עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/ה/נז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''שלמא''' רבא וחייא תיתי מן שמיא לידידי הרב המאה"ג מעוז ומגדול המופלא עושה פלא כש"ת מו"ה צבי אביגדור נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מונקאטש ואגפי' יע"א:

'''שדר''' לן חורפי' בדיני ממונות וז"ל ראובן הלוה מאה זהובים לשמעון על משכון וקבע לו זמן פרעון בכל רביע שנה כ"ה זהובים ואחר שיצא י"ח ג' זמנים ולא נשאר לו חייב כ"א כ"ה זהו' נאבד המשכון מיד המלוה. והנה סך כ"ה זהו' שחייב הלוה עדיין פשוט הוא דפטור מלשלם עד שיחזור משכנו אך הסך חמשה ושבעי' זהובים שקבל כבר בפרעון בזה פליגי מעלת כ"ת עם דייני קרתא דעת הדיינים דמה שהמלוה כבר מוחזק נשאר בידו וכפשיטיות דעת רמ"א סי' ע"ב סעיף מ"ג והוא דברי הטור סס"י הנ"ל מ"ש על תשו' הרא"ש ועיי' שם וכסתימת הסמ"ע ובשגם שהש"ך שדא בי' נרגא מ"מ לא כ' דבריו בדרך הכרח והלכה פסוקה ומשו"ה לא העתיק דבריו כלל בספר תומים ושגם בס' קצות החשן פליג להדי' ודוחה דברי הש"ך ע"כ ס"ל לרבני' יושבי על מדין שאין להוציא ממון מהמלוה המוחזק:

'''אמנם''' דעת פאר"מ להחזיק בדברי הש"ך ולא מטעמי' ועיקור יסודו בנוי ליישב דברי הלבוש עיר שושן שכ' טעם לחלק מה שהוא נגד שווי' החוב מיחשב כשומר שכר הוא מטעם דזה הוא עיקור המצוה ולא בהיתרון והסמ"ע צווח עליו כי כרוכי' בסקט"ו שאין זה הטעם אמת כמבואר בש"ס. וכ' מעלתו דע"כ לא פליג רבה אר' יוסף וס"ל שומר אבדה שומר חנם אלא משום דזמן שטיחה וניעור הוא זמן מועט ולא שכיח שיבוא עני באותו הרגע ולא מיחשב שומר שכר בשביל זה. אמנם אי הי' צריך לזה זמן רב ומכ"ש כל היום פשיטא שגם רבה מודה שיפטור עי"ז מליתב ריפתא לעני' דהעוסק במצוה פטור ממנוה וממילא ה"נ שומר שכר והשתא חידש פר"מ למסקנא דלרבה פליגי ר"א ור"ע בדשמואל ולשיטת ר"י דקי"ל כשמואל במה שהוא נגד החוב ה"ל כפרוש וה"ל שומר שכר נמצא מחוייב הוא לשומרו כל היום כמבואר ס"פ הפועלי' עד כדי הייתי ביום אכלני חורב ואפי' רבה דפליג מודה עכ"פ דלא ליעול בעידנא דלא עיילא אינשי וכמבואר בשיטה מקובצת שם וכמבואר בטוש"ע ח"מ סי' ש"ג א"כ הדר ה"ל שומר מצוה ופטור מלתת פרוטה לעני דלא דמי לשומר אבידה שאינו צריך אלא לשוטחה ולנערה ונמצא כיון דבמשכון גם לרבה ה"ל שומר מצוה ומקבל שכר פרוטה דר' יוסף הי' מהראוי שגם על היתרון משיעור חובו יהי' שומר שכר כמו לרב יוסף ועל זה הוצרך הלבוש לומר דעיקור שכר שימור הוא על נגד חובו ולא על היתרון וא"כ לפ"ז כיון דהוה ש"ש ממש פשיטא שצריך לשלם אפי' מה שקיבל כבר כדין כל שומר שכר אלו תוכן דבריו:

'''וצריך''' אני להוסיף על דבריו ולבארם ולומר בשלמא לרב יוסף דהוה ש"ש משום זמן מועט דשטיחה וניעור וזה שייך על היתרון שהרי הבגד כלו צריך שטיחה וניעור ואין הבעלי' יכולי' לקחתו ולשטחו כיון שהוא ממושכן אצלו א"כ מצות שטיחה שוה בהיתרון כמו בגוף המשכון משא"כ לרבה שאינו נעשה ש"ש אלא מפני שמירתו המעולה ואיננו מחוייב באותה השמירה כ"א על מה שכנגד החוב אבל על היתרון לא הוה כפרוש ואינו מחוייב לשומרו רק כשומר חנם בשטיחה וניעור ולא כש"ש ואפי' אם שומרו ככה אינו עושה מצוה בשמירה יתירה זו לכן לא מועיל לו פרוטה דעני' לעשותו ש"ש בשביל זה כן צריכי' לפרש אבל תמהתי על מעלת כבודו איך רוצה להוציא ממון מיד המוחזק בס' זו וכיוצא בה:

'''ראשון''' תחלה אשאלהו ויודיעני אם יאמר שכל שומר שכר יהי' פטור מלתת פרוטה לעני אם יבוא משום שהוא טרוד בשמירת חפצי המשכיר ויהי' כל הרועי' פטורי' מהמצות וכל השותפי' שהם לעולם שומרי שכר היעלה כן על הדעת אבל האמת הפשוט דלא אמרי' כן אלא בשומר אבידה שעושה בחנם לשם מצוה וכן במלוה הלואת חנם לשם מצוה ומכניס עצמו בטורח שטיחה וניעור לשם מצוה משא"כ שומר שכר בשכרו ושותף השומר לטובת השותפו' אינו עושה מצוה וזה פשוט וגם נפשו היפה יודעת מאוד כי כן הוא. - מעתה לרבה שמשום זמן מועט דשטיחה וניעור אינו נעשה ש"ש וגם משום זמן מועט דהלואה נמי לא רק משום שפירש וקבל על עצמו שאם לא ישמרנו יפסיד חובו מעתה הרי שומר את שלו שלא יפסיד ואינו עושה שום מצוה ופשוט שבשעת שמירה חייב בכל מצות האמורות בתורה ואפשר שגם הבעלים אינם חפצים ולא צריכי' לשמירה זו המעולה ולא הי' מוסרי' החפץ הזה מעולם לשום שומר שכר רק הואיל והוצרכו למעות והלוה זה על המשכון הזה קבל על עצמו שיפסיד חובו באבידת המשכון והוא שומרו לצורכו ואינו דומה לשטיחה וניעור שא"א לטלית בלעדו והוא לצורך ולטובת הבעלים וזה פשוט ומבואר:

'''ועוד''' נ"ל דהכא דהוה כפירוש איננו דומה לשאר שומר שכר דהנה עד"מ אם ירצה שומר שכר שלא לשמרו שמירה מעולה ויאמר מה לי בכך אם יאבד אשלמנו לא יי"ח דאין הבעלים רוצים אלא בשלהם והיינו דאמר יעקב אאע"ה הייתי ביום אכלני חורב וק' למה לי בכך כיון שאמר טרפה לא הבאתי לך מידי תבקשנה גנובתי יום וגנובתי לילה וכיון שבין כך הי' משלם מה לנו ולשמירתו הלא לטובת עצמו הי' שומרם אע"כ שאינו יי"ח בפרעון עד שישמרם שמירה מעולה כש"ש דרוצה אדם בקב שלו וזה פשוט. אמנם בשומר משכון לרבה נ"ל שאין הדין כן שלא קבל עליו שמירת שומר שכר וגם הבעלים לא בקשו ממנו דבר זה ולא נתנו לו שכר על זה לרבה רק ה"ל כאלו פירוש שאם יאבד יפסיד והשתא אם לא ירצה לשומרו רק כשומר חנם ואם יאבד יפסיד חובו אין להבעלי' עליו שום תרעומות ומה שהוא שומרו שמירה מעולה לטובתו עושה:

'''היות''' כן אין נראה לי כלל לחייב המלוה לשלם מה שכבר קבל והי' מהראוי להאריך יותר ולטייל עמו ארוכות כנהוג אך היותי טרוד מאוד תינח דעתו הרמה בזה עד פ"א אי"ה ואסיים בחותמי ברכות א"נ הדש"ת. פ"ב יום ו' עש"ק כ"א מרחשון תקסט"ל. משהק"ס מפפד"מ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר: ה - חושן משפט]]