עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/א/חושן משפט/כד"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן כד'''}}
להרב המאה"ג האבד"ק קלאסני יע"א:

מכתבך הגיעני ומחמת גודל טרדותי לא יכולתי להשיב לך עד כי  פניתי מעט ראיתי להשיבך ראשון מ"ש כ"ת בענין אם יוכלו הרוב לתקן תקנות אפי' אם היחידים מוחים הנה ידוע שזה תלוי בפירוש רשאין בני העיר להסיע על קיצותן [בב"ב דף ט'] שר"ת פי' דוקא על מה שקבלו עליהם כולם יכולי' אח"כ לקנוס העובר אבל בתחלה אין להם כח על היחיד לכופו במידי דלאו למגדר מילתא והראבי' וסייעתו פירשו דאפי' לכתחלה כח על היחידים אפי' בדבר דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי ואפי' בלאו מיגדר מילתא [א"ה יעיין במרדכי פ"ק דב"ב] ושני הדיעות הובאו בש"ע סי' ב' ומנהגנו דיוכלו הרבים לכוף היחיד לקבל תקנתן אפי' במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי וכן העיד הב"ח ז"ל [בתשו' סי' ס'] על מנהג זה וכ"מ במהר"י ן' לב ז"ל בכמה תשובות אך באמת נמצא שם נגד זה. אך במדינתינו המנהג כן וכ"כ לי מו"ח זלה"ה שכן המנהג דיכולין הרוב לכוף היחידים. אך כ"ז בבני עיר אבל בבני אומנות אחת הגם שהם נקראי' בני עיר לענין שיכולין לתקן אבל ודאי שאין רוב בני אומנות יכולין לכוף להיחידים וכ"מ בהדי' בהנמ"י ז"ל ובשיטה מקובצת ב"ב בשם ראשונים וכן הסברא מחייבת דאין מיעוט בני אומנות נגררו אחר הרבים מהם שאינם רוב העיר וא"כ בודאי רוב ב"א אינם יכולין לכוף למועטים לקבל גזירתן ותקנתן. אך באמת בגוף הדבר דנ"ד לא ידענא משום תקנה חדשה דאיזה תקנה רוצים לעשות הא אינם רוצים רק שישכרו מהשר את האוראנדי אבל לא שום תקנה חדשה ואולי כוונתך שהם מתירים ליחיד לשכור ועד הנה הי' אסור לשכור ליחיד רק שיהיו כולם שוים לטובה ועתה רוצים רוב השענקרס להתיר ליחיד לשוכרו שעי"ז יבא להם טובה הנה אם זה כוונתך לא נכנס בגדר והכלל דרשאין בני עיר ורק איפכא היא החקירה בזה אם יש יכולת ביד הרוב לבטל תקנה קדומה אשר היתה מקדם. והנה דבר זה מבואר ביו"ד [סי' רכ"ח סל"א] שיכולין רוב הצבור לבטל התקנה שלא ברצון המועטים המוחים ואם באנו לומר שב"א שאני ואין יכולים הרוב לבטל התקנה שלא ברצון היחידים זה אינו כלל דלענין זה ודאי יכולין הרוב לבטל התקנה שכל התקנות נעשו על אופן זה שבאם יראו הרוב יכולין לבטלו וז"ב ולכן בנ"ד יכולין רוב השענקרס לצוות ליחיד שישכיר עבורם:

וע"ד השאלה השני' אם יכולין לתקן תקנות למייקרי השער כמבואר במ"א [בסי' רמ"ב ס"א] בשם הצ"צ הנה ידידי הגם שדברי הצ"צ יש לו פירכא וכבר העיר הפ"מ שם עליו אך מ"מ בדרבנן פשיטא שכ"ע מודים שיכולים לתקן וכן פסק א"ר והפ"מ ומי יבוא אחריהם:

ומה שהבאת ראי' מבכורים מדבר ממון אין ראי' כלל שיכולין חז"ל לפקוע כרצונם עפ"י התורה. ובגוף הענין הרבה יש לפלפל ואין הפנאי מספיק ולדינא אין לזוז מדברי הצ"צ והא"ר ופ"מ הנ"ל. ד' חיי תרי"ח לפ"ק צאנז:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}