עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/מה/יט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל מה - סימן יט'''</noinclude>

'''ומה ששאלת''' גט שהיה בשיטה אחרונה תיבות הרבה יותר מכדת משה וישראל אם נפסל בכך.
דע כי לא נפסל בכך כי כדת משה וישראל שכותבין בגט הוא קיום הגט והוא במקום שריר וקיים שכותבין בשטרות ושטר שכתוב בו שריר וקיים למדין בו משיטה אחרונה דליכא למיחש למידי כיון דכתיב ביה שריר וקיים הלכך בגט נמי כיון שאנו כותבין בגטין כדת משה וישראל אינו נפסל אם נכתב בשיטה אחרונה תיבות הרבה ומה שכתב ישראל אלף למ"ד כאחד אינו נפסל בכך כיון שרגילין לכתוב כן וינוקא דלא חכים ולא טפש יקרא ישראל ואף על גב דבס"ת לא היה כשר לא בעינן בגט כתיבה תמה כמו בס"ת ומה שנכתב ואנש לא ימחא באלף אם בא הגט ליד האשה אין לפוסלו בכך כי כמה דברים כותבין בגטין לשופרא דגטין ואינו נפסל בכך אם לא נכתב בו וגם ידוע שטעות סופר היה ואם חסר אחד מג' יודין של די תצביין הרמב"ם כתב שהוא פסול אבל רב האי גאון ז"ל כתב כי יהיב בעל רשותא לכתוב גט שלם וטעה הסופר בהני כולן או במקצתן אי איתא לספרא מתקן ליה ואי לא איתקין ומנסבא בהאי גיטא לא מפקינן לה ואי אתיא לאינסובא ואתא בעל ומערער האי דכתיב ודין דינא הוא א"נ למחך חוכא ולכך איכוונתי לא מנסבינן לה אבל אי מינסיבא לא מפקינן לה דהא דקאמר ר"מ משום שלום מלכות יוציא והולד ממזר ליתא וכל שכן לענין טעות סופר וכן נראה בדברי רבינו האי גאון ז"ל ואם היה בגט אות תלוי ביני שיטי ונתקיימה קודם שכתב כדת משה וישראל כשר הוא ואין חילוק בזה בין גט לשטר.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>