עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/מה/ט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל מה - סימן ט'''</noinclude>

'''שאלה''' ראובן עשה שמעון בנו שליח לגרש את רבקה אשתו וכשבא לאמו לא רצה ליתן לה גט אלא אם כן תתן לו כך וכך מעות באו לפני זקני העיר אמר לו אחד מן הזקנים אתה עושה את זה כדי שלא תנשא בלא דעתך תמסור לנו הגט וכשתרצה להנשא נודיעך ונתנו לו על פי הדברים האלה לאחר זמן בא בעלה ועדיין היה הגט ביד הזקן ובטל הגט ונתייחד עמה ואחר כך אמר אלך ואבטל הגט שביד הזקן כדי שלא יוציא שום אדם דבה עלינו ואמר הזקן שהוא שליח לקבלה ונתגרשה בקבלתו ושני חביריו הזקנים היו עדים.

'''תשובה''' כללא דמילתא אם יש עדים שעשתה רבקה לשמעון הזקן שליח לקבלה לקבל גטה מיד שמעון בנה שהיה שליח בעלה הרי היא מגורשת דהך מילתא פלוגתא היא דרב ורבי חנינא בגיטין פרק התקבל (ס"ג) דגרסינן התם אמר רב אין האשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה ורבי חנינא אומר אשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה ופסק רי"ף ז"ל משמיה דרב האי גאון ז"ל דהלכתא כרבי חנינא וראיותיו כתובות בפרק התקבל ואני אומר שאף לדברי רב הגט כשר דבגמ' מפרש תרי טעמי אליבא דרב חד טעמא משום בזיון דבעל כדי בזיון וקצף הוא בעיני הבעל שנקל הוא בעיניה ולא רצתה לקבל הגט מיד שלוחו אדעתא דהכי לא שוייה שליח לתתו ביד שלוחה אלא בידה ועוד טעמא אחרינא משום חצר הבא לאחר זמן וטעמא דבזיון הוא עיקר כדמוכח בירושלמי דגרסינן התם דאשה אחת עשתה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה אתא עובדא קמיה דרב אמר אם רצה להחזיר לא יחזיר מחלפא שיטתיה דרב תמן אמר רב הונא בשם רב אין האשה עושה שליח לקבל גטה מיד שליח בעלה והכא הוא אומר כן אני אומר היה עומד אחר הדלת ושומע את קולה פי' שמע שעשתה שליח ולא הקפיד אלמא טעמא דבזיון הבעל הוא עיקר והכא ליכא בזיון דבעל שהרי ברצון היתה מקבלת גטה מיד שליח בעלה אלא שלא רצה לתתו ששאל מעות ופתוהו הזקנים שנתנו לידם הילכך אין הבעל מקפיד כיון שיודע שברצון היתה מקבלת גיטה מיד שלוחו הילכך אם מעידים עדים ששמעון בנה היה שליח של הבעל בעדים נתנו ליד שמעון הזקן שהיה שליח האשה בעדים הגט גט ואין ביטול הבעל מועיל אחר שבא הגט ליד שליח לקבלה ומה שנתייחדו האיש והאשה מתוך לשון השאלה מוכיח שבנקיון כפים היה הייחוד שהיו סבורים שהגט לא היה גט ובטלו שלא יוציאו דבה עליה א"כ לכאורה נראה מוכח שלא בא עליה לשם קידושין ואפילו לבית הלל דאמרי (גיטין פ"א) המגרש את האשה ולנה עמו בפונדק צריכה ממנו גט שני משום דאמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובא עליה לשם קידושין הכא ודאי אדעתא דקידושין הראשונים בעל כי היה סבור שהגט לא היה גט כי אלו בעל לשם קידושין מה היה צריך לבטל הגט הילכך נראה דשריא לעלמא ואם ירצה ראובן לקיימה יקדשנה והנראה בעיני כתבתי וחתמתי אשר בה"ר יחיאל זצ"ל.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>