עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/פד/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל פד - סימן א'''</noinclude>

'''שאלה''' עוד ילמדנו רבינו אם יש שום צד שיוכל אדם להנחיל נכסיו לבנו הגדול ובנו הגדול לבנו הגדול וכן עד סוף כל הדורות כמשפט המלוכה ושלא יהא זכות לשאר היורשין שאני חזרתי למצוא ולא מצאתי שלא אמרו נכסי לך ואחריך לפלוני אלא למי שהוא בעולם אבל למי שאינו בעולם לא ואף על גב דקיי"ל (ב"ב קכ"ה) כל האומר אחריך לאו כאומר מעכשיו דמי אלא לכשימות ראשון דהא אין לשני אלא מה ששייר ראשון ובההיא שעתא ליתא למקנה בעולם ובשאר הקנאות אם נתן גט או קדושין או מתנה לאחר שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש לא הועיל אלא לדברי האומר זמנו של שטר מוכיח עליו דהוה ליה כמעכשיו אלמא אקול לרבנן בהקנאות שכיב מרע משאר הקנאות שתתקיים לאחר זמן אף על גב שאין [המקנה בעולם ואיכא למימר שתתקיים אעפ"י שאין] הקונה בעולם לא דמי דכל מתנות שכיב מרע ליתיה למקנה בעולם בשעת קנייה בין למאן דאמר עם גמר מיתה ובין למ"ד לאחר מיתה ומשום הכי מהני באחריך דמה לי שתחול הקנייה אחר מיתתו מיד או לאחר זמן אידי ואידי ליתא למקנה בעולם בשעת קנייה אבל לענין קונה לא מצינו שחלקו בין מתנת שכיב מרע לשאר מתנות וכי היכי דבעלמא אין אדם מקנה למי שאינו בעולם ה"ה בשכיב מרע ורבים אומרים שיכול אדם לעשות על ידי שיקדיש אדם נכסיו על מנת שאם יתן בהם בנו הגדול או בן בנו הגדול סלע בשנה ידור בהם ויאכל פירותיהם ואני אומר שהמקדיש על מנת מקדיש ומשייר ואי אפשר ליפות כחו בשיור יותר מכשהיו שלו לגמרי ובתחלה לא היה לו כח ליתן בדרך זו כל שכן כשהקדיש ולכן אני מפיל תחנתי לפניך שתחפש שום צד בדבר ותודיעני.

'''תשובה''' ששאלת להעביר הנחלה מכל זרעו ולהעמידה ביד בנו הגדול אסור לכל בן ברית להעלות על לבו דבר זה כדתנן בפרק יש נוחלין (קל"ג) הכותב כל נכסיו לאחרים במקום בניו אין רוח חכמים נוחה הימנו ומסיק בגמרא דאפי' מברא בישא לברא טבא וכל שכן בדבר זה להיות נוהג לשמצה בקמיו למזכיר עון לדורותיו וכל המטפל בזה ומחזיק ידיו הוא מסייע ידי עוברי עבירה וגם אין תקנה בדבר כאשר כתבת דכל על מנת שיורי שייר כי ההיא דפ' המוכר את הבית (ס"ג) בן לוי שמכר שדה לישראל על מנת שהמעשר שלו ודוק ותשכח כי אי אפשר להאריך בזה ושלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>