עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/ב/חושן משפט/יב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן יב'''}}
לאחי הרב החריף החסיד המפורסם בו"ק חו"פ ע"ה שלשלת היוחסין וכו' מו"ה אביגדור נ"י האבד"ק דיקלא יע"א.

שאלה איש אחד השליש טראטי בעד כלים שקנה אצל חבירו שיעמיד לו הכלים והוא ישלם לו המעות ואיש אחד הי' עם הקונה הנותן הטראטי ואמר לו להקונה שלא יירא לתת טראטי להמוכר הגם שעדיין לא לקח הכלים והנה כעת הטראטי זערירט ביד האיש אשר הי' עם הקונה כי לקח מהמוכר הטראטי ורוצה לגבות המעות מהקונה כי אמר שבודאי שילם לו הלכים והקונה טוען שלא קיבל הכלים כי יש מום במקח ואינו חייב כלל על הטראטי ושאלת מה דינו:

הנה ידידי אחי כי רואה אני שאינך בקי בטיב הענין ובאמת גם אנכי אינני בקי בטיב הענין אך לדעתי הוא כן דמקודם תיקון הטראטין הי' כותבין שט"ח ובו הי' מבואר כל עניני התחייבות והנאמנות ויתר הענינים והי' אריכות הדברים ולא הכל ידעו לכתוב כנימוסיהם לזה תקנו באם שיהי' נכתב באופן נוסח שבטראטי מחויב בעהש"ט בהחיובים המבוארים בערכאות והודיעו זאת מקודם בכל המדינה שידעו מדבר זה כידוע מנהג אומה זו והנה לפ"ז נ"ל דאינו בגדר דינא דמלכותא רק בגדר דיברות ב"א במקום הזה דהנה בלה"ק החיוב מקרי חייב אני לך ובל"א איך בין שילדיג ובלשון צרפת בלשון אחר ובלשון פ' בלשון אחר ובודאי אין חילוק בכל לשון שמחייב עצמו והנה לפ"ז כיון דידוע במדינתנו דלשון זה צאלין זיא הוי איך בין שולדיג דהרי רואין שאין משלם לשום אדם רק מלוה מעות מזומן מ"מ זה הוא עכשיו בלשוננו לשון חייב אני לך שבלה"ק וא"כ אין זה תלוי כלל בדד"מ כי שם שייך האיך הדבר נעשה כמו שמבואר בשטר ורק עפ"י דתה"ק פסול לשון זה ובדד"מ כשר זה תלי' בדד"מ אבל דבר זה הוי עפ"י דתה"ק ממש כמו שכותב לו בלה"ק חייב אני לך מנה ולכ"ע עפ"י דתה"ק הוא חייב דהרי אם מלוה או מחייב עצמו ממש כותב בלשון זה צאהלין זיא הרי דזה הלשון הוא בלשוננו הקדוש חייב אני לך או לויתי ממך וזה לפע"ד ברור. גם מה שספקת אם לתת לזה דין בורח אודיע לך כי אני אינני פוסק עתה דין בורח רק אם נעשה כפי תיקון ב"ד ישראל אבל עתה בעוה"ר שהולכין באלמות וגם אינו נותן לב"ד כל מה שיש לו וכ"א מציל לעצמו בזה ליכא תקנת בורח כמו שמבואר בגוף התקנות בורח שראיתי וכעת אין הפנאי לעיין אך דרוש מספרים שנדפס בהם תקנת בורח ותראה שכן האמת גם מה שחששת שמא נמחל שעבודו לא ידעתי למה נמחל שעבודו ולמה נחוש לזה כיון שאין טוען בזה בבירור ולכן נלע"ד אם המוציא הטראטיל מודה שלא לוה זה כלום ואינו יודע אם מסר לו הכלים וגם המוכר אינו טוען שמסר לו הכלים לדעתי לא יוכל לגבות בו כי הוא שטר אמנה ולעולם לא הי' דעתו לחייב חנם רק אם יתנו לו הכלים ונאמן לומר שלא נתנו לו כיון שאין טענת ברי נגדו לומר דהמוציא הטראטי יהא נאמן במיגו ודמי ממש לאומר א"י שאתה חייב לי וגם עפ"י דד"מ כפי מה שנראה לי הי' פטור ואין טראטי כזה שוה כלום אם יודה אפי' עפ"י דד"מ ומה שכתבת דאינו נמכר רק בכומ"ס כדין שטר לפע"ד כיון דכותבין שגם המוכר השטר הוא עודנו בחובו א"כ לא הוי רק כשלוחו לגבות בשבילו המעות ולא הוי מכר כלל שהרי אם לא ישלם לו יהי' מאיזה סבה חייב המוכר לשלם לו וא"כ לפע"ד הוי רק כשלוחו וא"י לומר לו לאו בד"ד דהוי כהקנה לו בכתיבה זו של זערירן כנלע"ד:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}