עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/ו/צג"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''ינחהו''' ד' במעגלי צדק למען שמו ויהי' כצדיק מתהלך בתומו ואז יהי' אשרי בניו עמו ויפרוס עליו סכת שלומו כבוד אהו' הרב המופלג המושלם במעלות ע"ג מעלות חכם וסופר אשכול הכופ"ר דומה לעופר מו"ה אהרן חורינר כעת אב"ד במקהלות עם ד' אשר בק"ק אראד יהל נרו לחזות באור האמת ומעשות פרי לא ימיש:

'''לא''' יום בשורה היום למשוח מכתבי בששר המליצה כי נעויתי ונדכיתי עד מאוד אין מתום בבשרי מפני זעמי ובעצמי אין שלום עיני עששו כי נבהלתי מראות חבל המכתבים אשר שטפוני כשבולת מי הנהר עד כי הייתי כאיש מחוקה על קיר וכל רוח אין בו אל גיל לא אשמח ועזבה כל שמחה בקראי המכתבי' האלו המה יתנו קול יללת הרועי' גאוני הזמן אשר מכאב לב ירונו ומשבר רוח יילילו על פרצת הדור ופגעי הזמן לא נאמן אודותיו וקשיותיו ברע הוא כי רבו זחוחי לב ובחזקתם גבהו להשחית עד רום לשום דופי תחת יופי בכל מנהגי ישראל אשר יסדו לנו רבותינו ואבי אבותינו עתה עלתה בהם הכורת בפרץ נופל נבעה אשיותי הדת להרוס ויבוא גם השטן בתוכם להוסיף אף ולחרות במכתב עמל אשר כתב בחקקי און אשר על לוח חרות בס' נ"ץ אשר לבש אדרת שער למען כחש וארשו ארס נחש הוא חבר לאיש משחית ואב לבן פריץ לעשות לו שם בארץ בצחנתו אשר השריץ לעיני כל ערך מעשיו כזמרי את המדינית בנימוסי מכל עם שונות למען יהי' זרוע לאיש זרוע ופרוח תפרח הזדון ואיש ריב יגרה מדון וכאשר איפה זאת הרשעה הגדילה המדורה בקהלה המהודרת אשר בטוב המעשים וביושר המופעלים מקוטרת צדק ילין בה ולא ימיש מרחובה עתה הפך עלי' בלהות הות בקרבה הרתיחו את הסיר אשר חלאתה בתוכה נזורו אחור מלהתפלל לבא אל המנוחה ואל הנחלה ובסדר תפלתם אשר נדפס דברו בלט נגד ד' ונגד משיחו כי לא יאמינו לקול האות האחרון כי יתן עליו רוחו את כ"ז ראיתי במכתב מה"ב אשר שפכו לארץ מרירתם עורכי' שוע בצר וקוראים ממצר כי גם שם הציתו אש המריבה ורוח עועים בין אחי' יפריא עד כי קול הקרי' הומה וירב בבת יהודה תאני' ואני' נחלקה התיומת אלה לחיי עולם ואלה לדראון וכו' מהרסי' ומחריבי' ממנה יצאו נצבים, בנגעי' וריבי' לשחת הוד יפיו של עיר במנהגי' שוני' אשר לא שערום אבותינו הראשוני' יחרדו אבות ובנים פארור קבצו כל פנים הידד כדורכי' עונים עד שאנשי אמת האפודי' בעזור האמונה כתריס לפני חמת המציק עמדו ויקריבו משפטם לפני מושלי העיר ואולם האנשי' אשר מהם יצא חושב רע הנ"ל ערכו הס' הנ"ל ואת אשר הוריד ריר חלומות שוא ידבר ולבש גיאות עוז כחובר חבר ובריחוק מקום לא נודע להם כי ארץ הנגב הוא בלא דבר כי כל דבריו רוח תזרם וסערה תפיצם גם לא ידעו לבקר בן שה ברי' לשה רזה חשבוהו למזה בן מזה ולנבי' וחוזה וכאשר ראו חתימתו ככתבם וכלשונם דמוהו לאביר באבירים כמו מגדולי המורים ומה גם שחתם א"ע שהוא חובר חבורים ומה יעשו שופטי העיר אשר לא מבני ישראל המה כי לא ידעו את אהרן מה הוא ומה שמו ושם עירו ? אי לזאת כבר יצאו לעזרת ד' בגבורים הרבני' הגדולי' אשר המה מאורי אור לישרים המה הגידו דרכיו ועלילותיו כי עבטו אורחותיו ללכת בדרך עקלתון הן הן גבורותיו למען ידעו שופטי העיר כי המחבר ס' נ"ץ הלך חשכי' ואין נוגה וכי קרא לזבו"ב ולדבור"ה לכסות אור השמש בכנפיהם ולא תהל אורה עתה יהל כנוגה משפט האמת ושמש צדקה חשך ולא ימיש ורשע בעונו ימות עכ"ז סערות ד' חמה מתחולל על ראשו ותעל באשו עוד לא יגה שביב אשו כי הרבני' הגדולי' בארץ לבשו קנאת ד' לאסור איסר על נפשו למען ישכן לעפר כבודו לא ידין ולא יורה ולא יקרא בשם מורה כ"א יחזור לאומנתו אשר אומן בה מלאכת נארמא"ל ללמד נערי ב"י כתבי העמים ולשונם כאשר כן עמדו שימש העבודה זו בעת בא העירה וע"י תחבולותיו ומרמותיו הצליח מעשה שטן והי' פאר חבוש על ראשו לשמש בכתר הרבנות לפתות לב בני אדם בפטפוטי דברי' ובשיחה יתירה וגם אני נקראתי לבוא עמהם ולהיות ידי עמם במלאכה זו ולכתוב לבני קהלתו לעשות כזאת וכזאת ואמנם כשאני לעצמי חשבתי למשפט ואמרתי כתיר לן זעיר עד אשמע דבריו אולי ישיב ונחם על רעתו ואראה להוכיחו על פניו ואליו אשים דברתי: אמור נא מי שמוהו שופט בארץ לחקוק חקים כאלה נגד כל מנהגי ישראל ? התאמר לפני, אלקי' ושופט אתה ? ספר נא לי את כל הגדולות אשר עשה? אם בחבוריו אשר על פני תבל וחוצות? מלבד שכבר רגנו כל גדולי ישראל ששמץ מינות נזרקה מפיו כאשר גם עתה הציבו ציונים לעיי' בם בכ"מ וימצאו הדבר מפורש וכאשר נודע בעת שהי' אסיפה בפעסט אצל הנגיד מו"ה אלי' מאאר בעת שיצא מהדפוס והי' שם כמה רבני' וחכמי' גדולי' וכלם כא' בקשו שיהי' טעון שריפה ככל שארי ס' מינות ואולם אנכי כאשר ראיתי שם דבריו ולא בחר לשון ערומים וכאין דבריהם עכ"ז כאשר ראיתי שכל דבריו שם המה דברי איזה מחברי' ראשונים אשר הריק מכלי אל כלי וקליפתם אכל כזבוב הנופל במקום הצרעת ומה שחידש יטול מה שחדש כי אין בו לא חכמה ולא מלאכה כ"א להג הרבה אשר צעירי' ישחקו עליו לא ירעו ולא ישחיתו בכל גבול ישראל דברי הבלי' כאלה לא אביתי שמוע אליהם החרשתי, אח"ז נתגלה חרפתו בתוך קהל עדתו ונתעבר הריב עד שאלצוהו בני קהלתו לעמוד לפני למשפט וכאשר באו הנה אספתי מלא הרועים ב"ד הרבנים וגם רבני' ממקומות אחרות ומובחרי העדה מקפו"מ דפה ובעת הזאת עלה בהסכמה לעבור לפניו תער השכירה ולהפשיט מעליו אדר היקר שם הרבנות אשר כן בקשו ג"כ אנשי קהלתו את כבודו לעקר גם את הראש והזקן תספה להכרית מאתם זנ"ב ומור"ה שק"ר לא יבוא העיר ולא יורה שם חץ לשונו בדרשות של דופי ומינות כאשר העידו פה בפני אסיפה זאת מובחרי עדת קהלתו והמה דברי' שנתנו בחשאי ולא ניתן לכתוב ואולם אני נשארתי לבדי ואין איש עמדי להפוך בזכותו עד שהפרתי ונדחתי אותם בזה שלא יעשו לו שום דבר כ"א נחרץ משפטו שלא יורה שם בלתי מורה א' היודע טיב ההוראה ויי"ש כאשר גזר דינו מונח בארכיף קפו"מ דפה אח"ז נתעורר עליו הריב עד שרבו המובהק הגאון מו"ה ירמי' שהי' אבדק"ק מ"ד כ' אלי להחרימו ולהדפו בכל מיני הדיפות ולהסירו מהרבנות כאשר עיניו ראו אצלי המכתב מרבו הנ"ל ואת אשר אמר עם הס' הנ"ל, גם מזאת לא רציתי לשמוע אליהם מטעם המלך מלכו של עולם אשר הי' כמוס עמדי וע"פ חז"ל לעולם תהא שמאל וכו' לא כאלישע וכו' ולא כריב"ן פרחי וכו' וכ"פ שמעתי מעשיו המקולקלים בעניני' אשר ישיחו בו יושבי שער ולא טובה השמועה וכו' וביחוד מה שהוא עושה בחופת חתני' לעמוד אותם לפני ארון ברית ד' כנימוסי העמים אשר כך קבלו עליהם ושארי דברי הבל רעי' וחטאי' אשר ברחובות ישתקשון המוני עם ויהי' להם לפלא ולזרות ע"כ החרשתי והייתי בוש ממעשיו כי פיתתני ואפת ע"י סיעות מרעיו בהסכמה על ספרו אשר לא שלטו בו עיני ולא משמשה ידי כזאת וכזאת עשה אשר כבדה אזן משמוע ואין היריעה מכילו לכתוב דברי הבליו ושגיוניו אשר ספרו לי ואמנם מה אעשה כבר נד ולד ואמרתי אודה עלי פשעי כי אנכי חזקתי זרועותיו ואלי יחשבו הרעה הזאת ואולם כעת הזאת אני רואה שהוא לאבן נגף ולצור מכשול לכלל אמונתינו הישראלית והוא טהור בעיניו אף שעדיין מצואתו לא רחץ ומולך על כל בני שחץ לא יכולתי להתאפק ולומר נואש לדברי הרבנים הגדולי' גאוני הזמן אשר עוררו אותי מה לך נרדם החלץ חושים והאדמה לא תשם ומעתה מי בז ולא יחוש לבו יצוק כמו אבן ובשרו נחוש לבלתי ירגיש כבשר המת ברעה אשר ימצא בני עמינו אם אתאפק ואחריש וחוששני מחטאת פן תפשה המספחת לכן איעצך ויהי' אלקי' עמך חזור חזור נא מדבריך הראשוני' אשר אמרת בס' הנ"ל וכתוב נא בחרט אנוש הדברים האלו במכתב לאמור כי שגית בזה מכמה טעמים הא' מה שנתנו מגרעת בנוסח תפלתם מבלי להתפלל על התמורה ועל הגאולה ואף גם שארי הדברי' אשר יש בהם כח לתרץ דבריו בפרט שרבו עליו רבותיו ובטלה דעתו נגדם ואף גם בל"ז לא יחוש לכבוד המדומה הלזה אשר זהו מדת חכמי' וכמאמר ז"ל בכ"מ דברי' שאמרתי טעות הן בידי וכו' ואדון הנביאי' הודה פ"א שטעה ומצודת השגיאה פרוסה לכל אשר יש בו רוח חיים ודי התנצלות לאדם במה שהוא אדם ולא אל כי סיג לו וכי שיח לו צא ולמד ממני יראה וכן יעשה מדוע לא כסיתי ונשאתי את כלימתי? אשר הרבה מאוד שגיתי בתת לו הסכמה על ספרו ? ובתוך עם ועדה גליתי חרפתי והתנצלות בזה כי עיני בשר לי והאדם יראה לעיניי' והוא לכסות עינים ואם יאבה וישמע לעצתי אז בטוב יבלה ימיו ולא יהי' לשמצה בקמיו ולא יזכרו ולא יפקדו עונותיו ומכלל הן אתה שומע לאו קנא"ה מבעי' לי כי אני סבותי את כל הרעה הזאת אריק חרבי עד כלותי לאסור כל הוראתיו והרבני' הגדולי' ימשכו אחרי להזהיר קהל עדתו שלא יאכלו בשר תמותת ואז יהי' כמסוס נוסס גם זאת ידע כי לא תחזקנה ידיו לימים אשר אני עושה ואל ישיא לבבו לאמור: מי אדון לי הנה שפתי אתי לעמוד בחצר השרי' היושבי' ראשונה בשלטת, רבי' המה אשר אתנו לעמוד כתריס בפני הפורעניות ואשר להם כח לעמוד בהיכל המלך והשרי' לגלות קלונו ולכתוב עליו אונו ואז ידע כי שקר נסכו אני לשלום וכי אדבר אם ישמע לדברינו הנ"ל ואז אחדש כלילת אהבתי ושלום יהי' לו ואתה שלום וביתך וכל אשר לך שלום כנפשו ונפש אוהבו מאז הטרוד משה מינץ מבראד:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר: ו - ליקוטים]]