עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/א/רנז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''<big>על</big>''' מה שנדר בנזיר אם יעשה דבר פלו' האסור מדבריהם ועבר ועשה נשאל החכם ה"ר יהודה יצ"ו והשיב כהלכה דצריך התרה והביא דברי בעל הג"ה שבפ' הרבית על מי שנדר לצדקה אם יצחק בקוביא דהוי אסמכת' כדמוכח ההיא דאמרינן בנזיר פ' ב"ש ההי' ר' יהודה משום רבי טרפון היא דאמר אין אחד מהם נזיר גבי שנים שתלו נדרים בא' אם הוא פלוני או פלו' ואע"ג דנזירות הוי באמירה וכתב בהג"ה דהא דלא חשבי' אסמכתא ההיא עובדא דהילני המלכה דתנן במתני' שנדרה בנזיר ז' שנים אם יבוא בנה מן המלחמה היינו משום דגמרא ואמרה כדי שיועיל הזכות לבנה ודמי לנודר סלע לצדקה בשביל שיחיה בנו כמו שכתוב שם וכתב החכם הנזכר משמע דסבירא ליה לבעל הג"ה הלכה כר' טרפון והרמב"ם ז"ל פסק דלא כוותיה וכדמשמע נמי בגמרא ולהכי הוי אסמכתא האי עובד' דידן וצריך התרה ואני אומר דבעל הג"ה נמי ידע דלית הלכה כר' טרפון דאמר אין אחד מהם נזיר ולא מייתי ראיה אלא דאע"ג דנזירות הוי באמיר' אפי' הכי קאמר דאין נזיר משום דהוי אסמכתא דסבירא ליה דטעמא דלא ניתנה אלא להפלאה הוי משו' דהוי כאסמכתא ולב"ה נמי דאמרי אין נזיר וכו' הוי משום דהוי כאסמכתא ולר' יהודה נמי גבי כשהרתיע לאחוריו וגבי כרי כשנאבד אין א' מהם נזיר אף על גב דנזירות הוי באמירה והיינו לסברת בעל ההג"ה משום דהוי כאסמכ' כיון שהרתיע אחד מהם או נאבד הכרי דאם לא הרתיע או לא נאבד לא חשיבא אסמכתא כיון שהאיש והכרי הם בעין וא"נ חשיבא אסמכתא היינו בדטעין איהו אבל אי לא טעין הוי נזיר ומתני' בהכי איירי וכמו שכתבתי בתשובה אחרת ומשום דר' טרפון הוא דאמר בהדיא אין אחד מהם נזיר מייתי ראיה מיניה ומימילא איכא ראיה נמי מהרתיע או נאבד אליבא דהלכתא ואפילו בלא הרתיע אי טעין אסמכ' כדא' ולהכי כתב דהא דלא חשבינן אסמכתא ההיא עובדא דהילני דלא היה בנה שם והוי דומיא דנרתע וכו' או בלאו הכי דהוי אסמכתא דהיינו משום דגמרה וכו' בשביל זכות בנה ואם כן גבי נודר לצדקה אם יצחוק לא גמר ואמר והוי אסמכתא ואתיא אליבא דהלכתא לסברת בעל ההג"ה דלא מייתי אלא ראיה בעלמא דהוי כאסמכתא אבל עיקרא דטעמא דאין אח' מהם נזיר היינו משום דלא נתן נזירות אלא להפלאה ולפי סברת בעל ההג"ה נראה לי לחלק בנדון זה דומיא דחילק בעובדא דהילני משום דגמרה ואמר' כדי שיועיל לזכות בנה והכא נמי כמו שנדר בנזיר אם יעשה דבר פלוני של איסור ואמר דגמר ואמר משום גדר לצער נפשיה בנזירות אם יעבור על דבר האיסור אבל משחק בקוביא לא מיקרי דבר איסור אי לא הוי אומנותו בהן והוי כגוונא דאין בו גזל כמשחק עם אחר דאין בו איסור גזל ולהכי כתב דהוי אסמכתא ולא כתב דגמר ואמר משום כפרה דאיסורא כנ"ד ולפי זה צריך התרה בענין נדון זה דנדר אם יעשה דבר איסור ואפילו לדעת בעל ההג"ה ויצא דין החכם המשיב לאורו ולא מטעמו אלא מטעם המבי"ט:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>