עריכת הדף "שדי חמד - פאת השדה/כללים/ד/כב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''כלל כב'''}}}}

'''דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב.''' רבינו הקדוש שסדר המשניות ורבי יוחנן שסדר הירושלמי ורבינא ורב אשי שחברו תלמוד בבלי לא כתבו מה שחברו דאין לכתוב תורה שבעל פה אלא דוקא שיגרוס חיבורם בעל פה אלא שבדורות האחרונים אחר שנסתם הש"ס גברה השכחה והתירו לכתוב כן הכריע בראיות מהש"ס החקרי לב יו"ד ח"א בקונטריס כונן לחקר דף ש"י ודלא כהרב פתח עינים ושדברי הרמב"ם ורב שרירא צריכים עיון כן כתב הרב טהרת המים במערכת הכ"ף אות ל' ואין הספרים הנ"ל מצוים אצלי אמנם אנכי הרואה שגדול בדורנו הגאון מוהר"ם חזן בהגהות איי הים שעל תשובות הגאונים שנדפסו בליוורנו בשנת תרכ"ט העמיק הרחיב הדבור בפרט זה בסי' קפ"ז מדף ע"ו עד דף קי"ג צלל במים אדירים וכל יקר ראתה עינו דברי כל הרבנים ראשונים ואחרונים והכריח שמעולם לא נאסר לכתוב דברים שבעל פה ומה שאמרו דברים שבעל פה לא ניתנו ליכתב הכונה על הקריאה בהם שלא ניתנו ליכתב להיות נקראים מתוך הכתיבה אבל לא שנאסרה גוף הכתיבה והאריך למעניתו ברוך שחלק ליריאיו מחכמתו בדברים ישרים וצודקים נחמדים מזהב ומדבש מתוקים:

'''והיה''' נראה לי הדל בפשיטות שאף שטעם היתר הכתיבה הוא משום שגברה השכחה לאו למימרא דכי ידע איניש בנפשיה היותו זריז ונזכ"ר בור סוד שאינו מאבד טיפה וכל תלמודיה כמאן דמנח בכיסתיה כי אין שכחה לפני כסא כבוד תורתו יהא אסור לו לכתוב דברים שבעל פה כיון שאין שייך הטעם לגביה דידיה אלא אחר שהתירו מטעם הנ"ל הותר לכל אדם ולא פלוג רבנן בין גברא לגברא אמנם נזדמן לידי ספר חוט המשולש (ונקרא גם כן עץ אבות) והוא סיפור מעלות שלשה גאונים לקדושים אשר בארץ חתם סופר ורבינו עקיבא אייגער וכתב סופר וראיתי בדף ד' ע"א בהגהה (בד"ה כך היה) שכתב, על הגאון מוהר"ן רבו של החתם סופר שאמר שמיום עמדו על דעתו לא שכח מה שלמד ומטעם זה לא כתב חידושי תורתו על הספר כי אמר שכל עיקר שהתירו חז"ל לכתוב דברים שבעל פה הוא משום עת לעשות שהתורה משתכחת בעונותינו הרבים כמו שהאריך הרמב"ם בהקדמתו והוא לא שכח מה שלמד לכן לא העלה חידושי תורתו על הספר רק סימנים נתן לעצמו בנקודות ותיבות וכתוב שם שבש"ס משנה של הגאון מוהר"ן היה נרשם נקודות וכתוב בצדו וצ"ע או נקודות לבד ורב אחד הדפיס חבור על חלק אחד ממשניות לפרש כונת הגאון בנקודותיו ושם הספר משנה דר' נתן עכ"ל ומסתברא לי דמשנת חסידים כאן שנה רבי ואף בזה לא נתקררה דעתי לפי מה שהחמירו ספרי מוסר והיראה בחובת האדם לכתוב כל אשר יחננו השי"ת להועיל לבני דורו ולדורות הבאים ובפרט בחידושי תורה לגברא רבה ויקירא שר התורה:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>