עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/פ/ט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל פ - סימן ט'''</noinclude>

'''שאלה''' ראובן יש לו שטר על שמעון באלף זהובים ותבעו לדין וירדו בית דין לנכסי שמעון ומצאו לו בית והורידו בו לראובן לאחר שעשו לו שומא והכרזה ושמוהו באלפים וחמש מאות זהובים [ודר בו ראובן שתי שנים] ולא תבעו שמעון אלף וחמש מאות הנותרים (ודר בו ראובן שתי שנים) אחר שתי שנים נכנס שמעון לדור בביתו ודר בו כמו עשר שנים וראובן בעיר ולא מיחה אח"כ ערער ראובן ובא להוציאו מן הבית בכח ההורדה שהורידוהו בו וטוען שמעון תן לי אלף וחמש מאות זהובים כפי מה ששמו אותו אז שהיה שוה אלף וחמש מאות זהובים יותר על כדי שטרך ואתן לך הבית וראובן משיב כיון שחזרת והחזקת בבית בטלה השומא הראשונה ולא אקח הבית אלא כפי מה שישומו אותה עתה דע כיון שעשו שומא והכרזה וקבלו ראובן הרי זכה ראובן בשני חומשי הבית והשלשה חומשין נשארו לשמעון כי שמעון לא מכר לראובן כלום אלא שראובן זכה בבית כנגד החוב והילכך שני חומשי הבית לראובן ושלשה לשמעון.

'''[יקבל''' החכם את תשובתו את אשר שאלת ראובן חייב לשמעון מנה והגיע זמן הפרעון ואמר לו ראובן לשמעון אין לי מעות ולא מטלטלין לפרוע מעותיך טול קרקע שיש לי בחובך בשומת בית דין ואמר לו שמעון איני תובע לך מעותי ואיני חפץ בקרקע שלך ואני רוצה להמתין עד שיהא לך מעות או מטלטלין ואם תרצה לפרוע לי חובי מכור הקרקע שלך ותן לי מעותי ודאי אם הייתי [תובע] ממך פרעון ולא היה לך מעות ולא מטלטלין הייתי צריך לקבל ממך קרקע שלך בפרעון בשומת בית דין אבל כל זמן שאיני תובע ממך מעותי לא כל כמינך ליקח ממך בפרעון דבר שאיני חפץ בו וראובן אומר איני רוצה שיהיה שטרי בידך קבל בפרעון מה שאני נותן לך והחזר לי שטרי יראה לי שהדין עם שמעון דכל זמן שאינו תובע מעותיו אינו מחוייב ליקח ממנו פרעון שאינו חפץ בו וישמור שטרו עד שיהיו לו מעות כמו שהלוה דבכמה מקומות יפו כח של מלוה כדי שלא תנעול דלת בפני לוין דבר תורה בעל חוב בזיבורית ומשום נעילת דלת תקנו שיגבו בבינונית ואמרי' בפ"ק דב"ק (ז’) אי איכא לדמויה לבעל חוב מדמינן בעל חוב דיניה בבינונית ואם אמר הב לי זיבורית טפי פורתא א"ל אי שקלת כדינך שקול כדהשתא ואי לא שקול כיוקרא דלקמיה מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא א"כ נעלת דלת בפני לוין דא"ל אלו הוו לי זוזא הוה שקילנא כדהשתא השתא דזוזי גבך אשקול כיוקרא דלקמיה וכן בנדון זה מצי א"ל אלו הוה לי זוזא לא הוה שקילנא קרקע כי אני צריך מעות ללות בריבית או לעשות בהם סחורה ובשביל שמעותי אצלך תכפיני ליקח בהם קרקע שאינה מוציאים קונים אני אשמור שטרי עד שיהיו לך מעות או מטלטלין ואם תרצה להוציא שטרך מידי מכור הקרקע שלך ותן לי מעותי וקבל שטרך וכי לא די לך שמעותי בטלים אצלך אלא שתכפיני ליקח בפרעון דבר שאיני חפץ בו אין לך נעילת דלת גדולה מזה וכן אמרו חכמים דמלוה על פה גובה מן היורשים משום נעילת דלת ודמיא הך מילתא להא דתנן בפ' בתרא דב"ק (קי"ח) המלוה את חברו בישוב לא יחזיר לו במדבר כי יאמר לו המלוה איני תובע ממך מעותי עתה כי אני רוצה להמתין עד שנגיע לישוב ואין הלוה יכול לכופו שיקבל מעותיו ויחזיר לו שטרו וכן בנדון זה יאמר המלוה איני תובע לך מעותי עד שיהיה לך מעות או מטלטלין].
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>