עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/א/צט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שלום''' וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המפורסם המופלג כבוד מו"ה ארי ליב נ"י אבדק"ק וו"ב יע"א:

'''שאל''' ממני ידידי הרב נ"י לברר לו בראיות מדברי חז"ל שראוי ונכון לכל קהל עם ישראל בכל מקומות מושבותיה' לתקן מבואותיה' בתיקונים צורת הפתח או שארי תיקונים כיוצא בו כדי שלא יכשלו רוב המון עם בהוצאה מרשות לרשות ביום ש"ק:

'''דבר''' זה אינו צריך לפנים ולראי' והוא מן השכל ומן המבואר להדי' בדברי חז"ל השכל מחייב באשר ידוע ששמירת יום ש"ק מעשות כל חפץ הוא אצלנו ממצות הראשיות ומי שאינו משמר כהלכתו הרי הוא ככופר ומומר בכל התורה כולה כמבואר בעירובי' ס"ט ע"א ואיסור הוצאה מרשות הרבי' לרשות היחיד או בהיפוך הוא א' מאותן המלאכות שהעובר עליה' הוא מומר לכל התורה כולה וזה מבואר שם בעירובין ס"ט דההוא גברא נפיק בחומרתא דמדושא פירש"י שהוא טבע' שבאצבע ודנוהו כדין כופר בכל התורה וכמי שיצא מדת ישראל וכל כך חמור הדבר עד שאפילו באונס דליקה ח"ו לא התירו להציל לחצר שאינה מעורבת עיי' ש"ע א"ח סי' של"ד סעי' יו"ד ובמג"א שם סקי"ד ונ"ל דכשלא כדרך מלבוש אפילו מלבוש אסור וכו' ע"ש ואנו מצווין על הקטנים שלא להרגילם בחילולי שבת כמבואר בש"ע א"ח סימן שמ"ג סעי' ג' וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד אפי' בדברי' שהם משום שבות ומבואר שם דמיירי בקטן שלא הגיע לחינוך שהוא כבן ד' וה' שנים אבל כשהוא בן שש שכבר הגיע לחנוך כמבואר שם בש"ע סימן תי"ד ובמג"א סק"ב שם וא"כ כל בר דעת ישפוט בשכלו שא"א בשום אופן לקהל ישראל לשמור את כל בני ביתם קטנים כאלו וגם לא נשותיה' וחלושי דעת לשמרם בכל יום השבת מבלי להוציא מפתח ביתו החוצה דברים קטנים ומטפחת וקטנים ופתם בידם וכמה צער ודוחק יסבלו הגדולים הנזהרים ובפרט בענין תפלה בבה"כ ביום ש"ק בהבאת הסידורי' להתפלל מתוכו וטליתים וכדומה עט"ז סי' שמ"ו סק"ו א"כ השכל הפשוט גוזר שראוי' ומחוייב לתקן החצרים והמבואות בעירוב המתיר טלטול:

'''ואמנם''' על כן מצינו לחז"ל במס' ביצה י"ו סוף ע"ב דההוא מרבנן שהי' אוסר לערב ערובי חצרות בי"ט שחל להיות בע"ש ואמרו עליו שהוראתו לקלקולא ופריך הש"ס מאי קלקולא הרי החמירו מתרץ כיון דמקלקלי בי' רבים היינו קלקולא פירש"י דמקלקלי בי' רבים ששוכחים ומטלטלים בלא עירוב היינו קלקולא אם הי' מותר לערב אתמול והוא אוסרו עכ"ל א"כ ק"ו השתא ומה התם אינו אלא לשבת א' ונקל יכולים להזהר בטלטול שבת א' ומה גם דהמורה ההוא עשה כן משום חומרת י"ט שלא לערב בע"ש שהוא י"ט קרי לי' קלקולא מכ"ש שאין להתעצל מלתקן המבואו' לשמור העם מקלקולי שבתות כל השנה כולו והדבר מוטל על הרב הת"ח שבעיר לתקן המבואות ואם לאו מכשול וקולר העם על צווארו כדאמרינן בעירובין ס"ח ע"א א"ל רבב"ח לאביי מבואה דאית בי' גברי רברבי כרבנן לא להוי בה לא עירוב ולא שיתוף והוצרך אביי שם להתנצל על המכשלה שתחת ידו יע"ש:

'''ועיי'''' עירובין כ"א ע"ב בשעה שתיקן שלמה עירובין ונט"י יצאה ב"ק ואמרה אם חכם בני ישמח לבי גם אני והקשה תוס' הא גם שניות תיקן וי"ל לפי הנ"ל במה שהוסיף חומרא לאיסור שניות אע"ג שהוא מצוה לעשות סיג לתורה מ"מ לא שייך ישמח לבי כי אולי יכשלו בזה בני אדם שאינם הגוני' אבל כשעשה סיג לשמירת שבת וגם עשה תיקון שלא יקלקלו בו היינו שיערבו עירובי' אז ישמח לבי גם אני וגם כשהוסיף סיג לקודש לגזור טומאה על הידים לא שמח לבו אלא יען למד תיקון לטומאה בנטילת ידים אז ישמח לבי גם אני ובטש"ע סימן שס"ו סעי' י"ג וי"ד מצוה לחזור אחר עירובי חצרות מברך על מצות עירוב והנה אין כוונת הברכה על אשר קדשנו ואסר לנו ההוצא' וטלטול בשבת חדא דלא שייך וציונו על המניעה דה"ל למימר ואסר לנו הוצאה מרשות לרשות בשבת כמו שמברכי' בחופה ואסר לנו הארוסות ומ"ש וציונו על העריות כבר כ' שם הר"ן בזה ע"ש ועוד מ"ש דמברכינן על איסו' הוצאה בפרוטרוט טפי משארי מלאכות שבת שהכל נכלל בברכה שאנו מברכי' בקידוש ובתפל' מקדש השבת אע"כ לומר דהאי ברכה על מצות עירוב היא על מצות התיקון הגדול הלז להשמר מאיסור הוצאה אשר ממש א"א להזהר ממנו כמ"ש לעיל:

'''וברוך''' ה' אלקי ישראל אשר נתן בלב מלכים וסגני' ושרי' אשר עם ה' חוסים בצילם שנותנים רשות לשמור דתינו בכלל ובפרט לקבוע עירובין במבואותיה' אפי' במבואו' שגדולי מלכות דרים בהם אם צריכים להתיר טלטול לישראל נותני' רשות לתקן ומי לנו גדול מעירנו פרעסבורג מטרופלין דמדינתא וכמה פעמים המלך יר"ה ושריו וסגניו נעצרים פה וכעת הוא וועד המדינה וכל שרי המלוכה נאספי' ויש כאן במקום אחד שצריך תיקון צורת הפתח בשני קנים וקורה על גביהם ובמקום א' אצל המים יש תיקון אחר פס גבוה הכל לפי הצורך ואין מכלים דבר והדברי' מפורסמים וגלוים אין בו ספק ע"כ אין להאריך יותר ופשיט שמעלתו ידידי הרב נ"י ישתדל בכל עוז לתקן בני קהלתו וה' יתנהו לחן ולחסד בעיני האדון הגדול החסיד הפישאף נסיך עירו ויתן רשות להסיר מכשול ותקלה ובחסדו ירום הודו וכסא כבודו ואחתום בברכה א"נ דש"ת פ"ב נגהי ליום ה' י"ב טבת קפ"ז לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך י"ב טבת ה'תקפ"ז]]</noinclude>