עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/א/אורח חיים/כה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן כה'''}}
לידידי גד"ז ה"ה הרבני האברך המושלם החריף ובקי כש"ת מו"ה דוד ג"י. ידידי שמחתני בדבריך כי ראיתי אשר ת"ל אתה שוקד על דלתי התורה ובעזר הצור תתעלה מעלה מעלה. והנה דעתי הי' להרחיב דיבורי אתך אך אין הזמן מספיק כעת לכן אבא בקצרה ראשונה מה שהבאת דברי השבות יעקב [בח"ב סי' י"ח] דאין חייב לאכול פחות מכזית מצה אם א"א לאכול כזית והקשית דסותר דבריו שבחק יעקב [סי' תע"ג ס"ק כ"א] לפענ"ד אין כאן סתירה דבאמת גם במרור אין מצוה מן התורה כלל בפחות מכזית וכמו שיבואר לפנינו בס"ד ורק משום זכר בעלמא וכעין שאמרו אחרונים גבי לולב דעכ"פ יטול לולב לחוד משום זכר וכן ה"נ גבי מצה יש לאכול אף פחות מכזית משום זכר בעלמא אבל מדינא אין חיוב לא במצה ולא במרור לא מדאורייתא ולא מדרבנן ולכן כתב בתשובה דאין חיוב כלל והיינו מדינא ולכן דבריו א"ש ולענין מה שהביא ראי' מהא דאיתא בש"ע דאם נשבע שלא לאכול מצה אסור לאכול ואמאי לא יאכל פחות מכזית ואתה הקשית לשאול דהא גם בפחות מכזית יש איסור הנה י"ל כך לפי מה שהארכתי בתשו' ליישב קושי' התוס' בשבועות [דף כ"ה ע"א] דמאי חומר נדרים מבשבועה הלא גם בשבועה אם אמר יאסור סוכה עלי בשבועה חל דמתסר חפצא אנפשא ע"כ ואמרתי לתרץ דהנה הרשב"א ז"ל [נדרים ט"ז ב'] הקשה דניתי עשה ודחי ל"ת (דשבועה) [דנדר] והנה באמת א"ל קושי' זו דהנה קי"ל כר"ל דכל היכא דאפשר לקיים שתיהן מקיימין ה"נ הא אפשר בשאלה ומש"ה לא דחי כיון דאפשר אם ישאל על נדרו אך זה ליתא לפי מאי דקי"ל דאין מתירין הנדר עד שחל והכא הא לא חל הנדר כיון דהוא (נשבע) [נדר] על דבר מצוה דדחי העשה אותו וכל עיקר חלות הנדר הוא רק משום שתאמר דיוכל לשאול על נדרו ולא צריך שתבא לידי ל"ת אבל לדחות הל"ת לגמרי לא חל וא"כ שוב ממילא אין היתר לנדר זה דהא לא חל כלל ואין לו מקום לחול וכיון דאין לו היתר שוב ממילא דחי העשה ולא מיקרי יכול לקיים שניהם וא"כ קמה קושי' הרשב"א ז"ל על מקומה ניתי עשה וכו' וצ"ל כמו שכתב הרב השער המלך ז"ל דשאני גבי נדרים דגלי קרא נדר לד' וא"כ לפ"ז בשבועה דבאמת אשבועה לא קאי כדאיתא דסתם שבועה היא דאסר נפשי' אחפצא והא דחל באיסור שבועה סוכה עליו הוא משום יד דנפקא לן מרבויא דקרא אבל לא קאי עליו כלל הריבויא וא"כ שפיר ניתי עשה ונדחי ל"ת ולפיכך לא חלה כלל באוסר בשבועה סוכה עליו מחמת דאתי עשה ודחי ל"ת. אך דא"כ קשה א"כ ע"י כולל (נמי) [למה] אסור לישב בסוכה ניתי עשה. אך זה ניחא דהא קיי"ל דהיכי דאפשר לקיים שתיהן מקיימינן וה"נ אפשר ע"י שאלה ורק דכתבתי דכאן לא שייך שאלה דלא התחיל הנדר וכו' משא"כ בכולל דשפיר חיילא אדבר הרשות שוב מקרי אפשר ע"י שאלה ולא דחי הל"ת אבל בלא כולל כמו שאיירי הברייתא דחומר נדרים מבשבועה שפיר אתי עשה ודחי הל"ת ומש"ה (לא) תני חומר בנדרים מבשבועות ולק"מ קושית התוס' ודו"ק בזה כי קצרתי והדבר עמוק:

ועפי"ז יש ליישב נמי קו' על השבות יעקב. דזה הוכחתו כיון לדברי הנ"ל באמת אף אם יאכל לא יעשה האיסור דעשה דחי ל"ת ורק לכתחילה משום מקום שיכולין לקיים שניהם מקיימין והכא מקרי יכול לקיים שניהם. אך בחצי זית דכל האיסור הוא רק משום דחזי לאצטרופי והכא אפי' אם יצטרף בדיעבד לא יהי' איסור כלל אפי' לכתחילה הוי לן למשרא חצי זית א"א דאיכא מצוה בח"ש א"ו ש"מ דאין מצוה כלל בח"ש. ואף דמיירי ביושב יחידי כמ"ש הפ"מ ואין מי שיתיר לו נדרו וא"כ אם איתא כדברי אמאי לא דחי העשה לל"ת דהא א"א לו עתה לקיים שניהם. אולם המעיין בש"א בהלכות מצה יראה דצידד שם לומר דבכה"ג מקרי נמי אפשר לקיים שניהם. גם מה שהבאת דברי המ"ל אם יוצא במצוה שלא כדה"נ הנה בימי חורפי אמרתי ראי' דיוצא אף שלא כדה"נ מדברי הרי"ף פרק ג"ה שהביא פלוגתא דרב ולוי גבי ריחא מילתא ואמר דרב לשיטתו דס"ל מין במינו במשהו והקשו עליו דא"כ מאי קאמר הגמ' ה"נ מסתברא דאמר ואפי' גדי וטלה מ"ש גדי וכו'. ולדברי הרי"ף ז"ל שפיר הוא רבותא דהא גדי וטלה הוי א"מ יעו"ש אך אם נאמר כהמ"ל ז"ל א"ש דהנה בלא"ה צריכין לחקור מ"ט קרי הרי"ף ז"ל לריח משהו ויעוין במפורשים מה שכתבו. ולפע"ד נראה לפי דברי הש"ע סי' ק"ח גבי בת תיהא דריח הוי שלא כדרך הנאתן וא"כ מש"ה דינו כמשהו וכמו שידוע זה מדברי התוס' שבועות דשלא כדה"נ הוי עכ"פ כמו משהו. וא"כ לפ"ז א"ש דברי הגמ' הנ"ל דהנה האיסור לאכול מפסח של חבירו הוא משום שאינו נאכל אלא למנויו וא"כ נראה כמו דיוצא באוכל שלא כדה"נ כן נמי אסור לאכול שלא למנויו כה"ג דהא האיסור שלא לאכול בשר הפסח אלא למנויו והוא לאו הבא מכלל עשה וכיון שיוצא העשה שלא כדה"נ אסור לאכול נמי כה"ג שלא למנויו וא"כ לפ"ז בפסח כה"ג לא משהו הוא דבאמת ריחא מילתא ורק דהוי שלא כדה"נ מש"ה לא הוי רק משהו. אך כ"ז בשאר אסורין אבל לענין פסח דאסור לאכול שלא למכרו אף שלא כדה"נ לאו משהו הוא רק ממש. ומש"ה שפיר פריך הגמ' מאי אפי' ודו"ק:

אך עתה ראיתי שאין זה כלום ובוודאי אין יוצא במצה שלא כדה"נ והוא מדאמרינן [בפסחים דף ל"ה ע"א] המחהו וגמעו אם מצה הוא אין יוצא ידי חובתו ופירש"י שם דלאו דרך אכילה קא אכיל אלמא דבעינן במצה דרך אכילה. הן אמת דדברי הרש"י הללו תמוהין דהא וודאי המחהו וגמעו דרך אכילה הוא דאל"כ אף בחמץ יפטור דהא הכל מודים וכו' שאין לוקין אלא כדה"נ ותו דהא בהעור והרוטב [דף ק"כ ע"א] מפרש בגמ' בשלמא (חמץ) [מצה] לחם עוני בעינן וליכא ולמה פירש רש"י טעם אחר. אך אחר העיון נראה דדברי רש"י ז"ל א"ש דהנה באמת כל היכא דכתיב אכילה אם לא אכלו כמו שהוא לאו דרך אכילה הוא וכמו שמבואר בח"ר חולין ורק בשאר איסורין דריבה בהן הכתוב ונפש לרבות השותה מש"ה חייב בהו אף אם המחהו לאיסור דדרך שתי' הוא בכך אבל אין דרך אכילה בכך. וא"כ לפי"ז א"ש דברי רש"י ז"ל דהתם שפיר קאמר הגמ' הטעם משום דלחם כתיב דהנה לפי מאי דרצה ר"פ לומר בל תאכל חמץ במה שחייב בחמץ יוצא במצה א"כ הוי לן לומר דגם במצה יוצא בשתי' משום היקשא. ולזה קאמר שם דאאל"כ דהא לחם כתיב ועוני ל"ד כמבואר זה בראשונים והיינו דלחם ממש בעינן והאי לאו לחם הוא. וא"כ כיון שכבר ידעינן דאינו יוצא בשתי' ממילא הטעם הוא דהוי שלא כדרך אכילה והיינו אף דשתי' הוי בכלל אכילה מ"מ שלא כדרך אכילה קא אכיל. ורצוני לומר דגם כוונת הגמ' הוא כן כיון דכתיב לחם היינו שיאכל כמות שהוא בעין אבל לא דרך שתי' דהוי שלא כדרך אכילת לחם ובמצה בעינן שיאכל כדרך שאוכלין לחם. או שיש לומר דהתם קאמר אף לר"פ דס"ל ההיקש הנ"ל מש"ה בעי טעם אחר דלחם עוני אבל לפי מאי דדחי הגמ' הכא לר"פ דלית לן ההוא [הקישא] לא צריך לרבוי' מחמת לחם עוני רק משום דאין דרך אכילה בכך. יהי' איך שיהי' מוכח מדברי הגמ' הנ"ל דאין יוצא שלא כדרך אכילה דמה בהמחהו וגמעו דבכל התורה כולה חייב איי"ח מצה מכ"ש שלא כדה"נ דפטור בכל התורה מכ"ש שלא יצא י"ח מצה. ותימה איך אשתמיט להו סוגי' זה. ועפ"י מ"ש לפרש דברי רש"י הנ"ל ניחא לנו דבריהם בפסחים [כ"ד ע"ב] גבי אביי דאמר הכא זיעה בעלמא ומקשו התוס' [בד"ה אלא] הא בחולין ילפי פירי מפירי וכו' ותו הניחו בצ"ע דהא טעם כעיקר ויעוין בתשו' זקני הח"ץ ז"ל [סי' כ'] שהניח דבריהם בצ"ע ולפי מ"ש א"ש דעל ר' זירא לא קשה כלל מההוא סוגי' דחולין אף דמרבינן התם כל איסורין לחייב בהמחהו מ"מ שפיר התם הוי כדרך אכילתן דלעולם דרך שתי' היא בכך רק בדבר שחייב הכתוב על אכילה אין דרך אכילה בכך ומש"ה שפיר [הביא] ר"ז סייעתא מדחזינן דבערלה פטור ואף דלית לן ריבוי' על שתי' מ"מ הא גם שתי' אכילה מקרי ש"מ דכיון דלאו דרך אכילה הוא פטור. והא דבשאר [אי'] מחייב משום דיש לן ריבוי' בפירוש על שתי' והוי דרך הנאתן בכך אבל שלא כדרך אכילתן ולא דרך שתייתן פטור בכל האיסורין אך לאביי דמדחי לי' התם ואמר זיעה בעלמא שפיר מקשי התוס'. והנה התוס' בחולין בסוגי' הנ"ל כתבו אף דשתי' בכלל אכילה ה"מ במידי דשתי' וכו' וכוונתם כמ"ש דבמידי דעומד לאכילה מיקרי שלא כדרך אכילה ולהם צריך ריבוי' דחייב אפי' בשתי' אבל לעולם בעינן שישתה דרך הנאה אבל שלא כדרך הנאה כגון אם עירב בהם דבר מר פטור דנהי דחייבה התורה על שתי' אבל בעינן שיהא דרך הנאה בכך וזה ברור מאד. ומה שהבאת בשם הא"ח לדחות ראיות המשנה למלך משום אחשבי' הנה יש מקום לומר דל"ד דהתם התורה אחשבי' לגיד אבל הכא לעולם לא אחשבי' כלל רק במקום מצוה הדין כן שסגי באכילה כ"ד אבל באיסור בעינן אכילה מעליא ולא שייך הכא אחשבי'. ובלא"ה בילדותי אמרתי טעם אחר על אחשבי' והיינו לפי דברי הלח"מ גבי שלא אוכל ואכל עפר שפטור דלא אחשבי' באכילתו משום דהוא איסור ומסתמא אינו עושה איסור אבל בלא אכלתי ואכל עפר דחייב דבשעת אכילתו עדיין היתר אחשבי' יעו"ש מש"ה כן ה"נ בגיד דטמאה דאינו חייב משום גיד פטור אף משום טמאה דלא אחשבי' משום שלא יהא איסור אבל בטהורה דס"ס חייב משום גיד דהתורה חייבה משום גיד חייב ג"כ משום עולה דאחשבי' הוא באכילתו וא"ל דכוונתו היתה שלא לחשבו כדי שלא יחייב הא בלא"ה חייב משום גיד ואעפי"כ אוכלו ש"מ דלא קפיד אאסורין וממילא אחשבי' באכילתו כמו שכתב (הלח"ז) [הלח"מ] ז"ל דמה שאדם אוכל מסתמא אחשבי' אם לא איכא אומדנא וכו' [עי' בהג"ה בסוף הס'] וכעין סברא זו איתא לענין אא"ד עושה בבז"נ. ומה שהבאת לתרץ קושי' הגאון מהר"י בשם הרב ז"ל [אמר המגיה נלפע"ד דקו' הגאון הי' לפי דברי התוס' בראש השנה דף י"ג ע"א בשם הירושלמי דפסח ראשון שבאו ישראל לארץ אכלו מצה מחדש משום דעשה דוחה לא תעשה עי"ש א"כ לפי דברי הגמרא ביומא דשכחו השיעורין ב"א שמרע"ה א"כ עדיין קשה האיך אכלו מצה ודו"ק וע"ז סובב הולך התירוצים ע"כ] הנה לא ידעתי אם באנו לזה דלא מתורץ כפשוטו דמצות אין מבטלין זא"ז ואיסורין מבטלין וא"ש כפשוטו וכן שמעתי בשם הגאון מהר"י הורוויץ שתירץ כן להרב מהר"י ז"ל בעצמו וקלסו. אך למאן דס"ל מצות מבטלות לא יוכל לתרץ כן ומה שנראה בתירוצו הוא כך דהנה לעד"נ דאף שנשכח ממנו השיעורין מ"מ זה ידעו דפחות מכזית לאו כלום וכן נמי ביותר מככותבת ליכא לספוקי כמבואר ברש"י ביצה בהכי מיתבא דעתי' של אדם ורק שנשכח מהם מה שציוה התורה לאכול או שלא לאכול אי כוונת הכתוב על אכילה סתם שהוא בכזית או על דבר שמיתבא דעתי' זאת נשכח מהם וא"כ שפיר יכלו לצאת לפי דברי הר"ח כהן שמביא הרא"ש ז"ל בטעם כעיקר דאם יש כזית נהפך היתר לאיסור ואם לאו לא נהפך כלל וא"כ נתנו כותבות חיטים לתוך שאר מינין וכה"ג וא"כ המצוה יצאו ונהי דהשיעור מצה בכזית וא"כ השאר הוא איסור זה ליתא כיון דכזית היתר שוב לא נשאר כזית איסור וא"כ לא נהפך לאיסור ומותר מן התורה ודו"ק. אך אם באנו לזה י"ל פשוט דאכלו כותבות ואי דילמא השיעור רק בכזית זה ליתא דס"ס בטל ברוב כדאיתא במנחות הנותר וטמא וכו' ויותר י"ל דלק"מ דהנה הא דנשכח אז שיעור הוא מדברי הגמ' יומא [ד' פ' ע"א] דשיעורין יעבץ וב"ד תקנוהו ומפרש התם דשכחו וחזרו ויסדום והוא עתניאל שהחזירו בפלפולו והנה בגמ' שם נאמר שיעורין של עונשין משמע בהדי' דשיעורין של מצות לא נשכח כלל וא"כ לק"מ ולפ"ד שזה אמת. והנה לענין הדין אי צריך חצי זית באם א"א להשיג לאכול כזית שלם. הנה אי לאו דגלי קרא באיסורין נמי הוי מותר וגם הכתוב הוי מוקמין אדרשא אחרינא לולי סברת דחזי לאצטרופי כמבואר בתוס' ור"י ז"ל והנה באיסור שפיר אסור לאכול ח"ש משום האי טעמא דחזי לאצטרופי והיינו מדחזינן דחייבו התורה אם אוכל שלא בב"א א"כ ש"מ דגם חצי זית הקדום הוי באיסור דאי לא למה מחייב על חצי זית השני הא חצי שיעור היא א"ו דאסר הכתוב לאכול אף חצי שיעור ורק מלקות אינו חייב רק אם אוכל איסור שיעור כזית בב"א וא"כ שפיר לענין איסורין אף חצי שיעור אסור דאם יאכל אח"כ שיעור שלם יהי' גם עליו שם איסור משא"כ במצות נהי דמצוה לאכול אף בפחות היינו אם באמת משלימו המצוה אבל אם באמת לא גמר המצוה מאי עשה לאו כלום הוא ובשלמא באיסור אף אם לא השלים מ"מ עשה איסור דהא אסור דב"ז וכו' אבל במצוה אם עשה ולא גמר לאו כלום הוא וברור הדבר כן ופשוט הוא וא"צ לראי' וכמ"ש הפ"מ ז"ל סי' תפ"ה ובשאר מפורשים נמי משמע כן. ומה שכתבת בשם ספר מעשה ניסים לדידי לא חזי לי' ספרו וראיותיו אשר הביא קדמו השאר"י ודחה אותו בטוב. וגם בספר שנדפס מחדש בתשו' ג"א מחו לי' אמוחא מגמ' ערוכה ולכן הדבר ברור דאין חיוב לאכול פחות מכזית הן מצה והן מרור:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:מצה]]