עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/סח/כ"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל סח - סימן כ'''</noinclude>

'''שאלה''' ילמדנו רבינו ראובן הוציא שטר של אלף זהובים על שבעה מאנשי הקהל ושטר זה יש לו כמו ל' שנים ולא נשאר מן הלוין בחיים זולתי אחד ובעל השטר תובע ליורשי הלוין ומניח לאחד מן הלוין שהוא עדיין חי ואינו תובעו ויש לו ממה לפרוע החוב והיורשים טוענין שאבותיהם עשו שטר חוב זה על עצמן בעבור הקהל שכן דרך כשהקהל חייבין ממון לשום אדם עושין שבעה מהם שטר על עצמם שאין כל הקהל יכולין לעשות שטר על עצמם והקהל שבאותו הזמן פרעו השטר כי ראובן זה לא היה אמוד שילוה משלו אלף זהובים לאלו הלוין ועוד שא"כ למה לא הוציאו בחיי הלוין ובעוד שהקהל קיים ועוד כי המלוה הזה עברו עליו זמנים הרבה שהגיע לדלי דלות והיה מתפרנס ברצון מן הצדקה אם היו נותנין לו ולא הוציא שטר זה עד שמתו הלוין וכל הדור ההוא עוד טוענין היורשים כי מאחר שהלוה האחד קיים ואינו רוצה לתבעו גם כי יש לו יכולת לפרוע שמע מינה שטרא ריע הוא ומפני שהחי יודע טיבו של שטר זה אינו מעיז פניו ואולי נתפשר עמו הדין עם מי כנראה שהדין עם היורשים כיון שלא הוציאו בחיי אבותיהם ודמיא לההיא דב"ב (ז’) דאמרינן בהא נמי הלכתא כרב חמא מדלא אפקיה בחיי אבוהון שמע מינה ציורי ציירי ליה ולא חיישינן לאחזוקי סהדי בשקרי וכל שכן הכא דלא מחזקינן להו בשקרי אלא אמרינן פרוע הוא ומילתא דשכיחא הוא טפי מדאחזוקי סהדי בשקרי ועוד כיון שהמלוה לא היה אמוד דמיא לההיא דאמרינן ידענא ביה בחסא דלא אמיד ועוד כיון שהגיע לדלי דלות אי איתא דשטרא מעליא הוא איבעי לאפוקי ולמתבעיה.

'''תשובה''' מה שהבאת ראיה מההיא דרב חמא מדלא אפקיה בחיי אבוהון שמע מינה ציורי צייריה אינה ראיה דהתם מתוך סברא זו אינו פוסל השובר אלא לא מקרעינן ליה דילמא לכי גדלי יתמי מייתי ראיה ומרעי ליה ומהניא סברא זו מדלא אפקיה בחיי אבוהון וכו' לדחות הגבייה עד שיגדלו היתומים אולי יוכלו לברר שהשובר מזוייף ואם גדלו היתומים ולא יוכלו לברר זיוף השובר אז ודאי קורעין השטר דמסברא זו לא פסלינן לשובר וכן מסברא זו מדלא אפקיה בחיי אבוהון אין לנו כח לפסול השטר ומההיא דחסא אין ראיה דההיא הא קא יהבי סימנא ויורשי חסא לא היו טוענין בודאי שהממון של חסא אבל בנדון זה אין לפסול השטר בעניות המלוה שלא תבע עד הנה דשמא לא ידע בשטרות שהניח אביו עד הנה שבא השטר לידו כדאמרינן הרי שהיתה דיסקיא של אביו מופקדת ביד אחר הילכך אין לנו כח לפסול את השטר מכח הראיות שהבאת ואם יראה לדיין שדין מרומה הוא ימנע מלהשתדל באותו הדין וכן אני עושה כשמביאין לפני שטרות ישנים אני חוקר ודורש להוציא הדין לאמיתו ואם אני רואה באומדנא דמוכח שהדין מרומה ושקר אני אומר שאין לשום דיין מישראל להשתדל בדין זה וזה אני כותב וחותם ונותן ביד הנתבע.
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>