עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/סז/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל סז - סימן ד'''</noinclude>

'''עוד''' הבינני דברי רבינו משה בהלכות לוה ומלוה בפרק י"ד הוציא עליו שטר חוב בעד אחד וטען הלוה פרעתי הרי זה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם עד כאן ואיני מבין אל נכון למה אינו יכול לישבע להכחיש העד כמו בעל פה.

'''תשובה''' הא דקשה לך למה לא ישבע להכחיש העד כמו בעל פה אם היה טוען לא היו דברים מעולם היה נשבע להכחיש העד אבל הוא מודה שלוה אלא שאומר שפרע ואותה שבועה אינו יכול לישבע דא"כ שטריה ביד מלוה מאי בעי הלכך ישלם ושלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל (עי' כלל נח ס"ו במחודש)

'''[מלוה''' ולוה באו לדין והוציא המלוה שטר חוב על הלוה בסכום ידוע לפרוע לזמן ידוע והשטר אינו יכול להתקיים אלא על פי עדים החתומים בו וכשבאו להעיד על חתימת ידם בבית דין אמרו שבשעה שנעשה השטר לא היה ביניהם אלא שישלישו השטר ביד פלוני והעיד אחד מהם שנשתהא הענין כמו חודש וכשהביא לו המלוה השטר לחתום לא רצה העד שהביא הלוה עמו ושאל העד ללוה בפני המלוה מה הוא ענין השטר והשיב המלוה בפני הלוה ובפני העד שלא נעשה רק לקנס בעלמא כדי שיהא מוכרח הלוה לתת לי ביתו שהוא דר בו כדי שאדור בו לזמן כך וכך חתם השטר על התנאי ההוא ולאחר שחתם העד השטר לא רצה ליתנו למלוה רק ביד שליש עד שאמר לו הלוה תנהו למלוה כי אני מאמינו שימסרנו לשליש וכן יש עדים אחרים מעידים שחוכרי אלמעונה בקשו מהמלוה המעונה שעל השטר זה והודה שלא נעשה אלא בשביל קנס שיחזיר לו הלוה הבית ועוד שהיה להם להשלישו ביד שליש ולא היה לו לפרוע על האלמעונה שאינו נכנס בכלל האלמעונה והמלוה אומר בבית דין שיש ללוה לפרוע לו מעותיו כי יש לו בידו שטר מקויים והלוה פוסל השטר בכח העדיות הנזכרות ואומר שרוצה לקיים התנאי שעדיין לא הגיע הזמן ועתה אני שואל מלפני כבודך כיון שדין זה מרומה הודיעני מה אעשה שאם אסתלק ממנו וישאר המלוה על גבו ואם החייב הם לפרוע שמאמין לו לפרוע מן הדין]

'''[תשובה''' שטר זה שביד המלוה בטל הוא ואין גובין בו כיון שעד אחד מעיד שעל תנאי חתם דגרסינן בפ"ב דכתובות (י"ט) עדים שאמרו תנאי היו דברינו נאמנים וכו' כי אתו לקמן אמרינן קיימו תנאייכו וחותו לדינא עד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי רב פפא אמר תרווייהו בשטרא מעליא קא מסהדי והאי דאמר תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים מתקיף ליה רב הונא בריה דרב יהושע אי הכי אפי' תרי נמי אלא אמרינן הני למעקר סהדותייהו קאתו וכיון דתנאי מלתא אחריתא מהימנא הכא נמי למיעקר סהדותייהו קאתי ולאו אשטרי מעליא קא מסהדי וכיון דתנאי מילתא אחריתא הוא מהימן ופסק רב אלפס הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע דמסקנא דשמעתא היא הלכך כיון שעד אחד מעיד שלא חתם אלא לקנס בעלמא על התנאי המפורש מעבר לכתבן ועדיין הלוה יכול לקיים התנאי נמצא שטר זה בטל ועוד יש עדים שהודה המלוה שלא נחתם אלא לקנס בעלמא ובזה פטר את עצמו מהאלמעונה הודאות בעל דין כמאה עדים דמי וכשקיים הלוה את תנאו כופין את המלוה לקרוע השטר נאום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל]
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>