עריכת הדף "שדי חמד/כללים/י/לא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/י/לא|action=edit}} כלל לא]'''}} '''יחיד ורבים הלכה כרבים''' כבר נודע כמה דיו נשתפך בדברי הפוסקים ברבים השוים בדין וחלוקים בטעמם אי חשיבי רבים או לא עיין בדברי הרמ"א בח"מ סי' כ"ה ולהרב ש"ך שם וביו"ד סוף סי' רמ"ב בהנהגת איסור והיתר ומתבאר דרבינו מוהריק"ו סבירא ליה דחשיבי רבים אף שאין שוים בטעמם ועיין להרב מוהרש"ל בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא חשן משפט סי' ג' ותשובת הרב מוהראנ"ח בח"א שציין בכנסת הגדולה אין אצלי אך בח"ב סי' ד"ע (בד"ה ומכלל מה שצריך) ראיתי שכתב ואף על גב דטעמו של זה לא כטעמו של זה כיון דבין למר ובין למר שרי לא אסרינן לה וכן ראיתי לרעק"א בחידושיו ליו"ד על דברי הרב שפתי כהן בהנהגת איסור והיתר שציין דברי הרבנים הנז"ל וכתב שבשו"ת שער אפרים ריש סי' ס"ח דחה סברת הש"ך והעלה כהרמ"א דמיקרי רבים אף שאין מוסכמים לדעת אחת וציין לעיין בגט פשוט סי' קכ"ב סק"ח ובית אפרים בק"ה סי' ל"ט אות י"ג ועי"ש בחידושי יד אפרים מה שכ' בענין זה וציין לעיין בספר משכיל לאיתן בריש יומא וכתב ומיהו בדיני ממונות לכולי עלמא מצרפינן לדעת רבים אך למחולקים בטעמם כמו עדות מיוחדת שכשרה בדרכי משה וכן כתב הרב נודע ביהודה במהדורא תניינא (לא הראה מקום לדברי הרב נודע ביהודה ולפי הנראה כונתו למה שכתב מר בריה בנודע ביהודה מהדורא תניינא סי' ג' הנז"ל) ונראה שלא ראה הרב יד אברהם דברי הרב כנסת הגדולה בכללי הקים לי אות ל"ו שכתב בשם מוהר"י הלוי הא דמצטרפין דוקא בממונא אבל באיסורא אין מצטרפין:

וכתב על זה דאין נראה כן ממוהרשד"ם באה"ע סי' מ"ה ובתשובה כתיבת יד למוהרד"כ כתב דאם בממונא מצטרפין כל שכן באיסורא עד כאן לעניננו שמעינן מדבריו דאיסורא קיל מממונא לענין זה ואם כן למאן דאמר דבאיסורא לא מצרפינן כל שכן לדידיה דלא מצרפינן לממונא ובנודע ביהודה הנ"ל לא כתב דבממונא לכולי עלמא מצרפינן רק שעל מה שהקשה על הרמ"א שפסק כמוהריק"ו דחלוקים בטעמם מצטרפין אך לא חשש להביא דעת הרמב"ם בהלכות קרבן פסת פרק חמישי הלכה ב' ופרק שמיני מהלכות תמידין ומוספין דין ט"ז כמו שכתב הרב לחם משנה דסבירא ליה דשנים החולקים ואין שוים בטעמם לא חשיבי רבים וכן תמה על הרבנים מוהרימ"ט וגט פשוט שלא הזכירו דעת הרמב"ם (עי' בזה להרב יד שאול בסי' רמ"ב במהדורא בתרא בד' ט"ז סוף ע"א) וליישב זה כתב דסברי מרנן דבממונא מודה הרמב"ם כמו שכתב המוהר"י הלוי שבכנסת הגדולה לחלק בין ממון לאיסור עי"ש ואין כונתו לומר דבממון כולי עלמא מודו דמצטרפין שהרי כבר ראה דברי הכנסת הגדולה הנ"ל דמבואר דדעת הרב מוהראד"ב דממון חמיר מאיסורא לענין זה ולכן מה שכתב ביד אברהם דבממונות לכולי עלמא מצטרפין אינו מדוקדק ומה שציין בחידושי רעק"א לגט פשוט סי' קכ"ב הנה ראיתי שהרב חשק שלמה בכללי הקים לי אות מ"ג הביא מסקנתו כדעת הרב שפתי כהן לחלק בזה בין דאורייתא לדרבנן ושם באות מ"ב הביא מה שכתב בשער אפרים ריש סי' ס"ח לדחות דברי הרב שפתי כהן והאריך בענין זה הרב ישמח לב יצ"ו בחלק אורח חיים סי' א' מדף ד' ע"א והלאה (ועוד לו שם בחלק חושן משפט סי' כ"ה אות כ"ג) עי"ש:

ושם כתב דהרב שמן המשחה בדף קל"ה ע"ב בהשמטה השייכה להלכות שחיטה סי' ח' מה שהביא בשם הרב מוהר"ם אשכנזי על פי סברת מוהריק"ו דמצטרפינן לא כתב כל דבריו בזה והא גרמא ליה להרב מים החיים בחלק יורה דעה דף כ"ג ע"ג שרצה לדחות דברי הרב הנ"ל דסברת מוהריק"ו אינה מוסכמת ושהרב גט פשוט מסיק דבדאורייתא אין מצטרפין אמנם הרואה דברי הרב בגופן שלהן והמה בכתובים יראה דכל רז לא אניס ליה והעתיק גוף תשובת הרב הנ"ל דנמצאת אצלו בכתיבת יד עי"ש שנראה שמסכים לדעת הרב שער אפרים הנז"ל ועיין בזה בהגהות יד שאול ליורה דעה סי' שי"ו והרב השיב משה בסי' פ"ב (נרשם שם בטעות סי' פ"א) הפליא עצה הגדיל תושיה תשובה ארוכה מאד בעניינים אלו ובמסקנתו כתב בהא נחיתנא ובהא סליקנא דודאי דכל היכא דאזלינן בתר רוב הן ברוב הדיינים או ברוב הפוסקים הוי רוב אף שאין מסכימים מטעם אחד כנ"ל ברור בס"ד עכ"ל:

גם גאון בדורנו יצ"ו בספר תורת חסד חלק אורח חיים סי' ג' אות ג' אחר שצרף בנדונו דעות הפוסקים החלוקים בטעמם כתב דאף דהש"ך סובר דדוקא בדרבנן מצטרפין כשאין שוים בטעמם כמה פוסקים חולקים וסברי דמהני גם בדאורייתא ומוהראנ"ח בח"ב סי' ע"ד ומוהרי"ט יו"ד סי' ט' ועוד כמה גדולים שהביא הכנה"ג בכללי הקים לי אות ל"ה ועיין בירושלמי פרק ב' דראש השנה הלכה ה' ופרק קמא דסנהדרין הלכה ב' עכ"ל וידיד נפשי הרב המגיה לספר ימי שלמה בד' צ"ט ע"א כיונה דעתו להקשות על סברת רבינו מוהריק"ו מדברי הרמב"ם בהלכות קרבן פסח כקושית הרב מוהרש"ל שבנודע ביהודה הנ"ל עי"ש ועיין בעיקר כללין להרב יד מלאכי בכללי שאר פוסקים אות כ"ג וראיתי בספר חיים ומלך בהלכות מקואות ד' י"ז ע"ב (מתורת מר אביו) שכתב נסתפקתי אי חשיב רוב כשהרוב חולקים בטעמם ומצאתי ביבמות פרק האשה אחד אומר נהרג ואחד אומר מת ר' מאיר אומר וכו' ר' שמעון ור' יהודה אומרים וכו' הואיל וזה וזה מודים שאינו קיים תנשא ועי"ש בפוסקי הלכות ולמוהרימ"ט יו"ד סי' ט' ויד מלאכי בכללי הפוסקים וחקרי לב יורה דעה ח"א סי' פ"א ד' ק"ד ע"ג ועוד לו בחלק חשן משפט עכ"ל אף כי ספר היקר חקרי לב אין אצלי אולי יועיל ציון זה לזולתי לעיין בדב"ק כי מסתמא האריך כדרכו בקודש:

ולפי מסקנת רבנן קדישי הנ"ל דשנים השוים בדין אף שחלוקים בטעמם מצטרפין להיות רבים נלמוד למאי דקימא לן הלכה כפלוני מחבריו דאם חבריו החולקים עמו שוים בדין אלא שחלוקים בטעמם חשיבי רבים ואין הלכה כאותו פ' והרב מקנה אברהם בח"ב במערכת הה"א סוף סי' קכ"ג כתב בשם הרב שדה הארץ בח"ב ד' נק"ב ע"ג דאם החולקים עם רע"ק אינם שוים בטעמם אף ששוים לענין דינא אפילו הכי הוי כנחלק עם יחיד והלכה כר' עקיבא ושכן כתב הרב לחם משנה בהלכות תפלין פרק שמיני הלכה ט"ו (טעות המעתיק הוא שהיה כתוב בה"ת וחשב שהוא ראשי תיבות בהלכות תפלין וכתב מפורש ולא ידע שבה"ת הוא ראשי תיבות בהלכות תמידין) ועל פי זה השיג על מה שכתב הרב חות יאיר ד' צ"ד ע"ב להוכיח מדברי התוספות דהלכה כר' עקיבא מחבריו דשאני התם דהחולקים אינם שוים בטעמם עי"ש (ספר חות יאיר אין אצלי לראות איה מקום דברי התוספות) ואם הרב חות יאיר מר קעסיק בהיכא דחבריו שניהם שוים ממש בדין ההוא שניהם אוסרים ור' עקיבא מתיר או בהיפך נראה דאין להזניח סברתו שהיא מוסכמת מרבנן קדישי הנזכרים לעיל דשנים השוים בדין אף שחלוקים בטעמם מצטרפין להיות רבים אך אם הוא בענין שהחולקים עם ר' עקיבא אינם שוים בדין בדעת אחת דמר אית ליה חדא שיטתא ומר אית ליה שיטה אחריתי והצד השוה שבהם דלא סברי כר' עקיבא בכי האי גוונא לא מקרו חבריו כמו שכתב מרן חיד"א בס' יעיר אזן במערכת הה"א אות מ"ב בשם הרב כנסת הגדולה בשו"ת בעי חיי חלק יורה דעה סי' קמ"ח ד' צ"ה ע"ד גבי הלכה כר' יוסי מחברו ולא מחבריו דהני מילי היכא דחבריו קיימי בחד שיטתא אבל היכא דחד אסר וחד שרי אף על גב דשוים לומר דאין לחלק לא מפני זה נאמר דאין הלכה כר' יוחנן לגבי תרווייהו ואף שכתב הגאון מוהריק"ו דתרי תנאי או אמוראי או פוסקי הלכות אשר בחלקות ישיתו טעמיהם צרוף יצרפו התם דקיימי בחדא שיטה אלא שטעמיהם חלוקים אבל אי לא קיימי בחדא שיטה אף על פי שהטעמים שוים אין מצטרפין וכתב עוד שכיוצא בזה כתב בכנסת הגדולה ח"מ סי' רצ"ב בהגהות בית יוסף אות כ"ד דאפשר לומר דלא אמרינן אין הלכה כר' אליעזר בן יעקב כשחולק עם רבים למאן דאמר אלא דוקא כשהרבים עומדים בסברא אחת אבל כשהרבים חלוקים בסברתם כל חד וחד יחיד אצל ראב"י עכ"ל וכתב מרן חיד"א דאפשר להביא ראיה לכלל זה מדברי הרב המגיד בפרק י"ח מהלכות שבת דין י"א ומדברי הרבנים משנה למלך בפרק שלישי מהלכות עבדים דין י"ד ופרי חדש במים חיים בהגהותיו על הרמב"ם שם דכדי להחשיבם רבים צריך שיהיו בסברא אחת ושכן משמע בעירובין ד' מ"ז ע"א אלו תורף דב"ק עי"ש:

ותמיה לי שראיתי לרבין חסידא בספר קהלת יעקב בקונטרס מענה לשון ח"ב סי' צ"ז שכתב וז"ל אין הלכה כיחיד במקום רבים כתב בהגהות מרדכי פרק המפקיד עלה דאמר רבא מכי מטא אדרכתא לידיה כתב ראבי"ה דהלכה כרבה שהוא רבם של אביי ורבא ורבים לא הוו דלא אמרי בחדא שיטתא שמעת מינה דלא הוו תרי לגבי חד אלא כשהשנים חולקים כולם על האחד מחד טעמא אבל אם כל אחד חולק עליו מטעם אחר לית כאן תרי לגבי חד וכן כתב הרב המגיד בפרק ז' מהלכות אישות דין י"ב שבתי וראיתי להרב כנסת הגדולה בהגהות הרמב"ם פרק תשיעי מהלכות רוצח (עמ"ש מרן הכסף משנה דר' אליעזר בן יעקב ור' עקיבא כי פליגי לא אמרינן משנת ראב"י קב ונקי אלא כרע"ק מחברו ומשום הכי פסק כרע"ק) שכתב ודעת הרמב"ם כפי דברי מרן הכסף משנה מוכרח דסבירא ליה דאפילו לגבי רבים הלכתא כראב"י דאי לא למה לי למהב טעמא משום דפליגי עם ר' עקיבא תלמוד לומר משום דפליג עם רבים ע"כ:

ואנכי לא ידעתי איה הם הרבים במשנה ואי משום דר' אליעזר אמר מטבורו ורע"ק מחוטמו וראב"י ממקום שנעשה חלל הא לא מיקרי רבים כל דלא קיימי בחדא שיטתא עכ"ד הרב קהלת יעקב אלמא דדעת הרב כנסת הגדולה דגם בכי האי גוונא חשיבי רבים (וקצת נראה דבשיטה זו אזיל בתשובת בעי חיי ח"מ ח"א סי' ט"ן ד' ג"ן ע"ב בהגהה וכן בסי' ס' דף ד"ן ע"ג אבל אינו מוכרח כיעי"ש) והוא היפך ממה שכתב בשמו מרן חיד"א הנ"ל וכן כתב הרב יד מלאכי בכללי שאר פוסקים אות כ"ד בשם הרב כנסת הגדולה ביו"ד סי' ק"מ הגהות בית יוסף אות ב' הא דשני פוסקים משני טעמים מצטרפין היינו דוקא בדקיימי בחדא שיטה אלא שטעמיהם מחולקים אבל אי לא קיימי בחדא שיטה אף על פי שטעמיהם שוים אין מצטרפין ושם באות כ"ג כתב בשם ה"ה בהלכות אישות פרק שביעי דין י"ב דלא הוו תרי לגבי חד אלא כשהשנים שוים בטעמם אבל אם כל אחד חולק עליו מטעם אחר לית כאן תרי לגבי חד ועי"ש עוד בגוף הספר במערכת הכ"ף אות ש"א (בד"ה ומעתה יש לחקור ובד"ה וראיתי) ובחפשי ראיתי שהרב המגיה לספר משק ביתי במערכת ה"ה סי' קמ"ו הביא דברי הכנסת הגדולה בהגהותיו להרמב"ם הנ"ל והרבה להשיב על דבריו ומכלל תמיהותיו אחת היא דסתר דידיה אדידיה ממה שכתב בכנסת הגדולה ח"מ סי' רב"ץ הנ"ל גם הרב משק ביתי במערכת היו"ד סי' רי"ז אסף בכלל זה דהיכא דאינם בחדא שיטה לא חשיבי רבים וגם בעיקר כללא דיחיד ורבים הלכה כרבים האריך מאד בכמה פרטים עי"ש גם ידידי הגאון מוהרי"א יצ"ו בס' עמודי אש סי' ד' כלל י"ב בד' ל"ד ע"ב האריך קצת בעניינים אלו עי"ש:

ובספר עין יצחק לגאון עזנו אבד"ק קאוונא יצ"ו בחלק א"ח סי' כ"ח אות ג' כתב שבספרו באר יצחק חלק א"ח סי' ז' הוכיח דמהני רובא אף אם אין מסכימים מטעם אחד מדברי התוס' בנדה ד' נ"ד ומהירושלמי דסנהדרין פרק א' הלכה ב' ולפי מה שכתב הש"ך בח"מ סי' כ"ה ס"ק י"ט לחלק דאם הם לפנינו שאני יש לסתור הראיה מהירושלמי אך כבר השיג על הש"ך בבית אפרים בקונטרס הראיות סי' ט"ל ס"ק י"ג דאין לחלק בזה וכדכתב מוהרי"ט בח"ב סי' ט' ואם כן שפיר מוכח מהירושלמי וידידי הרה"ג מוהר"י בכרך בספרו הנחמד עבור יחזקיהו המלך ד' י"ב ע"א בהגהה כתב כמסתפק אם בענין כזה חשיב חד לגבי תרי וכתב דרך הערה ולא נחית לעיין במקצוע זה שאינו מעין מלאכתו היקרה עי"ש:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: י]]