עריכת הדף "שו"ת הב"ח החדשות/לט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
שלמא רב לגברא רבא האלוף התורני ר"מ ואב"ד כמוהר"ר משה שי'. והוא הגאון מוה' משה בעל חלקת מחוקק: מכתב מעכ"ת קבלנו לעבר פנינו במאי דקשה לך על דברינו בי"ד סי' קפ"ד שכתבנו ליישב דעת אביאסף דהקשה מעכ"ת מה ענין ההיא דר"פ התינוקת דמיירי בדם בתולים לנ"ד דפרישות עונה דהתם ודאי אין המכה מתרפאת רק בהמשך הזמן וכו'. משא"כ בפרישות עונה שהאורח לא יבא כי אם בזמנו כשזמנו ביום לא יבא אלא ביום ולא יחליף זמנו מיום ללילה והארכת בלשונך הצח להלעיג על מה שעלה במחשבתי לדמות הענין פרישות עונה לזמן שנתנו חכמים למכת בתולים הנה באמת ראוי להלעיג על שעלה במחשבתך לדמות הענינים שע"כ דמית וחשדת בכשרים שמדמים ענינים כאלו זה עם זה ואפילו בר בי רב דחד יומא לא טעה בי' וברור לי שאם היית מתיישב ולא מהרת בפחזותך כמים להקשות ולהשיב על דברינו הנעימים היית מבין במעט השקפה בר"פ התינוקת דלא אתי תלמודא לדמות ענינים רחוקים זה עם זה שאין להם דמיון והוא דהכי איתא התם ת"ר ראתה ועודה בבית אביה בה"א כל הלילה שלה ונותנין לה עונה שלימה וכמה עונה שלימה פי' רשב"ג לילה וחצי יום. ומי בעינין כולי האי ורמינהו הרי שהי' כו' רשבג"א משום ר' יוסי מניחין תחת הצינור שמימיו מקלחין או במים שמימיו רודפין וכמה עונה וכדרך שאמרו בטהרות אמרו בי"נ וכמה עונה אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן או יום או לילה וכו' והשתא תקשה לך היאך מדמה תלמודא נתינת זמן דתינוקת דשיערו כדי שתחיה המכה לזמן שנתנו חכמים להדחת כלים לטהרות וביי"נ שהוא כדי להדיח ולהפליט מה שבלוע בכלים אע"כ שלא היתה הקושי' אלא על מה שפירש רשב"ג דעונה שלימה היינו לילה וחצי יום דהא רשב"ג גופי' קאמר בטהרות וביי"נ עונה סתם ופירש ר' יוחנן או יום או לילה ורבב"ח אמר ר"י חצי יום וחצי לילה ולא פליגי כו' אלמא לישנא דעונה בסתם בכל דוכתא אינו לילה וחצי יום דס"ל לתלמודא דלא יעלה על הדעת לפרש לישנא דעונה בסתם כאן כך וכאן כך ומשני תלמודא ה"נ גבי נדה חצי יום וחצי לילה כו' ולמד מכאן אביאסף דלישנא דעונה סתם גבי פרישות נדה בסמוך לוסתה נמי פירושו כך או לילה דניסן ותשרי או חצי לילה וחצי יום דטבת ותמוז דלשון עונה בסתם פירושו שוה דאל"כ לא הוי פריך תלמודא מידי מטהרות ויי"נ והכי משמע לישנא דתלמודא דקא משני ה"נ אימא גבי נדה וכו' ה"נ אימא גבי תינוקת אלא אגב אורחא אתי לאוריי דהכי הוי דינא גם בפרישת עונה דסמוך לוסתה גבי נדה: ומה שקשה לך בהך דס"פ האשה שהבאתי באותו סי' שקודם לזה כי קאמר ותרתי למה לי כו' ה"ל לשנויי אי לא דרבא ה"א הא דרב יהודא לא מפליג בין ניסן לתמוז דהא סתמא אמר כל היום שלה וכו' גם בזה לא נתת לבך למה שאתה מוציא מפיך ומתחת קולמסך דהא הקושיא היתה תרתי דרבא למה לי ולפי דעתך דאיכא לשנויי דהך דר' יהודא דאמר סתמא כל היום שלה אפילו ביום ארוך דתמוז קאמר ורבא נמי דאמר הלכה כר' יהודא נמי אפילו ביום ארוך דתמוז קאמר א"כ בהך ברייתא דתני בה שיפרשו סמוך לוסתה וכמה אמר רבא עונה נמי איכא לפרש דעונה דקאמר היינו או יום או לילה בין קצר בין ארוך וא"כ לא אהני לי' תרתי דרבא כלל ולהכי משני תלמודא דאי אשמעינן הא ה"א לטהרות וכו' אבל פירוש לשון עונה בסתם כולהו מודה כדאסיק תלמודא בר"פ תינוקת וכמ"ש אביאסף. וכן מ"ש ר' יהודא כל היום שלה ר"ל כל העונה שלה או יום דניסן ותשרי או חצי יום וחצי לילה דטבת ותמוז דהכל לשון אחד הוא ופירושו בשוה:

גם מה שקשה לך על דברינו סימן קפ"ז במה שפירשתי לתרץ קושיית ב"י ואמרת שותא דמר לא ידענא האמת כוונת שלא נתת לבך להבין דברי המפרשים לכל מי שיש לו מוח בקדקדו והוא דבבעלה הראשון לא התירו אלא ג' ביאות דשמא לא תראה בפעם ג' וכשלא תראה בפעם ג' אז ודאי דבשני פעמים הראשונות לא יצא הדם אלא מן הצדדים דאם היתה רואה מן המקור דטבע האשה הוא כך דנפתח מקורה מחמת תשמיש ויוצא דם גם הי' נפתח בביאה ג' ומדלא נמצא דם בביאה ג' בודאי שלא נפתח כלל מקורה בב' פעמים הראשונות אלא מצדדים הוא בא ועכשיו בביאה ג' לא הי' דם בצדדים אבל כשראתה דם גם בביאה ג' כיון שהוחזקת בג' פעמים שראתה דם מחמת תשמיש בספק איסור כרת עומדת לבעלה זו שמא הדם בא מהצדדים לפי שבעל בכח אי נמי אצבעו עב ולכן יצא דם מן הצדדים או שמא דם יוצא מן המקור והתירוה לבעל שני שאם לא תראה דם בשעת תשמיש בג' ביאות אז ודאי כל מה שהיתה רואה מקדם לא יצא אלא מן הצדדים דאם הי' יוצא מן המקור הי' יוצא דם בכל ביאה וביאה דכשהטבע האשה שיפתח מקורה בשעת תשמיש היתה רואה תמיד מן המקור ולא תפסיק בשום פעם אפילו אין אצבעו עב ואינו בועל בכח ומדלא ראתה בביאה ג' מבעל השני בודאי כל מה שראתה מקודם בתשמיש בין מבעל הראשון בין מבעלה השני הכל הי' מן הצדדים ועל דרך זה התירוה לבעלה השלישי:

תשובה זו היא מן הגאון מוהר"ר יואל בעל ב"ח על שאלה הנדפסת בשו"ת גאונים בתראי סי' ל"ד מהגאון מוהר"ר משה והוא בעהמ"ח חלקת מחוקק:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>