עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/א/קמג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''<big>החכם</big>''' ה"ר אלעזר ן' יוחאי יצ"ו ראיתי כתבך בענין המקוה שנמצא' חסר וכתבת שהיה ארכו אמה וב' שלישים שהם לח' גודלים ורחבו אמה שהוא כ"ד גודלים ועמקו אמה ושני שלישים שהם ל"ח גודלים ועשית חשבון ומצאת שחס' המקוה שליש אמה רוחב בעומ' שני שלישי אמה:

'''עוד''' כתבת שמנית הגודלים הצריכים לשיעור מ' סאה ויעלו באורך וברוחב ועומק ק"כ ובמקוה הזה לא נמצאו אלא מאה באופן שחסרו עשרים ע"כ והנה החסרון כ' לערך ק"כ הוא שתות וחסרון שליש אמה רוחב בעומק ב' שלישים בערך אמה על אמה ברום שלש אמות הוא חלק אחד מי"ג חלקים וחצי שבשיעור מ' סאה שהם אמה על אמה ברום ג' אמות שהרי כשנחלק כל אמה על אמה לשלישים בכמו זו הצורה {{תמונה להוספה}} יש ט' שלישים שליש על על שליש בכל אמה על אמה ג' פעמי' ט' הם כ"ז חסר ב' חלקים מאלו הכ"ז שהם ערך א' לי"ג וחצי כיון שהם שליש רוחב על ב' שלישים עומק והם ב' שלישים מאלו הכ"ז ובחשבון הגודלים והחסרון הוא שתות ולפי האמת אינו חסר כי אם י"ו גודלים שהרי אמה וב' שלישים הם מ' גודלים ואמה רוחב הם כ"ד ואמה וב' שלישים עומק הם מ' נמצאו ק"ד גודלים ואינו חסר אלא י"ו והוא כתב כ' מפני טעות שנפל קודם בגודלים של אמה וב' שלישים שאמר שהם ל"ח והם מ' ואפילו שאינו חסר כי אם י"ו והוא יותר מחלק אחד מי"ג וחצי אין קושי בזה כי אינו עולה ויורד חשבון ד' גודלים באורך ורוחב ועומק כפי הערך שהרי אמה על אמה ברום אמה שהוא שליש מקוה הרוחב והאורך והעומק הם ע"ב וג' אמות על אמה שהם שיעור מקוה הם ק"כ והיה ראוי לפי הערך להיות ג"פ ע"ב שהם רי"ו וכן חצי אמה על אמה ברום ששה שהוא שיעור מקוה הם קפ"א באורך ורוחב ועומק ואם כן אין ראיה ממדידת האצבעות ברוחב ואורך ועומק אבל במדידה הראשונה אם אין במקוה כי אם אמה וב' שלישים ברוחב אמה ועומק אמה וב' שלישים נמצא חסר שליש אמה רוחב בעומק או אורך ב' שלישים והם ב' חלקים מכ"ז אחד מי"ג וחצי כמו שכתבתי והמקוה חסר ופסול ומה שאמר הדיין שישקלו כפי מה שכ' הרמב"ם ז"ל בשיעור רביעית הלוג ועלה שיעור מ' סאה קל"ח משקלות וח' אוקיות חלבי"ש שהם קס"ו שאמי"ש ובמקוה הנז' נמצא ר"כ משקל חלבי' שהם שלש מאות שאמי"ש ואם היו מדייקים יותר בשיעור השאמי"ש היו מוצאים עוד ה' אוקיות על קס"ו משקלות למ' סאה לדעת הרמב"ם ז"ל לבד מה שעולים הקירטין שהרביעית הוא כ"ו דר"הם ועוד ד' קירט וכפי מה שהביא בעל כפתור ופרח פי"ו והוא לפי חשבון שכתב הרב ז"ל בהלכות עירובין שהרביעית היא י"ז דינר וחצי והדינר הוא מתקל כפי שהביא בעל כפתור שם והם קנ"ד קירט י"ז פעמים וחצי הם ת"ך קירט נחלקים על י"ו שהדרהם היא י"ו קירט הם כ"ו דרהם תי"ו קירט נשארו ר' קירט יותר נניח עתה הקירטין נמצא ד' רביעיות ק"ד דרהם והוא לוג והקב שהוא ד' לוגין הם תי"ו דרהם שהם ח' אוקיות שאמי"ש וי"ו דרהם והסאה שהן ששה קבין היא ו' פעמים ח' אוקיות שהם מ"ח והם ד' רטלין שאמי' והי"ו דרהם ו' פעמים הם צ"ו שהם ב' אוקיות פחות ד' ו' דרהם נמצאו מ' סאה מ' פעמים ד' רטלין הם ק"ס וח' פעמים ב' אוקיות הם פ' אוקיות שהם ששה רטלין וח' אוקיות נסיר ב' דרהם לכל ב' אוקיות הם ק"ס דרהם שהם ג' אוקיות ו"י דרהם נשארו ה' אוקיות פחות י' דרהם והקירטין הם ב' לכל רביעית ס"ד לקב שפ"ד לסאה שהם כ"ד פעמים י"ו והם כ"ד דרהם לכל סאה מ' פעמים כ"ד הם תתק"ס דרהם הם י"ט אוקיאה ועשרה דרהם שהם רטל וה' אוקיות ו"י דרהם אלא שהם לא חששו לקירטין כמו שלא חשש עליהם הרב ז"ל בהקדמת מנחות שכתב שהרביעית היא כ"ו דכרומנים מצריים וגרגרים לא חששתי להם והם כ"ו דרהם שכתב הכפתור והד' קירטין אבל בלא הקרטין יש ה' אוקיות פחות י' דרהם על הקס"ו רטלין ששקלו ומפני שדקדקו הם באוקיות ומשקל חלבי' היה ראוי שידקדקו באוקיות גם כן במשקל שאמי':

'''ועיקרא''' דדינא פירכא לשער המ' סאה במשקל ולא במדה שהרי חכמים שיערו מ' סאה במדה שאמרו שהם אמה על אמה ברום ג' אמות והם מן התורה כמו שדרשו על הכתוב כל בשרו מים שכל בשרו עולה בהן דהיינו אמה על אמה ברום ג' אמות והם מ' סאה וכמו שכתב רש"י ז"ל פ' ערבי פסחים דהוי מן התורה ואם נסמוך על המשקל לפי מה ששקלו קס"ו רטלין שאמי למ' סאה ומצאו שהיה מכיל המקוה ההוא שלש מאות שאמי עם היותו חסר ב' שלישין מט' שלישין שבאמה כמו שכתבנו למעלה אם כן בפחות מאמה על אמה ברום ב' אמות יהיו יותר מקס"ו רטלין שהם מ' סאה במשקל והיו יכולין לטבול בהן והרי אמרו בפי' מים שכל גופו עול' בהם והם אמה על אמה ברום ג' אמות דמשמע דבפחות מזה אין כל גופו עולה בהן ואינו עולה לו טבילה כלל מן התורה וכמו שהקש' להם שבשיעור מים כאלו אי איפשר שכל גופו יהא עולה בהן והרב בעל מ"מ כתב בהלכות עירובין פ"א ששיעור המשקין והמאכלים הנמדדין לא נתבאר משקלם בגמרא שאין כל הדברים השווים בכמות שוים במשקל אלא שם גאונים דקדקו בזה מדעתם ולקחו הבינונים וכוונתם בזה להיות נקלה יותר ידיעת המשקל מידיעת המדות ע"כ נראה כי בדבר שיש קפידא במדינה כמו במ' סאה שאמר' שהם אמה על אמה ברום ג' אמות כדי שיהיה כל גופו עולה בהן לא נסמוך אלא על המדידה ומה שכתב הרב ז"ל שיעור הרביעיות במשקל לא כתבו אלא לדברים שלא הזכירו בהן מדידה שלשאר דברים הצריכין רביעית אמרו ז"ל שהיא במים שמכיל אותם אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע כמו שאמר רב חסדא בגמרא רביעית של תורה אצבעים על אצבעים וכו' ובגודל כדתניא ורחץ את בשרו במים במי מקוה את כל בשרו במים מים שכל גופו עולה בהם וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות ושיערו חכמי' מי מקוה מ' סאה וכמו שהביא הרי"ף ז"ל פ' ערבי פסחים שיערו הכל במדידה והכי משמע דדרשי מקרא מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה וכו' והדר אמרינן ושיערו חכמים מי מקוה מ' סאה דקפדי' אמדת אמה על אמה וכו' כדי שיהא כל גופו עולה בהן אלא ששיערו חכמים כי במ' סאה יתמלא שיעור זה ואם יתמלא יותר או בפחות לפי המשקל לא קפדינן אלא במדידה ובמשקל יש שינוי בין משקל דבר אחד לדבר אחד השוה לו בכמות שהרי מדה מכילה עשרה משקל יין לא תכיל מן השמן כי אם תשעה הרי כמות אחד ומשקלן חלוק כמו שהביא הכפתור ואפילו במים יש חילוק במשקל זו מזו כ"ש בשאר דברים המחולקין יותר זו מזו והרב ז"ל פ"ד מהלכות מקואות כתב דין תורה כו' שנאמר מקוה מים מ"מ וכו' שיהיה בהן כדי להעלות בהן טבילה לכל גוף האדם בבת אחת ושיערו חכמים אמה על אמה וכו' ואחר כך כתב ושיעור זה מ' סאה משמע דטפי קפדי' אשיעור מדידה דאמה על אמה מן המ' סאה דמשקל דאלו במדה באמה על אמה וכו' איכא מ' סאה כדמפרש הרי"ף ז"ל שם והמשקל אינו מדוקדק במים כמו המדקדקים במים קלים וחדים ויש כבדים ובמי מקוה אמרינן דטיט הנירוק מצטרף למ' סאה וכתב הרמב"ם ז"ל פ"א טיט רך שהפרה שוחה ושותה ממנו הרי זה נמדד עם המקוה וטיט זה כמותו מעט ומשקלו הרבה ואי אזלינן בתר משקל באמה על אמה ברום ב' אמות הוה סגי לשיעור משקל מ' סאה ממנו אלא ודאי דמדת אמה על אמה ברום ג' מלא מים בעינ' ובבציר מהאי מדה לא סליק טבילה אפילו הוה ביה מים מ' סאה במשקל וה"ר שמעון ב"ר צמח ז"ל תשובת קס"ו כתב וז"ל ואם כן מה שכתב ששיעור מקוה יפחות מג' אמות חלק מכ"ז אינו צודק ויבוא לידי איסור כרת וישתקע הדבר ולא יאמר ע"כ משמע דבשיעור המדה קפדי' ובעי' אמה על אמה ברום ג' ובבציר מהני לא עלתה לה טבילה ואם כן במקוה זה שחסר בו ב' חלקים מט' באמה והם ב' חלקי' מכ"ז שבשיעור מקוה והוא כפל מכ"ז שכתב הר"ש ז"ל הוי חסר ואין טובלין ואין מטבילין בו כלל כדאמרינן ואפילו שיכיל בו מים הרבה יותר ממ' סאה במשקל לא אזלי' בתר משקל אלא במדה כדאמר' ואיני משער איך איפשר שימנאו ש' משקל שאמי במקוה הזה החסר במדה אחד מי"ג וחצי ממדת אמה על אמה ברום ג' אם לא שיהיו המים עכורים ומלאים עפר:

'''וחשבתי''' ללמד אי זה זכות למקוה הזה לומר שאיפשר שהוא שלם בשיעור אמה על אמה ברום ג' אמות ממה שכתבת שמדדתם קנה כ' גודלים וכ"ח גודלים ולקחתם החצי שהוא כ"ד וכן ראוי לעשות אבל כיון שהיה החילוק כ"כ מכ"ח לכ' איפשר שלא צמצמתם המדה אחר כך בכ"ד ואם תמדדו עוד בדיוק והיה נמצא אצבע יותר בעומק וברוחב ובאורך היה המקוה שלם כשיעור אמה על אמה ברום ג' כי החסרון הוא חלק אחד מי"ג וחצי ואם כן ממ' סאה יחסרו כמו ג' סאין שהם י"ח קבין רפ"ח רביעיות ושטח אצבע על עומק ורוחב ואורך יעלה לכמו שלשת אלפים ותק"ן אצבעות ויש בהן ליתן לרפ"ח רביעות י"א אצבעות פחות חומש שהוא שיעור אצבעים על אצבעים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש ואם היה נמצא כך שהוא קרוב לימצא היה טוב שלא לתלות טעות בזה בראשונים שתקנו אותו המקוה ואפ"ה היה צריך תיקון לעתיד ושיהיה במקוה שיעור יותר מאמה על אמה ברום ג' אמות כדי גוף הנטבל כמו שכתבת וכמו שהביא ה"ר שמעון ז"ל בתשובה קכ"ט שכתב כן רבי יהונתן בפי' הלכות שבועות לרי"ף ז"ל וכן יש תיקון למקוה שהוא אמה על אמה ברום ג' מצומצם אם שטח המקום שהמקוה בתוכה הוא משופע קצת כענין שבעלית הטובל מן המקוה ישובו המים לאיתנם אל המקוה כמו שהביא הריב"ש ז"ל בתשובת רצ"ב וגם כי כדין עשית ובירא' שמים לחוש על איסור חמור כזה כי כפי מה שמדדת היה חסר אפ"ה היה ראוי להודיע להם בלשון רכה כדי שיקבלו תוכחה ולא לומר בפירוש שכל אשה שטבלה בהן בעלה הוא בועל נדה כי אין בדור הזה מי שיוכל להוכיח את הדברים בפי' בפרט על מה שעבר אלא להזהיר' לעתיד בנועם מילים כדי שיקבלו תוכחה כי הם בני אברהם יצחק ויעקב ולא יעיזו פניהם כנגד מנהיגי הדור המוכיחים אותם ומקרבים אותם ליראת ה' כי כלנו ערבים זה לזה ואני בטוח בצדקת החכם הדיין יצ"ו שיתקן הדבר לעתיד אם לשעבר היה שלא מדעתו כי הוא מוחזק ביראת חטא בדברים קלים כ"ש באיסור חמור כזה ועל כ"ת להתקרב אליו ולהם ולהשמיע לאזנו הדברים הצריכים תיקון ולעשות כל דבר בחברתו כדי שישמעו דבריכם וכן חברנו החכם כה"ר משה יצ"ו ראוי לו להתנהג עמו בנחת ולכבדו ולהדרו ובזה לא יצא שום משפט מעוקל כי ישרים דרכי ה' ושלומכם יפרא ויסגא נאם הצעיר המבי"ט:

'''בזה''' המקוה שיש בגובהו אמה וב' שלישים וארכו אמה וב' שלישים ורחבו אמה הם מ' גובה על מ' אורך וס"ד רוחב ואינו מכיל כו' אם ל"ז סאים כמו שכתבנו למעלה יגיע לכל סאה אצבע אחד גובה באורך מ' ורוחב כ"ד ועוד חלק אחד מי"ב שבאצבע שנחלק הג' אצבעות לכ' חלקים הם ל"ו חלקים יגיע לכל אצבע חלק א' מי"ב מאצבע אחד ומכל כ"ו סאה וכשיוסיף אצבע בגוב' בכל השטח הם מ' על כ"ד והם תתק"ס אצבעות וכשנוסיף אצבע באורך הם ג"כ תתק"ס וכשנוסיף אצבע על רוחב יהיה שטחו מהאורך והגובה מ' על מ' והם כף ות"ר הם שלשת אלפים ותק"ך יתרי' לג' סאין שהם י"ח קבין והם רפ"ח רביעיות י"ח אצבעות פחות חומש לכל רביעיות בחשבון אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי וחומש אצבע יגיע לכל מאה רביעיו' א"פ אצבעות באופן שבפחות מג' אלפים וד' אצבעות תספיק לרפ"ח רביעיות שהן ג' סאין החסרים וחשבון אחר בקירוב יותר נקל התוספת של אצבע בגובה מכיל סאה א' עם חלק אחד מי"ב מאצבע אחר וכן אאצבע שהוספנו באורך יכיל סאה אחרת ובאצבע שנוסיף על הרוחב שעולה אלף ות"ר יש לסאה האחרת ולחלקים האחרים לכל אצבע והם גובה ג' חלקים מי"ב באצבע והותר יותר משלש מאות אצבעות שהם עשירית הג' אלפים ואם כן אם יחזרו למדוד מקוה זה וימצא בו אצבע דחוק פחות עשירית יותר בגובה ואורך ורוחב יכיל במקוה זה מ' סאה ויותר ומפני שלמעלה לא כתבתי החשבון אלא בדרך כלל חזרתי לבארו היטב כדי שיהיה נראה וניכר לעין כל כי חושבנא בעלמא הוא וכתב הריב"ש תשובת רצ"ב על מקוה שבעזרה שהיו מושכין לו מעין עיטם ולא היו המים נפסקים כו' אעפ"י שפוסקים וחוזרים ומושכים ומ"מ צריך מקום אמה על אמה ברום ג' כדי שיהיה כל גופו עולה בהן ע"כ משמע בהדיא דאפילו היו במקוה כל המים הצריכים לו בעינן שיעור אמה על אמה ברום ג' אם כן בנ"ד אי ליכא שיעור זה במדה המקוה פסול וכמו שביארתי למעלה ובשלהי מתני' דשבת תנן ומודדין את המקוה ופי' אם יש בו אמה על אמה ברום ג' אמות. נאם הצעיר מבי"ט:

'''אמה''' על אמה ברום ב' הם כ"ד גודלין על כ"ד גודלין ברום ע"ב גודלין שכל אמה היא בת ששה טפחים וכל טפח ד' גודלין כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכות שבת ואמות אלו הם אמות שוחקות כרבה פ"ק דעירובין דאמר א' זה וא' זה באמה בת ו' אלא הללו שוחקות והללו עצבו' וזה וזה להחמיר כמו שכתב הרב ז"ל שם פי"ו והכא גבי מקוה שוחקות הוי חומרא ויתרון השוחק על העצב כתב הרשב"א ז"ל יראה לי שהוא חצי אצבע לאמה ובשיעור גודל כתב פ"ט מהלכות ס"ת שדקדק בו ומצאו רוחב ו' שעורות בינוניות זו בצד זו בדוחק וכן באורך ב' שעורות בריוח ובמרדכי כתב בשם ר"ב שצריך לשער במקום רוחב הגודל ולא מראשו שהוא קצר ובבית יוסף הביא בשם מהר"י ן' חביב ז"ל ששמע על טעם שיעור כמלא קשר גודל כי יש באורך קשר גודל יות' מב' אצבעות ואינו עולה לג' אצבעות וזה ששמע ה"ר ז"ל הוא מובן מדברי הרב רבי' יונה ז"ל שכתב באגרת התשובה שצריך שירחיק החוטין משפת הטלי' מזה ומזה קשר גודל ויזהר שיהיה בתוך ג' אצבעות נר' שאורך קשר גודל הוא יותר מב' אצבעות ואינו עולה לג' כמעט וכל כן צריך להזהר והמציאות אינו מסכים לזה כי אין אורך קשר גודל עולה לב' גודלים וכ"ש אם נמדדים במקום רוחב בגודל כמו שכתב במרדכי וגם לא יסכי' לרוחב ז' שעורות או אורך ב' שכתב הרמב"ם ז"ל ומלא קשר גודל הוא מעט יותר מאצבע וחצי כשנמדוד האצבע והוא הגודל כשיעור עובי ז' שעורות או אורך שתים כמו שכתב הר"ב ז"ל ועל זה השיעור דקדקתי ומדדתי שיעור טפח השלוח לכם וממנו תקחו מדת האמה ומצאתי שיעור זה מכוון לגודל שהו' גודל אדם בינוני ומפני שאמות אלו צריכין להיו' שוחקות לחומרא כמו שכתבתי למעל' צריך להוסיף חצי אצבע לכל אמה כמו שכתב הרשב"א ז"ל כי אלו האמות שמדדנו הם בטפחים דחוקות ודבוקות זו לזו וכשיהיו מרווחו' תהיה האמה יתרה חצי אצבע כדברי הרשב"א ז"ל נאם מבי"ט:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>