עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/ב/קע"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''שלום ''' וכ"ט לתלמידי הרב הותיק המופלא מהו' שמואל נ"י אב"ד דק"ק יערגן:

'''אודות ''' אשה שהגיע ליל טבילתה ביום יציאת בעלה לדרך והוא בעונה הסמוך לוסתה אם נאמר שבצירוף ב' מצות עונה דהיינו ליל טבילה ויום יציאה לדרך לא נחוש כלל למצות פרישת עונה הסמוך לוסתה:

'''שאלה ''' זו בעינה נשאלה לפני שבוע העבר ואסרתי בפשיטות והעיקר כי מ"ש רמ"א בסימן קפ"ד לחומרא בעלמא לפרוש מתשמיש הוא לענ"ד מעיקר הדין דהש"ך כ' בזה משום דקיי"ל וסתות לאו דאורייתא וכ"כ ב"י שם וכן משמע מתוס' פ' הבע"י ואני קבלתי ממ"ו זצ"ל דאפי' למ"ד וסתות ל"ד מ"מ פרישת עונה הסמוך לוסתה דאורייתא דשמא ראתה כבר לא חיישינן אבל שמא תראה כמו שמא מת ושמא ימות ושוב נדפס כן בס' נ"בי ושוב מצאתי כן בבד"ה להרא"ה אלא שחילק שם בין עונה שקודם רגע הוסת לעונה שאחר רגע הוסת ע"ש ואמר לי מורי זצ"ל דאפי' להסוברי' בש"ך סי' קצ"ו סק"ט דקריבה דג"ע דהיינו חבוק ונשוק אסור מ"הת בכל העריות מ"מ מותר לפקוד בקריבה בעלמא בעונה הסמוך לוסתה לצורך מצוה ביוצא לדרך אף על גב דהפרישה היא חיוב מ"הת מ"מ הותר הקריבה משום דהבעילה בעצמה אין בה איסור מ"הת אלא משום שמא תראה באמצע התשמיש ואסור לפרוש באבר חי ויצטרך להשהות עליה משו"ה אסור לכנוס בתחלה על מנת כן אבל בשארי קריבות אם תרגיש היא תודיע לו ויפרוש מיד אלו דברי מורי זצ"ל ודפח"ח ואני התלמיד מוסיף על דבריו בשלמא חמום התשמיש גורם להקדים הזלת הדם קודם זמנו ואיכא למיחש טפי משא"כ בשארי קריבו' מה"ת לחוש:

'''יהי' ''' איך שיהיה כיון דאיכא ספק דאורייתא בודאי אין להקל בתשמיש בעונה הסמוך לוסתה אך בעונה דאביאסף ודאור זרוע בהאי יש להקל קצת אלא דלא נשאלתי ע"ז:

'''ותו ''' דהך מצוה מחודש מאחרונים דליל טבילה אין לה שרש כ"א ממ"ש ב"י בשם ירושלמי בא"ח סי' תקע"ד דמותר לשמש בשני רעבון וכבר דחה לי' מג"א שם סק"ה דוקא בחשוכי בנים וגם אלי' רבה שם הוסיף עוד דהא טבילה בזמנה לאו מצוה ועוד הא לית לן טבילה בזמנה כלל שהם ספק זבות והיה דעתי להאריך בזה ושוב מצאתי שהכל נכלל בדברי הגאון ס"ט סי' קפ"ד סקי"ד ע"ש:

'''וי"ל ''' דמג"א נמי לא אמרה אלא בשני רעבון דאין מצוה לקיים עונה בזמנה שהיא משתוקקת שהרי גם היא מחויבת לצער בצער הדור ואין לה להשתוקקת אבל בעלמא אפשר דהוה מצוה ועי"ל דבליל טבילתה שלא בסמוך לוסתה דלא ברירא לן שמתעברת דהרי פליגי ביה אמוראי ס"פ המפלת ע"כ לא עבדינין עובדא בשני רעבון אבל בליל טבילה והיא סמוך לוסתה דממ"נ מתעברת אפשר דמותר אפילו בשני רעבון אפילו כבר קיים פ"ור איכא משום לערב אל תנח ידך אלא דטבילה בזמנה לא שכיח שיארע סמוך לוסתה אם לא שראתה דם בלא עת נדתה ונמשכה טבילתה בזמנה עד עונה סמוך לוסתה ואם יארע כן אפשר שמותר אפי' בשני רעבון ומיושב ק' תוס' דמס' תענית י"א ע"א די"ל ללוי אירע כן ולא ליוסף:

'''ועיי' ''' מהרש"א שם ועי"ל דמה שהרגילו לומר דעונת ליל טבילה מצוה משום דעי"כ האשה זריזה למטבל דרוצה אשה בקב ותפלות ואילולי כן היתה מתעצלת ולא היה לבעל פת בסלו ובא לידי הרהור עבירה ח"ו וטעם זה שייך אפי' במעוברת ומניקת דליכא משום בבקר זרע זרעך דהרי כבר היא מעוברת מניקת נמי נוח לו שלא תתעבר משום דמיעכר חלבא מ"מ איכא מצוה מטעם הנ"ל אבל בכל זאת אין דעתי נוטה להתיר להביא עצמו לידי ספק כרת בעונה הסמוך לוסתה: פ"ב כאור בקר ליום ה' טבת תקפ"ל: משה"ק סופר מפפ"דמ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר: ב - יורה דעה]]