עריכת הדף "שדי חמד - פאת השדה/כללים/ב/ג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''סימן ג'''}}}}

'''בית הכנסת. אם קדושתה מדאוריתא או אינה אלא מדרבנן.''' בנדפס [[שדי חמד/כללים/ב/מג|מערכה זו אות מ"ג]] הבאתי דברי רבני האחרונים בזה מערכה מול מערכה עי"ש. והרב אזן אהרן בקונטריס ארעא סמיכתא במערכת הבית אות ב' כתב דהרב פ"מ הביא מחלוקת בזה ושהרב חק"ל בח"ג מיו"ד ד' קמ"ב סוע"ד כתב דאין כאן מחלוקת ולכ"ע קדושת בהכ"ן מדבריהם אבל קדושת תשמישי קדושה כגון מטפחות ס"ת ורמונים וכיוצא היא מן התורה עי"ש שלא זכר מכל דברי רבני האחרונים שהבאתי בנדפס. וידידי הרב הגדול מוהר"ר שלום צבי הירש אבד"ק יאנווצא מחוז פולין מח"ס ברכת שלום יצ"ו כתב אלי בענין זה וז"ל. 

'''ואגב''' אשתעשע מעט בפניני אמרי קדש רב רחומאי הי"ו ואנקוט חדא דחזה הוית בספרו הטהור שד"ח ח"א מערכת הבי"ת אות מ"ג העמיק הרחיב בנדון בהכ"ן אי קדושתה דאוריתא או דרבנן ואנא ברי' קלה קאמינא כאסתירא בלגינא דגם הרמב"ם והרי"ף ס"ל (כדעת הר"ן) דקדושת בהכ"ן דרבנן ומנא אמינא לה מהאי דאי' במגלה כ"ו ב' מתנה פליגי בה ר"א ורבינא וכו' וכתב שם הרי"ף והלכתא כמאן דשרי וכ"פ הרמב"ם פי"א מהל' תפלה ה"כ והכין פסקן של דברים בטוש"ע א"ח סקנ"ג סי"א וכ' שם מרן הב"י הטעם פלוגתא דר"א ור' הלכה כרבינא לקולא יע"ש בדב"ק והנה הק"נ על הרא"ש שם במגילה פבנ"ה אות ת' הביא דעת רי"ו ח"א נ"ב ח"ג (שהוזכר שם בב"י) דאוסר אף בדיעבד מתנה בהכ"ן ותמה עליו מש"ס חולין צ"ג ב' ונשאר בצ"ע ונקדים עוד דהטורי אבן שם במגילה כ"ו הקשה פליאה עצומה מש"ס ב"מ ט"ז דשם מוכח דרבינא ס"ל מתנה כירושה ואילו במגילה ס"ל כמכר וכן קשה דר"א אדר"א ונשאר בתימה יע"ש ולחומר הקושיות דלכאורה דברים תמהים הם נלע"ד ליישב כ"ז עפ"מ דאיתא במס' עירובין ז' א' דעבדינן כחד כחומרי' וכקולי' יע"ש וא"כ לפ"ז מוכרחין אנו לומר דבכ"מ דלפי סברת רבינא המקיל יצמח מזה חומרא במ"א דעבדינן כקולי' וכחומרי' ואם אם נאמר דהני תרי פלוגתות נכנסו גם שניהם תחת סוג האי כללא דכייל לן בחולין צ"ג יקשה דהא סתרן אהדדי אלא ע"כ דעיקר הפלוגתא היה רק במקום אחד ובמקום השני הש"ס בעצמו הוא דקאמר דתלי בפלוגתתם במקום האחר וממילא נצמח הדין השני והכלל אמת והש"ס בעצמו ידע היכן הי' עיקר הפלוגתא והיכן הדין הנצמח רק דאנחנו לא נדע היכן הי' עיקר הפלוגתא והיכן הדין הנצמח מזה ולכן חשבו הפוסקים ז"ל דבר זה לספקא דדינא (יעוין בב"י שם סקנ"ג) וא"כ לפ"ז ממילא קושיות הט"א והק"נ מיושבים היטב דרי"ו ס"ל קדושת בהכ"ן דאורייתא ולכן במתנה דהוי ספקא כנ"ל אזלינן לחומרא אבל הרי"ף והרמב"ם סבירא להו קדושת בהכ"ן דרבנן ולכן פסקו במתנה דשרי דספיקא דרבנן לקולא וכבר ישבו על מדוכה זו לתרץ עד"ז קושיות הט"א והק"נ הנ"ל בהגהות הרש"ש על הרא"ש שם ובספר ונגש הכהן כלל א' פרט ד' יעי"ש אלא דמש"ש בס' ונגש הכהן דהרא"ש ג"כ פסק הכי דשרי מתנה בבה"כ ליתא להמעיין בדברי הרא"ש שם במגילה שהביא פלוגתא דר"א ור' בסתם ולא הכריע כלום גם מר"ן הב"י לא כ' אלא דכ"פ הרי"ף והרמב"ם יע"ש ולא הזכיר גם הרא"ש א"ו דליתא גם מ"ש הרש"ש שם דנראה לו אדרבא איפכא דדעת הרא"ש כרי"ו להחמיר מדהשמיט סוף דברי הרי"ף והלכתא כמאן דשרי גם זה ליתא דאין אלו אלא דברי נבואות אלא קושטא דמילתא דאין הכרע כלל בדברי הרא"ש כמאן ס"ל בדין זה דמתנה בבהכ"נ אבל הרי"ף והרמב"ם נראה דס"ל קדושת בהכ"ן דרבנן וכיון דחזינן להני רבוואתא סרכין תלתא הרי"ף והרמב"ם והר"ן דס"ל הכי נקטינן ועיין בשו"ת ח"ס חיו"ד סי' פא"ר ובשו"ת תורת חסד לידידי הגאבד"ק לובלין הי"ו חא"ח סי' ד' ובשו"ת עין יצחק לידידי הגאבד"ק קאוונא הי"ו חא"ח סי' ה' ובספר יאודה יעלה (לרב גדול משאלוניקי) כתב בחלק א"ח סי' ט"ו דף ח' ע"ג לעיין (בעיקר קדושת בית הכנסת אם הוא מן התורה) בספר שמו משה א"ח סי' ב' דף ג' ועיין בס' בית יצחק להגאון מפראמישלא (ועתה בלבוב יצ"ו) בחלק יו"ד חלק ב' בקונטריס אחרון דף קל"ז סימן א' ובסימן ב' אות ד' ובספר זכר יהוסף להגאון אבד"ק שאוויל יצ"ו בסי' י"ט דף ל' ע"ד (בד"ה ועכ"פ) כתב ועיין בשו"ת לחמי תודה סי' י"ט על המתפרצים בבית הכנסת וכו' והאריך בענין מורא מקדש ומורא בית הכנסת דבר תורה הוא כמורא מקדש וזה לאו מילתא פסיקא דלר"ן אינו אלא מדרבנן ולטורי זהב או"ח סי' תרל"ח דגם ביזוי מצוה בנויי סוכה דרבנן ועיין פני יהושע ביצה ל' ובשאגת אריה [[שאגת אריה/מ|סי' מ']] דביזוי מצוה הוי איסור תורה והארכתי מכמה ראשונים דסברי הכי ובשלחן ערוך סי' קנ"א בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגים בהן קלות ראש שחוק והיתול ושיחה בטלה עכ"ל:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>