עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/א/צד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שנה''' טובה ומבורכת לי"נ הרב הדיין המצויין המופלג חרוץ ושנון כבוד מה"ו נפתלי נ"י דיין דק"ק מיקאלאש יע"א:

'''איותה''' נפשו היפה לדעת דעתי הקלושה הא דתנן בעירובין נ"ז ע"א במתני' וכן ג' כפרים המשולשים אם יש בין ב' חציים קמ"א אמה ושליש עשה אמצעי שלשתן להיות א' אם הוא דוקא דעושה שלשתן להיות א' או ה"ה נמי אפי' אם הוא רחוק מאחד יותר מקמ"א ושליש מ"מ כיון שהוא קרוב לאחד אמרי' רואי' ונעשו שניהם א' ונפקא מיני' שכשהולך מכפר הרחוק ומגיע לכנגד האמצעי נחשב לו משם עד סוף הכפר השליש רק כד' אמות:

'''ובתר''' דבעי' הדר פשיט ליה דשפיר אמרי' רואי' שהרי בש"ס שם מדמינן לעיר העשוי' כקשת ובעיר העשוי' כקשת אין חלוק בין כקשת כזה ?# ובין עשוי כגם כזה ?# נמצא אמרי' רואי' מצד א' ועוד דכ"ש הוא השתא אמרי' רואי' לחבר שני הצדדי' מכ"ש לצד א' כדאמרי' מהו דתימא מרוח א' אמרי' וכו' ע"ש נ"ה ע"א אלמא גריע ב' רוחו' מרוח א' וכיון דאמרי' רואי' לחבר האמצעי לשני כפרי' משתי רוחות מכ"ש לחברו מרוח א' אלו דבריו:

'''הנה''' בתחלה אומר מה דמייתי ראי' לסברתו מעיר העשוי כגם וצייר כזה ?# משמע דס"ל דנותני' לה זויות חדודה באמצע השדה נגד הזויות שבעיר ובזויות שבשדה מרבעי' ומודדי' התחום משם במ"כ טעה בדמיונו וליתי' להך דינא אלא עיר העשויה כגם עושי' לה יתר כיתר של קשת כזה{{הערה|בביאור הלכה סימן שצ"ח {{ממ|[[ביאור הלכה/שצח#רפ"ג|ד"ה רפ"ג אמות]]}} הקשה על דברי רבינו מהריטב"א בעירובין {{ממ|[[ריטב"א/עירובין/נה/א|נה.]]}} שכתב להדיא שמרבעין אותה ולא עושה לה יתר בלבד. ועיי"ש שציין שכן הוא ברשב"א {{ממ|[[רשב"א/עירובין/נה/א|שם]]}} אבל הרשב"א עירובין יצא לראשונה בתרנ"ה ורבינו לא ראה דבריו.}} וא"כ אין כאן שום ראיה מעיר העשויה כגם הנ"ל ומ"ש דהשתא משתי רוחות אמרי' רואים מכ"ש מרוח א' אמת שכן איתא סברא זו לעיל נ"ה ע"א אבל בשמעתין דקרפף נ"ז ע"ב איתא סברא בהיפוך דלענין קרפף תליא בדחיקא תשמישתא אבל היכא דאיכא אוירא טפילא יהיבני' קרפף כולי האי א"כ ה"נ כי אוירא בחד גיס' טפי לא אמרי' רואי' דאתי' אוירא דהאי גיסא ומבטל ליה ונהי דאי הוה עומד כפר האמצעי בין הכפרים ממש הוה סגי בקמ"א ושליש מצד אי אבל השתא דנימא רואים לא מקליני' כולי האי דהרי הראב"ד רפכ"ח משבת פליג אהסוברים דאמרי' רואים ארפ"ב אמות וב' שלישי' דדוקא כשעומד באמצע ממש יהבי' ב' קרפיפו' אבל רואי' מסתיין דיהיבי' קמ"א ושליש ורוחב הכפר האמצעי יעיי' שם בה"ה ונהי דלא קיי"ל הכי היינו באיכא דחיקא משני צדדים אבל היכא דאיכ' רווחא דאוירא מצד א' לא שמענו ואפושי פלוגתא לא מפשינן וכן יש להבין מלשון הרמב"ם שם למעיי' שם וכן דקדק רבנו יהונתן בלשונו וכ' קמ"א לכאן וקמ"א לכאן וכו' ע"ש וכן מוכח מלשון רש"י ד"ה כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן וכו' אבל אם רבה אויר יותר מכאן לא אמרי' רואי' עכ"ל שהוא שפת יתר ומילתא דלא צריכא דמהיכי תיתי נימא רואי' באויר יותר מכאן מה שלא היה מועיל בעומד ממש אע"כ להורות דאי איכא אויר יותר מכאן מצד א' אע"ג דבצד השני הוה רק קמ"א ושליש אפ"ה לא אמרי' רואי' והוצרך לזה דלא תיקשי לר"ה דאמר רואי' א"כ לאשמעינן מתניתן רבותא טפי ואפי' בשני כפרי' וכדעת מעלתו משו"ה פי' דכולי האי לא אמרי':

'''איברא''' בתו' דבכורות ל"ט ע"א יש להבין קצת כדעת מעלתו במ"ש דמשולשי' דקרפף אינו לא כמשולשים דמכות ולא כדהתם ודמגלה וקשה בשלמא כמשולשי' דמכות לא הוה אבל כדמגלה איתי' דהרי כפר אחד עומד בראשו וא' באמצע וא' בסופו אע"כ אפי' א' רחוק וכדמעלתו כן יש להבין לכאורה אבל לא נ"ל אלא כוונת התוס' דמשולשי' דמתני' אינו כההיא דמגלה ששלשתן עומדות בשורה א' ממש כמו תפירות המגלה לא כן הוא אלא שעומדים כעין סגל שכשממתיחי' החוט מזה לזה ומזה לזה יעשה צורת משולש כזה ?# וזהו כוונת משולשי' דמתני' ולא כההיא דמגלה כנלע"ד ולעולם לא אמרי' רואי' אלא משני צדדי' ולא מצד א':

'''ומ"ש''' מעלתו עוד וז"ל ועוד לא מצאתי בפירוש היתר דהכפר עומד מעבר לנהר אף דמצד עיר פלוני יכול לעבור דרך המעבורת אבל לצד כפר השני ליכא מעבורת אם כסברת תשו' חו"י סי' קנ"ה דמשולשי' הוה מטעם כקשת א"כ כאן לא שייך זה היכי דלא יכול לעבור אלא דרך ספינה או נימא אפ"ה אומרי' רואי' עכ"ל לא ידעתי למה נתלה בחו"י הרי בתלמוד ערוך בעירובין נ"ז ע"ב כמה יהי' בין חיצון לאמצעי אלפי' אמה משמע היכי דאיכא יתר שאינם יכולי' לבא בשבת מחיצון לאמצעי משום איסור תחומין לא אמרי' רואי' וא"כ ה"ה נהר המפסקת ואינו יכול לבוא בספינה הרי ה"ל למבעי' איבעי' דילי' ומ"מ אפשר לחלק ולומר דבהפסק נהר איכא מציאות ע"י הערמ' ות"ח כבשבת קל"ט ע"ב וכן משמע קצת בעירובין נ"ז ע"ב גבי בני אקטיספון וארדשיר מדלא קאמר איכא גישרא דדגלת דמפסקא כביבמות קכ"א ע"א ואמר איכא דיגלת משמע התם לא הוה גישרא ושבלת הנהר הפסיקום ודיגלת מים שוטפים הי' ולא מצי לעבור בלי ספינה כדמשמע במסכתת מ"ק כ"ה ע"ב רבא כי הוה אתא לדיגלת וכו' ואפ"ה מתחשב ועיי' בעירובין ס"א ע"א עיר שיושבת על שפת הנחל עפרי"ף ורמב"ם שם מ"מ לנידון שלפנינו לא ידעתי מקום הספק כיון שעכ"פ במקום העיר עוברים בשבת מעבר לנהר ע"י מעברות כמ"ש מעלתו לא ידעתי אם כוונתו גשר בנוי או גשר פורחת וסומכי' על איזה תשו' גאונים אחרונים המצוינים בספר אשל אברהם שבגליון באר היטב יהי' איך שיהי' כיון דבצד העיר עוברי' לכפר האמצעי בשבת בהיתר ובני כפר שבצד העיר אינם רחוק מהעיר כ"א ק"ן אמה ויכולים לבוא בשבת אל מקום המעבר ויכולי' לבוא אל הכפר האמצעי אין כאן דבר המעכב אי הוה גוף הדין אמת אבל כבר כתבתי שאין דעתי נוטה להתיר כלל כיון שאין קרובה משני צדדים הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי בכל חותמי ברכות א"נ פ"ב נגהי ליום ד' ז' תשרי תקפד"ל משה"ק סופר מפפ"דמ:
{{שולי הגליון}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך ז' תשרי ה'תקפ"ד]]</noinclude>