עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/א/רמב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''<big>ילמדנו</big>''' רבינו לאה אשת יעקב הניחה פקדון ביד ראובן בחיי בעלה זהב וכסף ובגדים וכלי מילת וצותה לראובן ואמרה לו כשהפקידה אצלו הזהר והשמר שלא תוציא אלו הנכסים מתחת ידך ולא תתנם לא לבעלי ולא לחתני ולא לבתי ולא לשום אדם בעול' אלא תחזירם מידך לידי וידע יעקב בעלה בכל הענין ולא מיחה בשום המחאה בעולם ובהמשך הזמן בהיות הפקדון הנזכר ביד ראובן מת יעקב בעלה הנזכר וחיי למר ולרבנן שבק וגם לא מיחה ולא דבר שום דבר על אותו הפקדון בשעת מיתה והניח בן קטן מאשה אחרת ולאה באה לתבוע פקדונם הנזכר מיד הנפקד ראובן הנזכר ואפטרופוס היתום רוצים לעכב אותם ביד ראובן הנפקד בשביל היתום ילמדנו רבינו אי עדיף טפי היתום מאביו ולא יחזירו הפקדון לאשה או יהיה במקום אביו ויחזרו לאשה ואי אמרינן אין מחזירין לאשה ילמדנו רבינו אם יכולה האלמנה לעכב הנכסים שלא יצאו מיד הנפקד הנזכר אלא שיהיו מעוכבים בידו למזונותיה מטעם תפיסת אלמנה ולא יכנסו הנכסים ביד האפטרופין כלל:

'''<big>תשובה</big>''' פ' חזקת תניא אין מקבלין פקדונות לא מן הנשים וכו' קבל מן האשה יחזיר לאשה מתה יחזיר לבעל כו' והביאה הרי"ף ז"ל שם סי' תשלד ובנמוקי יוסף הביא דברי ר"י ז"ל וכתב שהאשה נאמנת לומר שנתנה לה במתנה גמורה ע"מ שאין לבעלה רשות אפילו הפירות וכן דעת הרשב"א והריטב"א ז"ל וקצת ראיה איכא וכו' והרמב"ם ז"ל ספ"ה מהלכות מלוה ולוה כתב וכל המעות שביד האשה בחזקת בעלה אלא אם הביאה ראיה שהם מנדונייתה וכתב הרב מ"מ שם ובפ"ז מהלכות שאלה ופקדון שהרמב"ן ז"ל סובר כדברי הרמב"ם ושכתב הרשב"א ולפי דבריו הא דקתני יחזיר לאשה יחזיר לעבד לאו דוק' קאמ' כלו' להם ולא לבעלי' אלא משו' שאמרו שאין מקבלין כו' היה עולה בדעתנו שאם קבלום נחוש ולא נחזירם קמ"ל אין מקבלין לכתחלה ומ"מ אם קבלו וכו' דמשמע שסובר הרמב"ם ז"ל שאף בפקדון שהפקידה האשה יכול להחזיר לבעל. וא"כ בנדון זה שהם כלי כסף וזהב ומילת אם לא הביאה ראיה שהם מנדוניית' הם בחזקת בעלה ואף לדברי המפרשים שמה שהפקידה הוא בחזקתה ואם נושא' ונותנ' בתוך הבית או אם הבעל מפקי' כל אשר לו בידה הרי הם בחזקת הבעל וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בפסקיו פ' חזקת ואפילו שידע בעלה ולא מיחה ולא הפסיד זכותו שהוא רצה שיהיו ביד הנפק' שהיה נאמן עד שיצטרך לקחתם וכשמת הוא יכולי' היורשי' להוציאה מיד הנפקד אלא שיכולה היא לעכב אותם בשביל מזונותיה כיון שתפסה אותם ואינם ברשו' היורשים נאם המבי"ט:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>