עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/ה/עא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''שלום''' ושמחת י"ט מתן תורתינו לי"נ הרב המופלג החרוץ המאה"ג כבוד מהו' געץ נ"י אב"ד דק"ק גערמענד יע"א:

'''יקרתו''' הגיעני בזמנו אך היות דבריו בנוי' על פלפולא בס' שערי בינה ואותו לא נמצא פה עמנו היום ועל אשר עוררני שוב בלוחות שניות להודיע דעתי האמנם שבועת הודאה על המסי' היא שבועת השותפי' כעין דאוריי' כמ"ש מהרא"י בכתבי' סי' ל"ו ומביאו ב"י בח"מ סי' פ"ז אך אפי' בשבועה דאורי' גופי' דעת רש"י וראב"ד פי"א משבועו' שאין להשביע בזה"ז בשם רק שבועות האלה בארור וא"כ האומר הריני נשבע בשם מילתא יתירתא ללא צורך עביד וכדאי הני גאונים למסמך עליהו וכמ"ש המחבר בש"ע סי' פ"ז סעיף י"ט אמנם יקבל בארור דעת הסמ"ע דהיינו בשם יכהו ה' אם לא יגיד האמת או יש לו אצלי כלום וכן פשוט בעיני האורים וקצות החושן וכמ"ש טי"ד רס"י ל"ז ובסוגי' דפ' השולח דבטלו שבועה משום איתתא דאמרה יהנה סם המות מיירי דאמרה כן בשם ומשו"ה בטלו כל מיני שבועה בין לשבע בשם ב"ה ובין לשבע בעצמו בהזכרת השם ורק נדרה ליתומים ובזה"ז נקטו פלגא בטלו שבועה בשם ה' וקימו שבועת האלה בהזכרת ה' כן צ"ל לדעתם ז"ל איברא לדידי צל"ע דלשון הראב"ד פי"א דשבועו' שמעתי שתקנו הגאוני' שאין משביעי' עכשיו לא בשם ולא בכינוי כדי שלא יהא העולם חרב וכו' ואי ס"ד משביעי' שבועות האלה בשם מה הועילו הגאונים דאין לומר דאשבועות האלה לא מיענשי רבים הא ר"פ שבועת הדייני' יליף לי' מדכתיב ע"כ אלה אבלה הארץ ע"ש אע"כ ארור בלי הזכרת שם כלל קאמרי הגאונים ונ"ל משום כך פירש"י בעשרה לא כמ"ש סמ"ע שם ס"ק נ"ג אלא משום כיון דלא מזכירי' שם שמים בהדי' ליהוי עכ"פ בעשרה דכל בו עשרה שכינתו שרי' והוה קצת כאלו הזכיר השם ודומה לדומה מ"ש רבי' שנשבעו במעמד א' אעפ"י שלא הזכירו עד"ר הוה כנשבע עד"ר ויעיי' בי"ד סי' רכ"ח בט"ז סקמ"א ה"נ כיון שנשבעו במקום שהשם ית' שם בעשרה הוה כאלו הזכירו שמו על השבועה:

'''ולומר''' ע"ד המקום ויעיי' מ"ש סמ"ע סימן פ"ז סעיף קטן ס"ב ויעיין תוס' שבועות כ"ט ע"ב ד"ה משום וכו' וסוף ד"ה כי היכי וכו' יעיין שם ובגלילותינו נהגו לומר על דרך שכנגדו המשביעו ואמרו שעל פי מסור ישראל הי' שומא שאמר לפעמי' דעת ב"ד ישראל מסכימים להערי' להשביע בערמה נגד פליליהם ע"כ תקנו השרים שישבע ישראל דוקא ע"ד שכנגדו המשביע ע"ד אמו ז"ל יאמין לי שאינני זוכר בברור אבל זה ידוע שאני נזהר מאוד בכל מעשי' ארמלתא שצריכא שתכיר תחלה מאין באו לה הנכסים ואיך נסתלקה מבעלה וע"י מי ואם נשבעת או התפשרו עמה וקימה הפשרה וכדומה מסתמא גם אז נעשה בדין וביושר. פ"ב יום ה' ער"ח סיון תקפ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר: ה - חושן משפט]]