עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/א/קיא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''<big>שאלה</big>''' ראובן משכן ביתו לשמעון בניסן ואח"כ בתשרי מכרה לו בסך דמי המשכנתא או בפחות וכתב לו שטר מכירה בתשרי ונקרע שטר של המשכנתא ובתוך הזמן שמניסן ועד תשרי לוה ראובן מלוי סך מעות ובהגיע זמן פרעון המלוה לא מצא לוי נכסי' לגבות מראובן ובא לטרוף הבית משמעון שקנאה אח"כ ושמעון טוען שהבית היתה ממושכנת לו קודם שלוה הוא לראובן ושלא חלה שעבוד עליה בכדי סך דמי המשכנתא ולבירור זה הראה שמעון בבית דין שטר משכנת' קרוע של נ"ב סולט' על הבתים הנז' מחשוון משנת שו"ה ושלא יוכל לפדותה עד תשלום שנה וכן הראה שטר חוב של מ"ג סולט' קרוע על ראובן ושעשה אפותיקי הבתים לפרעון החוב מזמן שלהי שבט משנת שו"ה עד סוף תשרי שנת הש"ח וטען כי על דמי המשכנתא והחוב וגם צמר אחר שנתן לו מכר לו הבתים בכ"ג לתשרי משנת הש"ז בשמוני' סולטא' ושנשאר חייב לו עוד ט"ו סולט' כמו שכתוב בשטר חוב שנכתב ביום מכירת הבתים שהיא כ"ג לתשרי שנת הש"ז ושביום המכירה הנז' נקרעו שטרי המשכנת' והחוב והביא בב"ד עד א' שהעיד שעל נ"ב סולט' שהיה חייב ראובן ליהודה משכן ראובן הבתים לשמעון שסלקו מיהודה ושנתן לו אז עוד שני שקי צמר ושאחר זמן מכר לו הבתים על דמי המשכנתא והחוב כי הוא היה עד במכיר' ולא ראה שפרע לו שמעון שום דבר אלא ששמע ממנו ומראובן ואשתו שעל דמי המשכנת' והחוב מכרו לו הבתים ואמר שהוא היה יודע שלא היה לו לראובן במה לפרוע דמי המשכנתא והחוב אלא בבית וכן הביא עד א' שהעיד שעל חוב יהודה היתה ממושכנת הבית ביד שמעון ושהי' חיי' עוד ראובן לשמעון ושבזמן המכירה מכר לו ראובן לשמעון הבית על מה שהיה חייב לו בשמני' סילט' ושנשאר חייב לו יותר כמה פרחים וכתב לו שטר עליהם ולוי טוען שהבתים משועבדים לו בשטר של נ"ד סולט' שהיה חייב לו ראובן מר"ח תמוז משנת שנ"ה וזמן המכירה היה בשנת הש"ז יורינו רבי' הדין עם מי:

'''<big>תשובה</big>''' לכאורה הוה משמע שהדין עם לוי דכיון שנקרעו שטרי המשכנתא והחוב נמחל שעבודם ולא נשאר לו לשעבוד על הבתים אלא מזמן המכירה והרי קדם לה חוב לוי וטריף לה ודמי להא דא' רב נחמן פ' נערה ב' שטרות היוצאות בזה אחר זה בטל ב' את הראשון ואוקימנא דאיירי בשניהם במכר או במתנה ומ"ט רפר' אמר אודויי אודי ליה שהראשון היה מזויף ורב אחא אמר אחוליה אחליה לשעבודא קמא איכא ביניהו וכו' הא קמן דאפי' שניהם יוצאים שלמים נתבטל ראשון כ"ש הכא דנקרע ואפי' תימא דהכא הוי כא' במכר ושני במתנה או איפכא או אפי' שניהם במכר אי אוסיף ליה דקלא לתוספ' כתבי' וב' קיימים כדאיתא התם והכא נמי ראשון במשכנתא ושני במכר ונימא דשניהם קיימים משום דליפות כחו במילי טובא דאיכא במכר יותר ממשכנתא כתביה לא היא דה"מ כששניהם יוצאים שלמים לפנינו אבל הכא דנקרע כבר נמחל שעבודו כדאמ' וכד מעיינת בה שפי' משכחת לה דדינא עם שמעון ולא מצי לוי למטרף לה מיניה משום דקדים שיעבודיה מזמן משכנת' וכדנברר לקמן בס"ד ולא דמי כלל להא דרב נחמן משום דלא איירי אלא בשני שטרות שיצאו על שדה א' או שניהם במכר או במתנה או בתרויהו דכיון דהם יוצאים על דבר א' דלא הוה צריך ליה אלא חד שטרא אמרינן בטל ב' את הראשון או אפי' כששניהם קיימים כי הני גווני דא' במכר וכו' היינו משום עדיפות' ויפוי דאיכא בשני אי משום דינא דבר מצרא אי משום דינא דב"ח אי משום דקלא דאוסיף ליה וכדאיתא התם אבל מ"מ תרוייהו אמילתא חדא נפקי דהיינו שדה אח' ולא מצי תבע קונ' או מקב' תרתי שדות אלא חד אבל הכא בנ"ד אי הוו כולהו שטרי שלמי' יוצאים לפנינו הוה מצי שמעון למיתבע מראובן סך דמי המשכנתא וסך דמי החוב כיון שקנה בתים קודם שיגיע זמן פרעון החובות וכדמשמע בטור א"ה סימן פ"ה דדוקא כשמכר לוה קרקע למלוה אחרי שהגיע זמן פריעת חובו יכול לומר לו אלו הייתי חייב לך וכו' אבל קודם לא והשתא שנקרעו השטרות אין לו על המוכר אלא שטר המכר אבל שעבוד' אית ליה מזמן המשכנתא והחוב בכדי הסך שלהן שלא פרע לו אלא כשמכר לו הבתים הנז' ולא שייך הכא טעמא דאודויי אודו ליה דהא קושטא הוי דהוה חייב לו אלא שפרעו במכירת הבית וגם טעמא דאחולי אחלי' לא שייכא הכא דאכתי מאי דפרע ליה רביע גבי בתי ובעי דלא לפקע מעילוייהו שיעבודא קמא מזמן המשכנת' והחוב ולהכי נראה דלא מצי לוי טריף להו להני בתי משמעון דהגע עצמך שבא שמעון לב"ד ותבע מראובן שיפרע לו חובו או דמי המשכנתא אם היתה באופן שיוכלו לתבוע הדמים הרי ב"ד היו שמים קרקעות ראובן לפרוע החוב לשמעון ולא היה יכול בעל חוב אחר קודם לזמן שומא זו לטרוף ממנו קרקע זה ששמו לו ב"ד אלא א"כ היה קוד' לזמן השט' חוב דלהכי כתבי' בנוסח האדרכת' והשומא מחוב פלו' שהיה מזמן כך וכך דהא מזמן הש"ח נשתעבדו לו כל קרקעות ראובן ואדרבה ב"ד מגבו ליה השתא נמי מכל קרקע שמכר הלוה אחר זמן הש"ח כמו שכותבים באדרכת' ונתננו לפלו' רשות וכו' וכל קרקעות שמכר מזמן פלו' וכו' כל שכן מה שלא מכר אלא ששמין אותו מיד הלוה דפשיטא דלא טרפי' ליה מיניה אלא אם כן קדמו לזמן שטר חוב ואם כן הכי נמי כשהלו' עצמו מגבי ליה קרקע למלוה בשביל חובו דלא מצי טריף ליה בעל חוב הקודם לזמן המכירה אלא א"כ קדם לזמן החוב כדאמרן דהא לא מפקע שעבודיה משום דלא אתא לב"ד כיון שמרצון הגבה לו לוה עדיף מהגבוהו ב"ד בע"כ ועוד נראה דאפילו שהשטרות קרועי' עדיין שעבודן קיים כל שלא פרע לו אפילו לא מכר לו הבתים אח"כ דאין חזרת השטרו' מבטל השעבוד כל שלא פרע לו דהא קיימא לן כרבנן פ' גט פשוט דאין אותיות נקנית במסירה גבי הנותן מתנה לחבירו והחזיר לו את השטר דחזר מתנתו לרשב"ג משום דאותיות נקנית במסירה ואפילו לרשב"ג היינו בשטר קניית השדה שכתוב בו שדי נתונה לך דבחזרת השטר הוו כמי שחזר וקנה השדה ממנו אבל המתנה שבקנין סודר והשטר לא נכתב אלא לראיה בעלמא ובחזרת השטר לא חזרה המתנה כ"ש דאין הלכה כרשב"ג וכמו שכת' הרא"ש ז"ל בתשובה כלל ס"ה ושטר משכנתא זו נמי לא הוי אלא לראיה בעלמא ובחזרתו לא נפקע השעבוד אפילו הוא קרוע כמו שכתב הרא"ש ז"ל שם ועוד אפילו היתה מלוה ע"פ ולא נכתב שטר על המשכנת' ועל החוב הוה חייל שעבודא דהוי' מדאורייתא אפי' במלו' ע"פ וקודמת נמי למלוה בשטר כמו שכתב רבי' האיי ז"ל והרשב"א ז"ל בתשובה וכתב רבי' ירוחם נתיב ו' שכן נראה עיקר ושכן הסכימו גדולי האחרונים ז"ל וכן סובר הרמב"ם ז"ל כמו שכתב בעל מ"מ ז"ל פרק עשרי' מהלכות מלוה דמלוה ע"פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר מאוחרת וא"כ שעבודיה כנדון זה חייל אבתים משעת הלואה ואי הוה אתו תרוייהו לבי דינא הוו מגבי ליה ב"ד למלוה ע"פ קודם המלוה המאוחרת שבשטר דלא עדיף שטר מעל פה אלא לענין טריפה מלקוחות המלוה על פה לא טרפא משום דלית לה קלא כדאיתא בדוכתי' והשתא נמי שמכר לו הוא ברצונו בלא כפיית ב"ד הבתים על מה שהיה חייב לו על פה פשיטא דלא מצי בעל חוב הקודם למכירה אפילו בשטר למיטרף מיניה כיון שחובו קדם כדאמר':

'''ומצאתי''' תשובה להרא"ש ז"ל כלל ס"ט על מי שמכר בית לפרוע החוב וז"ל ראובן שהיה לו שטר חוב על לוי וכו' וכאשר לא פרע וכו' מכר לו בתים שלו בכח שטר זה ולא החזיר לו השט' ועתה תובע לוי וכו' גם אינו רוצה להחזירו כי אומר שרוצה להיות לו לראיה היאך באו הבתים לידו וכו': '''<big>תשובה</big>''' כאשר כתבת כן הוא לוי אין לו טענה על ראובן עבור השטר כיון שמכרו לשמעון ולוי פשע בעצמו שלא לקח השט' מיד שמעון ושמעון חייב להחזיר ללוי השטר ויכתבו לו הראיה לשמעון על הבתים עכ"ל הרי שלוי מכר הבתים לשמעון הבא מכח ראובן בשביל החוב שהיה חייב לו יהיה מחזיק השטר כדי שיהיה לו ראיה שבאו הבתים לידו מכח השטר חוב כלומר שלא יוכלו לטורפם ממנו מזמן הש"ח והשיב הרב ז"ל שיחזיר השטר ויכתבו לו הראיה לשמעון על הבתים שנמכרו על החוב שנראה שיש לו זכות בבתים מזמן ההלואה כיון שכותבין לו הראיה דאלו לומר שיכתבו לו שטר מכירה על הבתים פשיט' כי בזמן המכירה כתב לו שטר ראיה וכן בנדון זה שמכר הבתים לפרוע החובות יש לו שעבו' על הבתים מזמן החובות ולא מצית למימר דדילמא פרעיה להנהו שטרי חובות ובתר כן מכר לו דבזמן המכירה עדיין לא הגיע זמן הפרעון ולא עביד איניש דפרע גו זימניה ומלוה הוא דאודי ליה דפרעי' במכירת הבתים דאי לאו הכי לא היה לוה נאמן אפי' במלוה על פה דכיון דקבע ליה זימניה לא עביד איניש וכו' וכמו שכתבו המפרשים ז"ל ואע"ג דשטרות קרועין קמן כיון דודאי ידעי' דלוה ולא הגיע זמן הפרעון מהימן מלוה לומר דבדמי מכירת הבתים הוא דפרע ליה לוה כ"ש דבנדון זה אין הלוה מכחישו ועוד דהכא איכא מיגו אפי' הוה טעין לוה דפרע ליה קודם מכירת הבתים כיון דלית ליה עדים ה"מ מלוה למינט' הני שטרי קרועין ולמיגב' מיניה בעדי השטרות ולא הוה מהימן לוה לומר פרעתי אפי' בלא שטר כיון דהוה בגו זימניה כדאמר' ומגו דלא אמר כן אלא שהודה שפרע לו בבתים והרא' השטרות קרועין מהימן לומר שלפרעון אותם השטרות מכר לו הבית ועוד אני אומר דכיון דאפי' במלוה על פה ועבר הזמן מהימן איניש לומר דמה שקבל בשביל מלוה ע"פ קבל ולא בשביל חוב השטר אם יש לו עדים על המלוה כמו שכתבו המפרשי' ז"ל על ענין סיטראי הכי נמי הכא שמראה השטרות קרועין ואומר כי על דמי החוב שהיו לו עדים עליו מכר לו הבתים מהימן כ"ש שאין הלוה מכחישו כדאמרן וגם היה כתוב בשט' נאמנו' למלוה ומשום טענת שמא דלוי לא משבעי' ליה ודל מהכא כל הני טעמי ברירי הא איכא הכא עדים דעל דמי המשכנתא והחוב נמכרו הבתי' לשמעון שהעד הא' העיד על הנ"ב פרחים דמי המשכנתא ועל החוב של ב' שקי צמר שהוא קרוב לדמי מכירת הבית והעד הב' העיד שעל מה שהיה חייב לו מכרם ושנשאר חייב סך כמה פרחים וכתב לו שטר עליהם וכמו שכתו' בעדויות וא"כ פשיטא שאין ללוי שום תביעה על שמעון שאם קדם שטרו לשטר מכירת הבית הרי קדמו שטר המשכנתא והחוב הא' לשטרו ומכיר' הבית באה מכח החובות הקודמים ולא מצי לוי טריף מיניה דאדרבא היא היה טורף על ידי ב"ד מזמן השטרות אם לא היו לזה בתים לתת לו בחובו כ"ש שעתה שהלוה הגבה אותו הבתים שלו מרצונו על החובו' הקודמים שלא יוכל לוי לטורפם מידו וכדאמרן כו' אחר זה מצאתי בספר אדם וחוה נתי' ו' חלק א' וז"ל אע"פ שכתבתי למעלה שאם הלוה בעצמו הגב' קרקע למלוה בשומא בלא ב"ד ואינה חוזרת לו דהוי כמכר מעליא מ"מ אם בא ב"ח מאוחר אינו יכול לומר לו משעת המכר נמחל שעבודך והרי הוא כמו שלקחה אותה במעות וכבר אני מוקדם למקחך ואטרוף אותה כי לגבי זה שעבודו קיים כאלו גבה אותה בב"ד וכן אם בא ב"ח מוקדם וטרף אות' ממנו חוזר וגובה משאר נכסי הלוה מזמן שטר חובו כי לא אבד זכותו כלל בכל אלו הדברים בשביל השומא שהיתה בלא ב"ד וכן כתב הר' אברהם בן אסמעאל נר"ו ע"כ:

'''הרי''' שכתב דהגבה הלוה בעצמו הוי כהגבוהו ב"ד דאיירי כשנקרעו שטרי החובות דלא כתב אדרכתא אלא אחר קריעת הש"ח והכא נמי כשהגבה הלוה עצמו למלוה אפי' נקרע הש"ח בנ"ד אית למלו' שעבודא מזמן הש"ח והאל יאיר עינינו בתורתו נאם הצעי' משה בר' יוסף זלה"ה מטראני:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>