עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/ב/קב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<big>'''שאלה'''</big> כתב הרמב"ם ז"ל פ' כ"ה מהלכות מלוה איזהו ערב ואיזהו קבלן וכו' שיש למלוה להפרע ממנו תחלה אעפ"י שלא פי' ולא אמר ע"מ שאפרע ממי שארצה אבל אם אמר לו הלווהו וכו' ע"כ וכתב הרב בעל מ"מ מה שכתב רבי' שאין כאן לשון קבלנות אלא תן לו ואני נותן לך הוא כדעת ההלכו' שפסקו כרבא דהוא בתרא וכן דעת האחרוני' ז"ל וכן עיקר וכתב הרשב"א ז"ל יש מי שאומר שאם כתו' בשטר ונעשיתי לו קבלן גמור דנין אותו כקבלן דכל שהודה שנעשה קבלן גמור סתמא דמלתא קבלן כדיני' הוא וכך אמר לו תן לו ואני נותן וכענין זה כתוב בתוספו' עכ"ל וכתוב בסמ"ג א"ל תן לו ואני אתן לך וכ"ש תן לו ואני קבלן זהו קבלן שיש לו למלוה ליפרע ממנו תחלה אם ירצה כו' ומשמע דסב' שכן יסבו' הרמב"ם ז"ל שהרי כתב מה שכתב הרמ"בם תן ואני נותן וכתב וכ"ש תן לו ואני קבלן וכן הרא"ש ז"ל השוה לשון תן לו ואני קבלן לתן לו ואני אתן והרמ"בם ז"ל נקט לישנא דרב הונא אבל אה"נ דתן לו ואני קבלן דמהני שהרי כתב בלשונות של ערבות תן לו ואני ערב דהוי ערב אע"ג דקאמ' תן לו אבל תן לו ואני קבלן נמי יסבור דהוי קבלן וא"כ מה שכתב הרשב"א ז"ל יש מי שאומר שאם כתוב בשטר ונעשית לי קבלן גמור דנין אותו כקבלן וכו' אם ימצא כתוב כן בשטר אחד אעפ"י שאנחנו דנין כרבי' משה לא נאמ' כי רבי' משה חולק על זה כיון שיש מי שאומ' סובר ג"כ סברת רבי' משה שאינו נקרא קבלן אלא תן לו ואני נותן כרבא שהוא בתרא ולא כרבנן בתראי שפסקו כרב הונא וכמו שנר' מלשון יש מי שאומ' וכו' דכל שהודה שנעשה קבלן גמור סתמא דמלתא קבלן כדיניה הוא וכך אמר לו תן לו ואני נותן דמשמע דלסברת מי שאומר דלא הוי קבלן אלא תן לו ואני נותן לך כרבא דאם כתב שנעשה קבלן גמור דהוי נמי כמו תן לו ואני אתן סמ"ג והרא"ש שסוברים כרבינו משה שפסק כרבא דלישנא דתן לו ואני אתן לחוד הוא דהוי לשון קבלנות ולא שאר לישני דאתאמרו התם וסברי נמי דתן לו ואני קבלן הוי קבלן כדא' לעיל וכן כתבו דנעשה קבלן משמע או פלוני קבלן בלשון המועיל קאמ' דהיינו תן לו ואני אתן או ואני קבלן וכן יכול לסבו' רבינו משה כמו שכתבתי כי הוא לא כתב אלא לשון הנאמ' בגמ' ומה שמפרשי' המפרשי' באותו הלשו' יפרש הוא ג"כ כמו שכתבו אחרים כמדומה לזה כי מה שאנו נוהגי' לפסוק כהרמ"בם ז"ל הוא כשיש בפי' חולקין עליו אבל כשלשון הרמ"בם ז"ל הוא בסתם ופוסקים אחרים מפרשי' או מחלקים איזה חילוק נלמוד הסתום בלשונו מן המפור' בשאר הפוסקים ולא נאמר שרבי' משה יחלוק על זה מפני שלא פירש דאפושי פלוגתא לא מפשינן וכן אנו דנין בכל שטרי חובות שכתוב בהם שנעשה קבלן וגם שכתוב נעשה ערב פרען קבלן אעפ"י שערב ופרען אינו יכול לתבוע מהן תחלה אלא א"כ פי' הב"ח דכתב נמי קבלן הוי כמפרש ולא גרע משום דכתב קודם ערב פרען ואפילו להרמב"ם ז"ל נאם המבי"ט:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>