עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/א/קצט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''<big>שאלה</big>''' ראובן היו לו ב' נשים ובני' משתיהן ומתה אחת בחייו וגירש הוא את השנייה ופרע לה כתובתה ועשה מתנה לכל בניו משאר נכסיו לאחר מיתה ואחר כך מת הוא ילמדנו רבינו אם בני המתה יקחו כתובת בנין דכרין או לא:

'''<big>תשובה</big>''' איפסיקא הלכתא דא' בחייו ואח' לאחר מותו יש להן כתובת בנין דכרין ולא שנא מתה בחייו או נתגרשה כמו שהביא בטור א"ה ואפ"ה נראה לי דבנדון זה ליכא דין כתובת בנין דכרין אין צריך לומר למ"ד דאחת בחייו וא' במותו לא הוי אלא כשמתה היא גם כן אחר כן קודם שגבתה כתובתה שהרי בניה נוטלין כתובתה ולא מיעקרא נחלה דאורייתא ולא אתי לאינצויי אלא אפילו לרוב הפוסקים דסברי דאפילו שהיא עצמה גבתה כתובתה ואין בניה נוטלין כלום איכא כתובת ב"ד היינו כשלא גבתה אלא אחר מיתה דבמיתתו ירשו בני שתיהן אפילו ליכא מותר וכתוב' נעשית מותר לחברתה והם פורעים עתה חוב אביהם מנכסי אביהם שירשו אבל אם בחייו גבתה כבר כתובתה כשגירשה הרי בשעת מיתה יורשים שניהם ומיעקרא נחלה דאורייתא אם נטלו בני ראשונה כתובת אמן וליכא מותר דאין כתוב' נעשה מותר אלא כשגבו אחר מיתה וכן משמע מלשון הטור שם סי' קי"א דכתב במתה אחת בחייו והשנייה קיימת שדין בני הא' עם השנייה כדינה עם בניה וכו' וכן משמע נמי בפי' רבינו ישעיה מטראני פרק מי שהיה נשוי דכתב אבל אחת בחייו וא' במותו שהשניה נגבית בתורת חוב אין לך ירושה גדול' מזו ולא מיעקרא נחלה דאורייתא שכשמת נפלו נכסים לפני יורשים וכשיצא ש"ח על אביהם אלו ואלו עושין מצוה לפרוע חוב אביהם והיא היא ירושתן לפי' כתובה זו נעשה כמות' לירושה וגובין בני ראשונה כתוב' בנין דכרין עכ"ל משמע בהדיא דכשאין שום גבית כתובה שניה אחר מותו שכבר גבתה אינה נעשית מותר ומיעקרא נחלה דאוריית' אי שקלי בני אח' כתובת אמן ולפי זה אי הוה מותר בשעת מיתת הבעל על כתובתה הא' גובים בני הא' כתובת אמם והמותר יחלוקו:

'''וקשיא''' לי על הא דכתב בטור דאם גירש אחת דאכתי איכא כתובת בנין דכרין דגירש עדיף ממוחלת כתובתה שכתב הרמב"ם ז"ל ס"פ י"ז מהל"א דאיבד' כל תנאי כתובתה וכו' ואם כן הוה ליה כאלו לא נשאת ואין כאן אלא כתובה אחת דהא פשיטא דאם גירש שתיהן ומת אין כאן כתובה ב"ד ואפילו לא פרע להן כתובתן אלא שבאו לגבות מנכסי בניהן ואפילו מתו שתיהן אחר כך כיון שנתגרשו קודם ולא נשאר על בעליהן שום חיוב מתנאי כתוב' כדאמ' במוחלת וניחא לי דכשגירש שתיהן ליכא כתובת ב"ד שהרי אין כאן כתובות כלל והופקעו תנאי אבל גירש ראשונה ולא הספיק לפרוע לה כתובתה עד שמת ובאה לגבות מן היתומים הויא חוב כתובה זו מותר לחברתה כדי שיגב' בני הא' כתוב' אמן לדעת הטור שלא יהיו גירושי' מפקיעין זכותם אע"ג שמפקיעים זכוא בניה ואם נפרעה כתובתה בחייו ואין מותר על כתובה הא' אם יקחו בני ראשונה מיעקרא נחלה דאורייתא:

'''ולענין''' המתנה שנתן לבניו מהיום ולאחר מיתה נראה דהוי כמתנ' מעכשיו לענין משועבדין ולא חייל' עלה כתובת בנין דכרין דהא אמרינן פ' יש נוחלין אמר רבי אלעזר דבר זה נפתח בגדולים וכו' כל האומר אחריך כאלו אומר מעכשיו דמי וכתב הרי"ף ז"ל ולית הלכת' כותיה ודייקי' מינה טעמא דאמר אחריך הוא דהוי ראוי הא אמר מעכשיו הוי מוחזק והאי מעכשו הוי כמהיום ולאחר מיתה מעכשו הגוף לאחריך והפירות לראשון ואפ"ה הוי מוחזק לאחריך וירית ליה בעל כדאי' התם דקנין פירו' לאו כקנין הגוף דמי והכא נמי בנ"ד הוי מוחזק מעכשיו ולא חייל עלה תנאי כתובת ב"ד אפילו איכא מותר על סך כתובה אחת: נאם המבי"ט:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>