עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/א/קצא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''<big>שאלה</big>''' יורנו רבינו מה דין שטר שליחות אשר נוסחו כך בפנינו עדים ח"מ קבל עליו ראובן בן יעקב בקנין שלם ונתן רשות לשמעון לעשות כל מה שירצה בגט שכתב לאשתו פלוני' באופן שכל מה שיעשה ויגמר בגט הנז' ע"י שמעון הנז' כאלו הוא עצמו עשאו ושמעון הנז' מנה לאברהם להוליך הגט לפלו' ומסר לו הגט הנז' וכך אמר לו הולך גט זה לפלוני ותמסרהו לה ע"מ שאם לא יבא בעלה ראובן מהיום לשלש שנים רצופו' יהיה הגט גט מעכשו ומגורשת ממני ומותר' לכל אדם ואם יבא בתוך השלש שנים ויתראה לפני אשתו לא יהיה גט ושמעון הנז' נתן רשות לשליח אברהם לעשות שליח אח' ושליח שליח עד ק' שלוחים וכו':

'''<big>תשובה</big>''' אם הבעל צוה לסופר ולעדים לכתוב ולחתום הגט בלי שום תנאי ונתן רשות לשמעון לעשו' כל מה שירצה בגט שיכתו' לאשתו נר' שעשאו שלי' להולכ' הגט אע"פ שלא אמר בפירו' הולך גט זה או תן גט זה לאשתי שהרי אחר כתיבה וחתימ' אינו צריך כי אם נתינה וע"ז הוא שהרש' אותו דלא גרע לשון זה מכשאם אמר לשנים או לשלשה שלחוה שבקוה תרכוה דתניא התם פ' התקבל דהרי אלו יכתבו ויתנו לה והנ' כיון שאמ' שיעשה כל מה שירצה בגט שכתב לאשתו הרי משמעו' זה הוא שיתננו ליד' ויהי' שליח ועדיף נמי מהני לישני כיון שהזכיר הגט בפי' שיעש' בגט כל מה שירצה הוי כגרשו' דתנן הרי אלו יכתבו ויתנו לה ומשמע דבלישנא דגרשוה לא בעי ותנו לה ומהני לכתיב' ונתינ' שהרי הוא כאומר גרשו את אשתי דהוי כתיב' ונתינ' בכלל:

'''והכא''' בנדון זה אח' שהגט הי' כתו' לא נשאר דבר אח' כי אם הנתינ' ומהני האי לישנ' כדאמר' ואפילו לא צוה על נתינ' הגט בפי' אלא שאמר לשלשה כל מה שתרצו לעשות בכתיב' גט לאשתי יהי' עשוי נראה דמהני לכתו' ולתת דלא גרע מגרשוה כדאמר' וכ"ש בנדון זה שנראה שהיה מדבר קודם על עסקי שליחו' הגט דאפי' הי' נותנו לו בשתיק' היה שלי' ולהכי אם צוה שיתנוהו לו ויעשה כל מה שירצה פשיטא דהוי שליח ואם כן אחר שהוא שליח לתת הגט יכול למנו' שליח אחר אפילו כשלא נאנס כיון שאמר עוד שכל מה שיעש' ויגמר בגט הנז' ע"י שמעון הנז' כאלו הוא בעצמו עשאו וכמו שהוא היה יכול למנו' שליח בלי אונס כן זה שמעון יכול למנו' שליח בלי אונס שהרי פירש שכל מה שיגמר ע"י שמעון שיהיה כאלו הוא בעצמו עשאו והוי כאלו פירש לו שיוכל למנו' שליח אח':

'''וכן''' מועיל לשון זה שאמר שכל מה שיעשה ויגמר בגט הנז' ע"י שמעון כאלו הוא בעצמו עשאו שיכול למנו' השליח ולומר לו שיתן אותו לה ע"ת אם לא יבא שהרי הרשה אותו לכל מה שהיה יכול לעשו' הוא לחלוטין או לזמן ועוד אני אומר שאפילו היה ממנה אותו שליח לתת גט לאשתו סתם והוא נתנו לה ע"ת לזמן שתהיה מגורשת כשיגיע הזמן שהרי מיעט בשליחותן שנתן לו רשות לגרשה לחלוטין וגרשה הוא לזמן ודמי להא דתני' בתוספת' ומייתי לה הרמב"ם ז"ל פ"ט תנהו לה ביום פלו' ונתנו לה בתוך הזמן אינו גט אל  תתנהו לה אלא ביום פלו' ונתנו לה בין מלפניו בין מלאחריו אינו גט כו' דמשמע דתנהו לה ביום פלו' ונתנו לה אחר הזמן כשר כיון שהאריך זמן הגירושין דאע"ג דחייב במזונותיה כל שלא גרשה והוי חוב' הרי בידו לחזור ולגרש' מיד ולהפט' ממזונות כו' וה"נ אם הי' דעתו שיגרשנ' מיד והוא גרש' לזמן הרי בידו לחזור לגרש' מיד או לבטל התנאי כ"ש שאחר שא' שכל מה שיעש' ויגמר ע"י שמעון בגט הנז' שתהי' כאלו הוא בעצמו עשאו שיכול לתת אותו לה לחלוטין או לזמן כמו שהיה יכול הוא וכדפי' שזה שאמר שכל מה שיגמר ע"י שמעון לא הוי דוקא על ידו אלא מה שנעשה ע"י שליחו הוי על ידו שהוא עשאו שליח והוי נמי כמו שנעשה על ידו ממש ועו' שאמר כאלו הוא בעצמו עשאו והרי מנה אותו שיהיה כמוהו לכל דבר למנות שליח ולהתנו' תנאי בגט כמו שירצ' וכמ"ש:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>