עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/א/פז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שלום''' וכ"ט לי"נ הרב הגאון הגדול המפורסם גן הדסים גל אגוזים כש"ת מה' {{מידע|מאיר|מאיר איזנשטטר|רבי מאיר איזנשטטר}} נ"י אב"ד ור"מ דק"ק אונגוואר יע"א:

'''תמול''' הגיעני נעימת ימינו ועוררני בלוחות שניות לחות דעתי בענין תיקון מבואות עירו יען כי אמת המים עוברת וחולקת העיר אם יש לתקן ע"י צו"הפ קנה א' מעבר המים מזה וקנה א' מזה וקנה על גביהם ואז תידון העיר כחצר שאמת המים עוברת בתוכה עיי' סי' שנ"ו או נימא פיתחא ע"ג מיא לא עבדי אינשי כדאמרי פתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

'''בזה''' נראה דיפה כיון מעלתו דאין לנו אלא מה שמצינו להדי' ועוד הא מחלקים במים בין פרצתו יותר מעשר או פחות והיינו מטעם פתח וש"מ עבדי אינשי פתח ע"ג המים והנה במרחצאות שבכרכי' נבנה פתח ע"ג מים ויורדים במדרגות הסולם העשוי' לכך ופותחים פתח ונכנסים למים גם בנהרות שוטפים נבנו בתי מרחצאות והמים שוטפים מלמטה ובני אדם נכנסים לתוך המים ע"י פתחי' הבנוי' ע"ג מים וראיתי להגאון בעל תוס' שבת סי' שנ"ו סק"ו אהא דכ' בש"ע אם לא חיבר אותם באמצע כדי שיהיו המים נכנסי' ויוצאי' דרך שם אם אין ביניהם ג"ט שרי דאמרי' לבוד כ' ז"ל ולא אמרי' דאף ביותר מג"ט מקרי פתח דבתוך המים לא שייך פתח כלל עכ"ל משמע מדיוק לשונו הא למעלה מן המים עבדי פתחא לסגור בפני העוברים בספינות וכדומה:

'''עוד''' נפשו היפה בשאלתו יען איכא כמה דוכתי בהאי נהרא שאין מתלקט עשרה מתוך ד' אמות וכ' מג"א סי' שנ"ו סק"ב דבכי האי לא הוה מחיצה בינה ובין החצר והובא שם בשם הראב"ד דאם לא עשו מחיצה בכניסה ויציאה לא הותר טלטול בחצר אלא מטעם שהיא עצמה נעשית מחיצה לחצר והכא שאין בשיפועה כנ"ל אין נעשית מחיצה לחצר אך כיון שאין בהנהר כשיעור מתבטלת אגב חצר והרי היא רה"י והיינו אם אינה עמוקה יו"ד ומסתפק מעלתו אי הני יו"ד מגומא משחינן לה או ממיא שהמים עמוקים יו"ד:

'''ואפרש''' ציור שאלתו כי גומת המים כיון שבשיפועה ניחא תשמישתה שהרי אין מתלקט יו"ד מתוך ד' ושני המדרונים משני הצדדי' משפעי' והולכי' כך עד שפוגשים זה בזה למטה בתחתיות הגומא ואלו לא היתה מלאה מים הי' נחשב כשטח קרקע ממש כפירש"י עירובין נ"ח ע"א והשתא חשבו המים שעליה כאלו עמדו כמו נד על שטח קרקע שטוחה וכיון שהמים עמוקים יו"ד ורחבי' ר' ה"ל כעמוד גבוה יו"ד ורוחב ד' וכן משמע קצת לשון ט"ז סי' שנ"ו ססק"ד שכ' גובה יו"ד ולא עמוק יו"ד והיינו כנ"ל דהמים נחשבים בפ"ע ואפשר דלא בטלי לגבי רשות והוה כרמלית וממילא אסור לטלטל בחצר שהרי נפרץ לכרמלית או דילמא כיון שאין בגומא עומק יו"ד לא איכפת לן בעומק המים זו היא כוונת שאלת חכמתו:

'''הנה''' דבר זה וכיוצא בו לא שמעתי אך מסברא נ"ל דהכל תלוי במחיצו' קבועות היינו הגומא קרקע וכיון שאין בעומקה יו"ד ה"ז בטל לגבי החצר דאלת"ה אלא בעומק המים תלי' מילתא א"כ אפי' אין בעומק יו"ד ה"ל למיחש כל שעה דלמא יעלו המים ויתגברו ע"י גשמים והפשרת שלגי' ומעשים בכל שעה ושעה ובמחיצת ים גזרינן שמא יעלה ים שרטון וכ' מג"א סי' שס"ג בסוף סק"ל דמשמע ברש"י וטור דבנהרות לא חיישי' משום דלא שכיחא שרטון ולא לשתמיט דבכי האי גוני חיישי' עכ"פ שיעלו המים למעלה מעשרה אע"כ לא אזלי' בתר מיא:

'''וכיון''' דאית לן מסברא נ"ל כן מגמרא דבעירובין פ"ז מייתי ר' יהודה ראיה מאמה של אבל ואמרו חכמים שלא היה בה כשיעור והלא יפלא וכי לא שיער ר' יהוד' וחזי מאן גברא רבא קמסהיד דכי האי גונא אמרו ב[[בבלי/חולין/ז/א|חולין ז' ע"א]] וע"ש פירש"י ד"ה חזי וכו' ע"ש אע"כ בודאי הי' עמוק עשרה ורחב ד' והיינו המים היו עמוקים ולא ידע ר' יהוד' שהגומא הי' משפע ולא הי' מתלקט יו"ד מתוך ד' ורבנן ידעי שכן הי' אמה דאבל ודבר נכון הוא לפע"ד:

'''והנה''' במס' [[בבלי/שבת/ק/ב|שבת ק' ע"ב]] נדחק בש"ס רקק רקק תרי זימני למה לי ומוקי חד בימות החמה וכו' או ביתר מד' אמות או בפחות מד' טפחים ומכל אלו לא נזכר רמז ורמיזה במתני' ולא מוקי בפשיטות דבמתני' תנן להדי' ואינה עמוקה והא בין הגומא ובין המים אינם עמוקים הא דבטיל לגבי רה"ר אבל אי הבור אינה עמוקה והמים עמוקים ה"א לא בטיל קמ"ל רקק תרי זימני לומר אם המים עמוקים רק שהגומא אינה עמוקה אפ"ה בטל לגבי רה"ר וצ"ע לכאורה וע"כ צ"ל חדא מתרתי או דלא ס"ד כלל דלימא אינש הכי דניזל בתר עומק הגומא ולא בתר המים והנה לפמ"ש לעיל ז"א דעכ"פ אפשר לומר ומנ"ל דלא ועובדא דאבל משמע הכי אבל נימא איפכא דפשיטא ליה לש"ס דלא צריכא לאשמועי' דפשיטא דלא ניזל בתר מיא דמשתנים בכל עת ועונה ומדמוקי נמי ברקק בין בימות החמה בין בימות הגשמים ומשמע ברקק א' מיירי בין בימות החמה ובין בימות הגשמים וידוע שאין עומק המים שוים בימות החמה ובימות הגשמים:

'''ולעטרו''' בפלפלת כ"ש אדכרתן מילתא בחי' למס' שבת ח' ע"ב אתי רבא לאוכוחי דתשמיש ע"י הדחק לא שמי' תשמיש מדתנן הילוך תרי זימני והקדים לומר בשלמא רקק תרי זימני חדא בימות החמה וכו' והוא ללא צורך והי' נלע"ד הנה רש"י ס"ל עמוד גבוה ט' ורחב כל שהוא אבל ראב"ד פליג דבעי' דע"ד עיי' בר"ן וצ"ל אפי' למ"ד תשמיש ע"י הדחק שמי' תשמיש מ"מ דע"ד בעי' ואמנם בהילוך ע"י הדחק לא בעי' דע"ד כדמוקי רב אשי ק' ע"ב ברקק פחות מד' טפחים נמצא עדיף טפי הילוך מתשמיש ולפ"ז ק' מאי מוכיח רבא מדתנן הילוך תרי זימני ש"מ לדיוקא הא תשמיש ע"י הדחק לא שמי' תשמיש מאי דיוקא דלמא היינו בפחות מד"ט אבל ברחב דע"ד גם תשמיש ע"י הדחק שמי' תשמיש ולהזהר מזה הקדים רבא בשלמא רקק תרי זמני אין הכרח לומר דמיירי בפחות מד' טפחים או יתר מד' אמות אלא אפשר לומר דמיירי בימות החמה וגשמים נמצא אין רמז במשנה משיעורא דרוחב ע"כ אין לנו לומר דהילוך תרי זמני לדיוקא דרוחב פחות מד"ט קאי אלא סתם כל תשמיש ע"י הדחק לא שמי' תשמיש דהשתא אפי' לדינא אמת נכון כל הרקק בין בימות החמה בין בימות הגשמים בין רוחב ד"א ובין פחות מד"ט לעולם הוה רה"ר מ"מ כיון שאין הכרח במתני' משיעור הרוחב ממילא אין לדיוקא מהילוך תרי זמני ארוחב פחות מד"ט דוקא וא"ש ודבר זה מחזיק יותר מ"ש למעלה דהא שיעור יו"ד אמות נזכר במתני' ה"ל למימר תרי זמני חד לשניהם אינם עמוקים וחד שהמים עמוקי' אע"כ פשיט להש"ס דעומק המים לאו מילתא עכנלע"ד בנידון שלפנינו אם יעמיד צו"הפ ע"ד רוחב המים מותר לטלטל בכל העיר אמנם יען מילתא חדתא היא אע"ג שהוא בדרבנן מ"מ עלי' דידי' מכ"ת סמיכנא יעיין בי' היטב ואם ישר בעיניו לימטינא שיבא מכשורי והנני חותם בברכה כנפשו היקרה ונפש א"נ. פ"ב יום ה' ח' תמוז תקצ"ו לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ:
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:רבי מאיר איזנשטטר: תשובות אליו]]
[[קטגוריה:תשובות מתאריך ח' תמוז ה'תקצ"ו]]</noinclude>