עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/ד/כה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''רב''' שלום וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המפורסים חרוץ בעל פיפיות תל תלפיות כש"ת מהו' יחזקאל סג"ל נ"י אב"ד ור"מ דק"ק אונסדארף יע"א:

'''חשתי''' ולא התמהמתי להשיב על דבר נחוץ בנתינת גט להרשל בן ישעיהו הנה אמת נכון הדבר כי הרשל אינינו אלא שם קטנו' ואינו צריך לכתוב הירש המכונה הירשל כמו ביוסף יאסיל דאפי' להט"ז דפליג ביוסף יוזל בזי"ן מ"מ ביאסל בסמ"ך מודה אע"ג דנשמטה פ' דיוסף מכ"ש הכא דליכא אלא הוספת הלמ"ד הירשל המורה על שם קטנות וסגי בצבי המכונה הירש ומ"מ כבר בא מעשה לידינו והסכימו דעת הרבנים בד"ץ עם דעתי שלא לכתוב הירש כלל אלא צבי המכונה הרשל ובלא יו"ד והטעם משום דבכל הסדרים מצאתי הירש ביו"ד ולכאורה נראה היינו במדינת פולין שקורין כן בחירק החי"ת ובלשון מדינתינו קוראין לדוחן שכ' מג"א סי' ר"ח סק"ט אנחנו קורין לו הירש בחירק ולאדם קורין הַרש בפתח וא"כ אם אינו חותם עצמו ביו"ד הי' ראוי' לכתוב הרש בלא יוד אבל מה אעשה שמצאתי בס' תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב אות ט' לשון הגאון מהר"מ פישלס זצ"ל הירש אף אם חותם עצמו הרש בלא יוד וכן נעשה מעשה עכ"צ והנה טעמא לא ידענא ומ"מ מי יבוא אחרי המלך הזה וכבר הורה זקן וכל שם שחקוק וחרות על הלוחות ספרי ראשונים שוב אין בהם לעז ולא הרהור והוה שפיר מוכח מתוכו שזה הוא המגרש כיון שנתפרסם ע"י הספר הנדפס שכך כותבי' שם זה בגט ע"כ ה"נ אין לנו לשנות ולכתוב אלא הירש ביוד אבל זה שהי' שמו הרשל ולא חתם עצמו ביוד ושם זה לא נכתב בספר הסכמתי לכתוב צבי המכונה הרשל אבל אם הי' חותם עצמו הירשל ביוד הייתי כותב צבי המכונה הירש ותל"מ וישמע חכם ויוסיף לקח:

'''וע"ד''' שם אביו ישעי' ועולה לתורה ישעיהו בויו וגם הוא אומר שבודאי נקרא כן בויו וכבר כ' ב"ש גבי שם ישעי' דנאמן על כך אלא שמעלתו מספקא לי' כיון שחותם עצמו ישעי' ורשימה על היוד והב"ש כ' בשם ס' שמות דאין דרך לעשות רשימה בשביל ב' אותיות עיי' גבי שם אלי' לע"ד היכי שהוא מעיד שכך שמו אין הרשימה סתירה לעדותו כי דברי ס' שמות הנ"ל בלא"ה צ"ע דאטו משום עצלות הכתיבה עושה רשימה זו דנימא על ב' אותיות אין עושה רשימה הלא נוהגי' לעשות רשימה משום שאין לכתוב י"ה מצורפי' ע"כ כותבי' אלי' חזקי' ירמי' וכדומה חסרה ה' וא"כ מכ"ש בדאיכא נמי וי"ו בסוף דעושי' רשימה וא"כ עכ"פ כשהוא לפנינו ומעיד על כונתו נאמן ואין הרשימה סותרת עדותו כלל וכותבי' ישעיהו בויו:

'''אמנם''' אי לא נודע קריאתו אז צריך ב' גטין צריכי' לכתוב וליתן תחלה שם ישעיהו בלא ויו כדעת יש"ש בפ' השולח דמייתי לי' ב"ש בשמות אנשים דאע"ג דהנביא ישעי' נכתב לעולם בויו ושם אחד מצינו בדברי הימים בלא ויו מ"מ בסתמא לא נקרא על שם הנביא הואיל ונהרג ממנשה והבית שמואל כ' עליו דרמ"א לא חשש לזה כדחזינן בשם גדלי' דאיכא גדלי' בן אבי צפני' מ"מ ס"ל לרמ"א לכתוב מלא דגדליהו בן אחיקם מפורסם יותר ולא חשש רמ"א שגדלי' בן אחיקם נהרג וכשבא לפנינו שם גדלי' ונכתבו שני גיטין הוקדמנו שם גדליה לשם גדליהו וכדעת הט"ז ואע"ג שהב"ש נחלק עליו יפה דחה המגיה בט"ז את כל דברי ב"ש וכן הסכים הגאון בית מאיר סי' קכ"ט והנה לכאורה מ"ש דחסר ויו לא גרע מחניכתו משא"כ מלא ויו עיי' פירש"י בדברי הימים ב' קפיטול י"ג מה שפירש בשם רבנו אליעזר ואביו ז"ל דכל שעיקור שמם בלא ויו מצינו לפעמים תוספת ויו לשבח נמצא גם הוספת ויו הוא חניכה של שבח והוא עדיף מגרעון שהוא בודאי גנאי ומ"מ נ"ל צדקו דברי הגאונים הנ"ל דעכ"פ בזמנינו שאין שפתינו אתנו לדבר בלה"ק אין מכווני' לגרוע או להוסיף לא לגנאי ולא לשבח רק מכח מהירות הלשון רגילי' להפיל הויו והוה חניכה אבל אין רגילי' להוסיף כלל לכן שם גדלי' וישעי' בלא ויו יותר עיקור וכן מצאתי בסוף ס' מכתב אלי' דעביד עובדא לכתחלה לכתוב ישעי' חסר וי"ו ובנחלת שבעה מייתי נמי בריתא סוף פ' שירה ר' ישעיה תלמידו של ר"ח בן דוסא ע"ש:

'''ונ"ל''' דגם רמ"א מודה דאין קורין שם על מי שלא הי' סופו טוב ומודה רמ"א דיש לכתוב עקיבה בה"א בסוף ולא באלף אע"ג דכל ר"ע בש"ס באלף בסוף מ"מ מפני שסרקו בשרו במסרקות של ברזל וזה נרמז באלף שיצאה נשמתו באחד ע"כ כותבי' ה"א בסוף שמרמז על שמחה הנרמז בס"ת אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה כמו שגילה בחלום לרבנו יצחק אור זרוע וכמ"ש מהרש"ל ולזה נתכוון נחלת שבעה בשם עקיבה ע"ש ומה דפליג רמ"א בגדלי' וה"ה בישעי' נ"ל דמצאתי בס' שמות בשם ישעי' וז"ל אמר שמחה מצינו בס' ד"ה א' סי' כ"ה השמיני ישעיהו בניו ואחיו עכ"ל. והנה המעיי' שם יראה בתחלת הקפיטול נזכר גדליהו וצרי וישעיהו ועוד שם גדליהו השני הוא ואחיו השמיני ישעיהו הוא ואחיו. מצינו ב' אלו גדולי עולם מתיחסי' על הדוכן מלאי' ויו והי' קודם לישעי' בן אמוץ וגדלי' בן אחיקם וס"ל לרמ"א שוב אין כאן מיחוש אף שנהרגו אלו כיון שכבר הי' מי שנקרא בשם זה ועמדו ברומו של עולם וכעין שכ' תוס' בשבת י"ב ע"ב לענין שבנא וכי היכי דס"ל להתוס' לענין איסורא דשם רשעים ירקב ה"נ ס"ל לרמ"א לענין סכנתא דריע מזלא הנ"ל ומ"מ נראה דעת מהרש"ל וסיעתו דחמירא סכנתא מאיסורא בשגם דלענין איסורא נמי עיי' תוס' ר"פ שני דייני גזרות וק"ל:

'''ולענין''' נתינת שני גיטין לא אאריך פה אך זה לשוני על גליון ש"ע שלי סי' קכ"ט סעי' י"ט עיי' ספר גט פשוט מס"ק ק"ד ואילך ומסקנתו סס"ק ק"ט טוב שלא יודיעו להבעל כלל שיותנו ב' גטין ועכ"פ לא יתחילו בתיקוני הגט השני וכתיבתו עד אחר גמר נתינת הראשון ע"ש הגם שנראה לע"ד שאין קפידא מ"מ מהיות טוב אל תקרי רע עכ"ל על גליון הנ"ל [ועיין לקמן סי כ"ו]:

'''וע"ד''' שאלתו אם א"א לברר שם אביו אם לא נוכל לכתוב שם אמו פלוני הנולד מפלונית. הנה מדאמרו חז"ל ב"ב קע"ג ע"א גבי ב' יב"ש ישלשו ויכתבו כהן או דורות ולא אמרו יכתבו שם אמו כמו אבא שאול בן אימא מרים ור"ש בן פזי ש"מ לא שפיר דמי למיעבד הכי והרא"ש בתשו' כלל ט"ו סוף סי' ד' מייתי ראי' מדלא שינו שמם ש"מ אין לשני יב"ש תקנה בזה וה"נ אימא מדלא כתבו שם אמותם ש"מ אין תקנה בזה וראיתי בס' תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב הנ"ל אות ויו פ"א הי' פה ביב"ש גם שמו' דורו' הי' משולשי' גם ארוך וגוץ לא הי' בהו סי' וסמכו חכמי פראג על מהר"י מינץ בסדר גט סי' מ"ה ומהרי"ו לכתוב חנוך משפחה יע"ש ולא השכילו לכתוב בשם אמם ויותר תימה למה נדחקו קדמונינו כבש"ע סי' קכ"ט סעי' כ' וקצת אית בי' סכנה יותר הי' ראוי' לכתוב שם אם כמו רב מרי בר רחל בנו של איסר גיורא ועכצ"ל אין אדם ניכר לרבים בשם אמו כמו בשם אביו שקורי' לתורה וחותם בו והני רבנן גדולים אבא שאול בן אימא מרים ורב מרי בר רחל ור' שמעון בן פזי אינהו הוי פקיעי בהאי שמא ולא כל הרוצה ליטול שם אמו יטול ואפשר מ"מ נוכל ליקח לסימן בשני יב"ש חניכת האם המפורסם כגון ר' שמואל אידל"ש ז"ל או כגון חות יאיר שהי' נקרא כן בלשון ב"א ועל שם זקנתו חוה שגידלה אותו שוב מצאתי כן בס' גט פשוט סי' קכ"ט סקנ"א מיהו בשתוקי ואסופי התיר לכתחלה לכתוב שם אמו דלא כדגול מרבבה שדבריו מאיסור גיורא אינם מוכרחי' ונעלם ממנו יואב בן צרוי' ושארי שמות שזכרתי לעיל וכל כיוצא בזה ויעיי' ש"ע י"ד סי' רמ"ב סעי' יוד ע"כ אקצר בזה:

'''ע"ד''' שם רפאל ליב בודאי נכון הדבר לכתוב כמ"ש בנב"י ס' שני סי' קי"ט לכתוב דמתקרי' רפאל יהודה ומ"מ כשבא לפנינו שם יאסל ליב כתבתי יוסף יהודה המכונה יאסל ליב אע"ג דאין צריכי' לכתוב יאסל שהוא שם קטנות כנ"ל מ"מ כיון שרצינו לכפול שם יוסף טוב יותר לכתוב בהשם הכפול שהוא כינוי שם קטנותו ונוכל לכתוב המכונה ולא דמתקרי' ואחד הי' שמו אייזק ונשתנה מחמת חולי משה כתבנו משה דמתקרי יצחק המכונה אייזק ולא כתבנו המכונה משה אייזק כי מעולם לא נקרא בשם משה כ"א בעלות לתורה כנהוג וכן כל כיוצא בזה ופר"מ חכם עדיף ויודע ומבין לדידי וענותנותו הרבני ע"כ הארכתי קצת לכבודו והי' זה חיים ושלום לו ולתורתו ולכל המסתופפים כנפשו הטהורה ונפש א"נ. פ"ב נגהי ליום ג' כ"א אדר תק"פ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר: ד - אבן העזר ב]]