו ליורשי ראשון והרי בנדון דידן שמת הבן שהי' שני לבת שהיתה ראשון ולא דקדק בנד' כי מת שני בחיי ראשון הוא כשהיה חי שני כשניתן מתנה לראשון וזכה בה שמת הש"מ בחיי שני ואח"כ מת שני אבל בנדון דידן אפילו שמשעת הצוואה של מתנת הבת היה הבן חי כמו שנר' מן השאלה ובין הצוואה למית' האם נר' שמת הבן קודם אמו אינו נקרא מת שני בחיי ראשון שכשמת הבן קודם אמו עדין לא זכתה הבת שנקראת ראשון במתנה שנתנה ל' אמה עד שתמות וכשמתה שזכתה הבת במתנ' לא היה השני כבר בעולם וכשמתה הבת נכנס אחי האם במקום הבן כמו שהתנתה היא שלסוף יזכה אחיה ותנאה קיים כיון שפירשה משום מתנה אני נותנת ואחי האם זוכה בחלק הבן שירש אחותו וגם בחלק הבת שנתנה לה אמה כמו שכתבתי:

<big>'''תשובה'''</big> ראיתי פסק לא' מהרשומי' שכתב שהדין עם אחיה של רחל וזכה מכח התנאי ולא עיין בה כל הצורך אלא יורשי הבת זכו מכח הירוש' כאשר אבאר וכו' וזה כי המתנ' הראשונ' היא בטלה לגמ' שאין אדם יכול להקנות המלוה שיש לו ביד אחרים ואפי' אם היא בשטר הי' צריך כתיב' ומסיר' ולא נזכר בשאל' כלל ואפי' תימא שהמלוה הית' בשטר והקנ' לבן בכתיב' ומסיר' כיון שמת מקבל בחיי נותן חזרה המתנ' לנותן ואפי' תרצ' לומר שלא חזר' המתנ' לנותן הרי הבת יורשת אחיה כיון שמת בלא זרע וממה נפשך זכת' הבת ויורשי' אחרי' ולא אחיה של רחל ולענין המתנ' השנית דע כי מסדר הצווא' לא הי' בקי כלל ולא אמרינן מתנ' ליורש הויא ירוש' אלא כבן בין הבנים ובת בין הבנות אבל בת במקום בן לא נקרא יורש כלל וכשמת' רחל חלו המתנ' והירוש' כאחת ואנן סהדי דניחא לה לבת לזכות בנכסי' מחמת ירוש' ולא מחמת מתנ' דכתיב ושונא מתנות יחי' ותו דניחא לה שיזכו יורשי' מצד אביה בנכסי' ולא יורשי אמה הבאים מכח התנאי ואעפ"י שתרצה לומר שהדבר ספק מוקמינן נכסי בחזקת היורשים והוי יודע דכל טצדק' אית לן למיעבד להעמיד הירושה בחזקת היורשי וכל שכן בנדון דידן שהדבר פשוט שזכו היורשי' של הבת ולא אחי רחל הבא מכח התנאי והנראה לעניות' דעתי כתבתי דוד ן' אבי זמרה:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>