עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/א/אבן העזר/קא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן קא'''}}
שוי"ר לידידי הרב המאה"ג החסיד המפורסים מו"ה ישראל בער נ"י:

מכתב קדשו הגיעני ומחמת גודל טרדותי אבא בקצרה הנה גוף הדין מבואר בבית מאיר סי' קס"ט וז"ל ובזה נלע"ד שאף האידנא ואפי' נקטעו שני רגליו ואפי' יש לו אשה מחויב לייבם כו' והברירה אח"כ בידו לגרשה ולע"ד אף בע"כ ולא מיבעי' דפשיטא לע"ד דבכי הא לא גזר רגמ"ה שלא ליקח על אשתו אלא אף הגזירה שלא לגרש בע"כ לא גזר עלה דיבמה שמתחלה לא נשאה לקיום אלא רק לקיים מצות ייבום עכ"ל אך מחמת שכתב בלא שום ראי' הגם שראוי לסמוך עליו מ"מ נתתי אל לבי לחקור מקום מוצאו מפוסקים ראשונים וראיתי שהוא נכון מאד ודבריו כראי מוצקים דהנה ידוע דברי הרמ"א ז"ל [סי' א'] שהכריע כהב"י ורוב הפוסקים שהחרם אינו לאחר אלף החמישי ורק תקנה בעלמא כמבואר בד"מ וא"כ בדבר מצוה שמחלוקת בין הפוסקים אי גזר במקום מצוה או לא מהראוי להקל דספיקא לקולא ורק לחומרא בעלמא נוהגים להחמיר במקום מצוה אך עכ"פ לענין ביטול מצות ייבום בודאי אין מחמיר ואין כדאי בתקנה בעלמא לדחות מצות ייבום וגם לגרש הראשונה אין ראוי דקשים הגירושין ושנוא המגרש ובדבר קל מדחינן התקנה אחר אלף החמישי ואך לאחר היבום בודאי אסור להיות לו שני נשים אם מפני התקנה עכ"פ וגם מדינא דש"ס אסור ליקח אשה על אשתו במקום שנוהגים שלא ליקח כי אדעתא דהכי נישאת לו והוי כתנאי כמבואר זה בפוסקים וא"כ צריך לגרש לאחת מהם והנה הראשונה לא נאסרה עליו ונישאת בהיתר גם בשעת נפילת השני' ליבום לא נאסרה מלהיות יחד עם היבמה משום דמצות יבום דוחה התקנה ע"כ הראשונה לא נאסרה כלל וא"כ כיון שבהיתר נישאת לו בראשונה וגם בשעת היבום לא היתה הראשונה באיסור אצלו ממילא גם לאחר היבום כיון שהותרה הותרה אבל השני שנאסרה עליו עכ"פ מטעם המנהג וכנ"ל ונהי שנדחה התקנה משום מצות יבום מ"מ לאחר המצוה באיסורו עומד ולכן אסורה היבמה עליו לאחר שקיים המצוה ולפע"ד שיכול לגרשה בע"כ כי על כזה לא גזר הגאון ואך עכ"פ מותר למנוע ממנה שאר כסות ועונה ופטור מכל חיובי אישות עדי תקבל ממנו הגט ברצון והראשונה הותרה לו כנ"ל וכ"כ התוס' יבמות (דף כ' ע"ב) ד"ה אטו וז"ל התם נמי משום דבהיתר בלא שום דחיית איסור נשאה אבל הכא ביאה ראשונה לא שריא אלא דאתי עשה ודחי ל"ת ביאה דמצוה דחיא דלאו מצוה לא דחיא עכ"ל ואין להקשות לפ"ז דאסורה היבמה לאחר פעם ראשון נגזור ביאה ראשונה אטו שני' ז"א דוודאי משום תקנה בעלמא לא מבטלינן מצות יבום וק"ל:

ומה שנסתפק מעכ"ת אם מותר ליקח אשה ששמה כשם אמו אתפלא מדוע אחז כ"ת לחפש בפוסקים שאין ראוי לסמוך עליהם בזה גם מה שהעידו מפי צדיקי הדור אין ראוי לסמוך כי מעכ"ת לא שמע זאת רק ממהדורי מילי אשר שקר בימינם וכאשר אמרו שקר משמי כי אני מעולם מחמיר בזה כאשר שמעתי לפ"ד בבירור מפי מרן אדמו"ר החכם זלה"ה להחמיר בזה וגם כי כן מבואר במשנת חסידים אשר ידוע שכל דבריו המה סולת ברורה וממנו אין להסיר ואל ישמע לקול המולה ולמחברים שלא ידע ממי שמעו ואם הוא מן הראוי לסמוך עליו וראוי מ"ח לסמוך עליו בלבד אפילו בלא ספר חסידים ובפרט שידוע שדברי המ"ח הוא מהאר"י ותלמידיו או מדברי גדולי המקובלים הראשונים בבירור בלא טעות ולכן אל יזוז מדבריו והי' שלום:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}