עריכת הדף "שו"ת הריב"ש/רסז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''ואחרי''' ' כתבי מה שנראה לי בענין הדין הציקתני רוח בטני ותכה מכעס עיני ואם אומרה אולי יחשדני שומע והייתי בעיניו כמתעתע ואם לא אומרה הנה בטני כאובות חדשים יבקע וכי היה בלבי כאש בוערת בעצמותי עצורה נלאיתי כלכל ולא אוכל עצור במלין אומרה ויעבור עלי מה ואם שגיתי משוגתי אתי תלין אדברה בצר רוחי וירוח מעט אלי כולי האי ועדיין אולי:

'''אי''' לך ארץ תפארת ישראל שמה ישבו כסאות למשפט כלם חכמים כלם נבונים צדק לבשו וילבשם המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם מוכתרים בכתר תורה טובה חכמה עם נחלה מעלה מאב לבן נוסעת טוב המעשים יושר המפעלים בכל הארץ זאת מודעת תרומה מתרומות יוחסין אף כי קהל ארלדי בראש כלם מי כמהו חסין צדק ילין בה ולא ימיש מרחובה ועתה ההפך עליה בלהות הוות בקרבה ממך יצא חושב רעה יועץ בליעל שופך בוז על נדיבים ועל קציני עם משליך נעל מעם ה' אלהיו לבבו פונה ללכת אחרי שרירות לבו הזונה לתת עין בבנות ישראל כי טובות הנה ולעשות חנף ונבלה לא היתה כזאת בישראל משחית נפשו הוא יעשנה און יחשוב על משכבו יעשנה באור בקר להסית ולהדיח לענות סרה על בת ישראל המקודשת יפיח כזבים עד שקר באו והעידוני אני קדמתי קדשתיה בסתר ובחשאי אל תראו רע כי אני קראתי גבורי צויתי למקודשי עזרוני עזרוני כי תהיו לי מעיר לעזור ובמחיר ושחד בחיק ורכוש להם יבזור יפתם בפיהם ובלשונם יכזבו לו ובעדת אל בקרב אלהים יעידו כזבים כאשר אתו התנו אהבים וביד רמה יעוז בהוותו להריב לבעל להשקותו כוס תרעלה וסף רעל לאמר הנני נצב על חומת אנך דקדמיה יון ליונך עין ראתה ואזן שמעה ההיתה כזאת מימי הגבעה ולא על הרופא מוציא הדבה בשרי עלי יכאב כי כבר נראה מפעולותיו אלה כי הוא איש זרוע ריש בריוני לאיש משחית אח ולבן פריץ אב וגם לא על עדיו השקרים ועל שלוחו סרסורא דחטאה שליח לדבר עברה לשכרם ולהסיתם נפשי עלי תאבל כי לפי הנראה מענינם הם אנשים רקים ופוחזים שפלים ונבזים ומי יתן טהור מטמא יוציא יקר מזולל ונדיב מנבל אבל על השרידים אשר בארץ ההיא אל דבר ה' חרדים מצוקי ארץ הושת עליהם תבל יסודות עולם המכונות והעמודים עליהם אשית דברתי אשפוך לארץ מררתי איך לא לבשו קנאה חמת גבר ויצא רשף לרגלם ולפניהם ילך דבר מפיהם לפידים יהלוכו ומנחיריהם יצא עשן לנקום נקמת בנות ישראל העדינות אשר אלה הפריצים הורידו לארץ ראשן ליסר ולהוכיח על שער בת רבים שוטים שקלקלו בשוטים ובעקרבים ולשלח נחש שרף חיויא דרבנן לא יחמול איש עליהם ולא יחנן ולהבדילם לרעה מכל שבטי ישראל בכרוזא קרא בחיל קול גביני כרוז בארבע מאה שיפורי כדשמתיה ברק למרוז ולתת עדת חנף גלמוד והשוכרם ימתח על העמוד כי מי בז ולא יחוש לבו יצוק כמו אבן ובשרו נחוש לבלתי הרגיש כבשר המת ברעה אשר ימצא את עמי לפי האמת כי אם על אלה לא יוסרו החטאים האלה בנפשותם ותהי עונותם על עצמותם לא הנחת בת לאברהם יושבת תחת בעלה בטהרה וקדושה כי יקומו שני אנשים בני בליעל יעידו שכבר קדמו לה קדושי אחר והיתה בזה קדשה ובניה היו לה לא יבאו עד עולם בסוד בני ישראל. ובקהלם על אלה חשכו עיני וידמעו דמוע נבהלתי מראות נעויתי משמוע. העל אלה לא יפקודו והיו מחרישים והמה מחשים אף כי שמענו יש ויש עוזרים לרעה מחזיקים ביד מרעים וידי עוברי העברה מסייעים ויד השרים והסגנים עשירי עם היתה במעל ומה יעשו כי יקום אל וכי ידרוש אלוה ממעל על זה ידוו כל הדוים וכף על ירך יכו וכל בית ישראל יבכו כי הוסג אחור משפט ואמת כשלה ברחוב תרמסנה רגל רגלי שקר פעמי מרמה השלך וסחוב תשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה ותחתיה שם על מכונותיה שקר הוניחה אוי לו לדור שכך עלתה בימיו כי מעשים כאלה אשר לא יעשו מאחרי עקבות משיחנו מזרי ישראל והיה לשמצה בקמיו יראה ה' ורע בעיניו ולעושה הרעה והיולדה ומחזיקה לא באמת ולא בצדקה כי אם בחיל ובכח הזרוע כחות כפירים תופשי חרבות מקל יד ורומח ילדי נכרים ישיב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ימיתם ימקו בעונם והנשארים יראו וישמחו כי שמחה לצדיק עשות משפט ולפועלי און מחתה ה' יחישנה בעתה נאום עורך שוע בצר נפשו כי רע עליו המעשה קורא ממצר מדאגה מדבר לא בגאוה ובגודל לבב כי קטן הוא וימעט מהיות משה יכתוב ידו לה' עובר על פשע ועון נושא המקנא קנאתו ואליו את נפשו הוא נושא החותם בפרשת יערוף כמטר לקחי יצחק ב"ר ששת זלה"ה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת הריב"ש]]