עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/ד/יג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל ד - סימן יג'''</noinclude>

'''ומה''' שר' מצליח מתפלל שתי תפלות של מנחה בכל יום אם הוא סומך על הא דאמר רבי יוחנן (ברכות כ"א) ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו בכל התפלות היה יכול לעשות כן ור"י כתב הא דאמר רבי יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו היינו דוקא בספק התפלל ספק לא התפלל וה"ק אינו חושש אם מתפלל מספק דאף אם התפלל כבר מאי נפקא מינה אף אם יתפלל כל היום כלו מספק ולא פליג אדרב יהודה אמר שמואל דאמר אם התפלל ושכח והתפלל שנית ונזכר שהתפלל כבר פוסק אפילו באמצע הברכה והכי אמרינן (ברכות ל"א) יכול יתפלל אדם כל היום כלו כבר מפורש על ידי דניאל וזימנין תלתא וכו' משמע דאין לו לאדם להתפלל יותר משלש פעמים והא דאמרינן בפרק מקום שנהגו (נ"ד) דאליבא דרבי יוחנן מתפללין תפלת נעילה בתענית ציבור מהאי טעמא דאמר רבי יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו שאני תענית צבור שהוא דומה ליום הכפורים וראוי להתפלל בו תפלת נעילה אבל כל ימות השנה נראה דרבי יוחנן מודה שאין להתפלל יותר והרב אלפס ז"ל כתב הא דאמר רבי יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו מפרשי רבנן הני מילי ביחיד ואדעתא דרשות אבל אדעתא דחובה [אסור] וצבור בין אדעתא דרשות בין אדעתא דחובה אסור דקיי"ל תפלות כנגד תמידין תקנום כשם שאין הצבור מביאין עולת נדבה כך אין הצבור מתפללין תפלת נדבה אבל היחיד מתפלל תפלת נדבה שכן היחיד מביא עולת נדבה הילכך אין היחיד מתפלל תפלת המוספין נדבה שאינו מתנדב קרבן מוסף ואף על פי שאין יחיד מביא תמיד אלא מתנדב עולה כמו התמיד שהיה עולה קרבנות מוסף נמי עולות נינהו אם כן יתפלל היחיד נמי קרבנות מוסף יש לומר משום דאיכא גם חטאת במוסף שאינה באה נדבה ומיהו קשיא במוסף שבת דליכא חטאת יתפלל היחיד נדבה וכי תימא לפי שבשבת אין היחיד מקריב נדבה א"כ שאר התפלות לא יתפלל יחיד בשבת נדבה וצריך לומר דאין הכי נמי לפי דברי הרב אלפסי ז"ל ועוד כתב הרב אלפסי ז"ל כיון דאמר רב יהודה אמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק ואפילו באמצע ברכה מפרשי ליה רבנן דהיינו משום ששכח שכבר התפלל ועמד להתפלל לשם חובה ואם היה גומר תפלתו נמצא מתפלל שתי תפלות של חובה והוי כמו שמקריב שני תמידין בשחרית ועובר משום בל תוסיף הלכך פוסק אפילו באמצע ברכה ובהא אפילו רבי יוחנן מודה דלא אמר רבי יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו אלא תפלת נדבה אבל תפלת חובה לא אמר ורב האי גאון כתב הא דאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו דוקא על ידי חדוש אבל בלא חדוש לא והביא ראיה מהא דאמרינן בפרק מי שמתו (כ"א) אמר רב יהודה אמר שמואל התפלל ונכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם יכול לחדש דבר בתפלתו כדי שתהא תפלתו תחנונים יתפלל ואם לאו אל יתפלל אלמא שלא התיר להתפלל אלא בחדוש והא דנקט צבור לא מפני שאין היחיד צריך חדוש אלא נקט צבור לרבותא דלא תימא יחיד לגבי צבור כמאן דלא צלי דמי ולא צריך חדוש אלא אפילו בצבור צריך חדוש והביא הרב רבי יונה ז"ל ראיה לדבריו מדאמרינן בפרק אין עומדין (ל"א) יכול יתפלל אדם כל היום כלו כבר מפורש על ידי דניאל וזימנין תלתא וכו' ופשיטא דלא בעיא ליה אם חובה הוא שיתפלל אדם כל היום כלו [אלא ודאי בתפלת רשות קמבעיא ליה והשיב לו דלא יתפלל אלא ג"פ והיכא אמר רבי יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו] אלא ודאי רבי יוחנן לא קאמר אלא היכא שמחדש בה דבר והא דאין עומדין הכי קאמר יכול יתפלל אדם כל היום כלו בלא חדוש והשיב לו דאסור לפי שדומה כמי שמתפלל חובה הואיל ואין עושה תפלתו תחנונים לחדש בה דבר הילכך אני אומר שיש לאדם ליזהר שלא יתפלל נדבה בלא חדוש דבר וגם צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח דעת אז קרינן ליה נדיב לב עולות (דברי הימים ב' כט לא) אבל אם אינו מכוין יפה קרי ביה למה לי רוב זבחיכם ולואי שנוכל לכוין יפה בשלשה תפלות ביום ואתה שלום וכל אשר לך שלום כנפש דורש שלומך טוב אשר בן הרב רבי יחיאל ז"ל.
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>