עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/פד/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל פד - סימן ד'''</noinclude>

'''יקבל''' החכם רבי יצחק את תשובתו על אודות ד' נשים יתומות פנויות שהיו דרות בבית אחת מתפרנסות מעמלן והצליחו (בממון) בעמלן והיה להם אח שלא היה נוהג עמהם כשורה לפי דעתן ורצו להעביר נחלתן ממנו שמי שתמות אחת מהן שלא יירש אחיה חלקה אלא אחיותיה יירשו ועמדו ארבעתן ונתנו כל אחת מהן במתנת בריא מהיום כל נכסיה לשלשת אחיותיה וכן עשו כולן נתנה כל אחת חלקה לאחיותיה ועתה מתה הראשונה והשניה והשלישית ונשאר הממון ביד הרביעית ובאין בני האח לתבוע חלק שלשת אחיות אביהם ואומרים שהמתנה שנתנה כל אחת מהן חלקה לשלש אחיותיה אחר שנעשו ד' המתנות חזר להיות כל הממון לארבעתן בשותפות כבתחלה ויש להם לירש חלק השלשה שמתו ונסתפקת בדבר זה מאחר שכלן בחיי אחים נתנו שלהן לאחיותיהם וחזרו חלילה לא הוה דעתן שיירש האח אפי' מחלק שתירש כל אחת מאחותה כמו שלא יירש ממה שנתנה היא לאחותה או דילמא מה שנתנה היא במתנה לא יירש אבל מה שירשה כל אחת מאחותה יירש כי הרי הוא כאלו לא עשו כלום מתוך שאלתך משמע שפשוט לך שלא יירש ממה שנתנה לאחותה וזו מנין לך אם אחר שחזרו חלילה חזרו להיות שותפין כבתחלה הכל אחת מהן החזירה המתנה שקבלה אז נתבטלו כל המתנות וה"ה ראוי שתשלח לי שטרי המתנות כי הדין מתחלק לפי שטרי המתנות אם יוכל להתברר מי נתנה תחלה ומי בשנייה ומי בשלישית ומי ברביעית אז הדין כמו שאכתוב לך כי הרביעית לא נשאר בידה כלום כי היא נתנה באחרונה כל ממונה לשלשת אחיותיה וגם לשלשת האחיות אין לזו בממון כמו לזו אלא כמו שאברר לך ותעשה סכום שהיה כל הממון ק"ח זהובים לכל אחד כ"ז וזה ציורו:

{{תמונה להוספה}}

'''והא''' לך פי' הציור כשנתנה מחלה ממונה תחילה לג' אחיותיה לא נשאר בידה כלום וביד כל אחת שלשים וששה וכשנתנה נועה לא נשאר בידה כלום וביד מחלה י"ב וביד חגלה ומלכה כל אחת מ"ח וכשנתנה חגלה ביד מחלה כ"ח וביד נועה ט"ז וביד מלכה ס"ד וכשנתנה מלכה ביד מחלה מ"ט ושליש וביד נועה ל"ז ושליש וביד חגלה כ"א ושליש הרי ק"ח לשלשתן וביד מלכה לא נשאר מאומה

'''ואפילו''' נכתבו כל המתנות בשטר אחד אלא שכתוב בו פלונית נתנה לג' אחיותיה כל ממונה ופלונית נתנה לג' אחיותיה כל ממונה וכן שתים האחרות הדין הוא כמו שכתבתי כי הממון שנתנה לה אחותה הוא בכלל ממונה ונתנה אותו לאחיותיה ואם היה הדבר כך שהמתנות היו זו אחר זו מפורשות בשטר ומתו שלשת האחיות ונשארת הרביעית אותה שנתנה באחרונה יירש בן האח כל הממון כי לרביעית לא נשאר כלום וכל הממון היה של שלשה שמתו כבר וירשם בן אחיהם ואם אותה שנתנה באחרונה היא מתה יירש בן האח חלק שתי האחיות שמתו ואותה שהיא חיה עדיין ישאר לה חלקה כפי המפורש למעלה מהו חלק כל אחת ואחת ראשונה ושנייה ושלישית ואם נכתב בשטר חגלה נועה מחלה ומלכה כל אחת מהם נתנה כל ממונה לשלשת אחיותיה אין כאן מתנה כלל כי חזר הממון כלו להיות של ארבעתן כבתחילה ואם היו כל המתנות מהיום ושעה אחת קודם למיתתן אז לא היה בן האח יורש כי אם אחר מיתת האחרונה ומה שכתבת אם יש לילך אחר אומדנא [כמו מי ששמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחרים ואח"כ בא בנו דמתנתו בטילה הכא נמי דעתן היה שלא יירש האח אלא ישארו ביד האחיות לא דמי כלל דכל היכא דאזלינן בתר אומדנא] אנו מבטלין המעשה שנעשה ונשאר הענין כמו שהיה מתחלה כמו שמע שמת בנו אנו אומדין דעתו אלו היה ידע שבנו קיים לא כתב נכסיו לאחרים הילכך כשבא בנו באומדן דעת אנו מבטלין המעשה שכתב נכסיו לאחרים ונשארו הנכסים בחזקתן ויירשם בנו וכן שטר מברחת שלא כוונה רק להבריח מבעלה והמתנה בטלה ונשארו הנכסים בחזקתה וכן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים ועמד מחליו אומדין דעתו שלא כתב כל נכסיו לאחרים אלא שהיה סבור למות ולכך מבטלין מתנתו אבל בנדון זה אף כי ידוע שכוונו להבריח מן האח לא עשו דבר שיש בו הברחה ובדברים שבלב לא מיעקרא נחלה דאורייתא.
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>