עריכת הדף "שדי חמד/כללים/ו/כג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/ו/כג|action=edit}} כלל כג]'''}} '''וכן''' כשאומר וכן משמע דלא זו אף זו קאמר כ"כ הרב חשק שלמה בכלליו אות ח"י בשם הרב"ח בח"מ סי' ל' אות ט' והביא דבריו גם מרן חיד"א בס' יעיר אזן במערכה זו אות י"ט ומה שהביא מדברי רשב"ם בפרק חזקת הבתים ד' ב"ן ע"ב בפירש מ"ש שם בש"ס מאי וכן דמשמע דבדרך לא זו אף זו קתני כ"כ גם הרב הנמק"י שם דוכן משמע דאיכא רבותא וכבר הרב ב"ח בח"מ ריש סי' ס"ב הביא תלמוד ערוך דהכי אמרינן בפרק הגוזל בתרא ד' קי"ד ע"ב גבי וכן נחיל של דבורים דהוא רבותא דאפילו שאינו אלא קנין דרבנן וכו' עי"ש ואתה תחזה למרן מוהרד"ף בס' שושנים לדוד בפרק שלשה שאכלו אמתניתין דוכן ארבעה וכו' שכתב דמוכח בש"ס בכמה דוכתי דכל היכא דתנן וכן קמ"ל רבותא ושצריך לעיין להבין הרבותא בכל היכא דתנן כי האי גוונא וטרח וכתב וישב על הבא"ר בכל מקום ששנו חכמים בלשון המשנה בכל הש"ס משנה איזה דין או דבר בלשון וכן הרבותא שיש בו כמו שיראה הרואה בספרו הקדוש בכל מקום ששנינו וכן גם הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב במערכה זו אות רי"ב כתב בשם הרמ"ז בשם הרשב"ם ונמק"י דלשון וכן מורה שהחלוקה ההיא חידוש יותר מהחלוקה הראשונה וסיים ואם ימצא לשון זה בחלוקה שהיא יותר פשוטה צריך לפרש שהוא טעם לדבר הקדום והכי קאמר הדין כך הוא שכך הדין בפי' וכו' ועי"ש מה שהק' ע"ז ממ"ש ביבמות ד' מ"א גבי מאי דתנן וכן האשה שנתגרשה וכו' הנה הרב נחמד למראה בח"א ד' פ"ט ע"ד כתב ליישב קושייתו עי"ש וק"ל:

והנה מדברי הרב ב"ח בשתים זו (בסי' ל' וסי' ס"ב) שמענו דגם בלשונות הפוסקים (הרמב"ם והטור) הוא כן דלשון וכן מורה רבותא על הדין האמור בתחילה ולכאורה איכא למידק ממ"ש הרמב"ם בהלכות איסורי מזבח פרק ה' הלכה ז' וכן העולה וכו' והרי עולה אתיא בכ"ש מחטאת וקאמר וכן והוי זו ואצ"ל זו וכן קשה ממ"ש בהלכות גרושין פרק י"ג וכן מי שנשתתק וכו' והרי דין מי שנשתתק הוא פשוט יותר ממצאו כתוב מת פ' עי"ש להרב לח"מ ודו"ק:

וכתב עוד הרב חשק שלמה בכלליו אות ל"ח דלשון וכן הוא להשוות הדבר שנשנה בלשון וכן להדבר הקודם כן הוא בפ"ק דסוטה עמ"ש וכן לענין הטובה תורת חסד סי' רל"ז עכ"ד ואני עני בחי' למ"ס יבמות ד' מ"א ע"א הבאתי מ"ש רבינו מוהרימ"ט באה"ע סי' מ"ד (ד"ה ואיברא) דכששונה דבר בלשון וכן הוא השואה גמורה לדבר הקודם ושהוקשה לו מההיא דסופ"ק דסוטה דמשמע דלא בעינן שיהא שוה השואה גמורה (וצריך לעיין בגוף דברי התורת חסד הנ"ל וק"ל) וכן בפרק אעפ"י המורדת על בעלה וכו' וכן המורד על אשתו וכו' ותירץ דשאני הנהו שההפרש מפורש בהם במתני' מצינן לתרוצי וכן כדמפרש לה מתני' גופא אבל אי לא מפרש ההפרש לא מצי למיתני בסתם וכן דבכל ענין משמע והבאתי דברי הרב אהל יעקב במערכה זו שהאריך בזה ושהגאון חק"ל בחא"ח ד' ג"ן ע"ג והלאה האריך להוכיח מכמה דוכתי דלשון וכן שייך אף כשאינו השואה גמורה מכל צד רק בדדמי במה הצד סגי ושכן הוכיח הרב משאת משה בראשונות חאה"ע סי' ז"ך ועלימו חטוף מלתי לבנות ולסתור דרך שקו"ט באריכות ועתה אין מצויים אצלי ס' חק"ל ומ"מ הנ"ל וראיתי להרב באר מים חיים בשו"ת אה"ע סי' א' ד' ל"ז ע"ד דמיסתמיך ואזיל בתר כלליה דרבינו מוהרימ"ט כיעי"ש דנפ"מ לענין דינא. שוב נדפס ס' ישרי לב וראיתי שם בד' ח"ן ע"ג אות ט' שציין בזה להחק"ל א"ח ססי' כ"ח ועי"ש בק"א ד' ק"ד ע"ד אות ג' ומתבאר מתוך מ"ש בנחמד למראה ח"א ד' י"ט ע"ב דההיא דססי' כ"ח היינו הך דדף ג"ן ע"ג הנ"ל וכתב שם בשם החק"ל במסקנתו דעכ"פ בעינן דיהיה תיבת וכן מוסב למאי דסליק מניה או לכלם אבל דקאי למאי דתני לעיל ולא לדסמיך לא זו הדרך ועיין יעיר אזן במערכה זו. והרב פתח הדביר בסי' ב' אות ג' כתב בשם הרב מוהרי"ן בס' שמחת יהודה שהקשה אמ"ש במס' דא' פ"ט וכן לענין תפלין וכו' דהא אינו שוה לגמרי למנעלים וכתב ע"ז דאיכא בש"ס טובא וכן דאינו שוה לגמרי וציין קצת מקומות ושבמ"א כתב בזה ומסתמא שם הזכיר דברי כל רבני האחרונים הנ"ל המדברים בזה ולא זכינו לאורו:

וכתב הרב נחמד למראה שם דלפי מ"ש הרב מוהרימ"ט דכשההפרש מפורש אף דאינו שוה אלא מצד אחד שייך לשון וכן. הוא הדין דגם בלשונות הפוסקים אמרינן כן כמו שכתבו בעלי הכללים להשוות בכמה מקומות לשון הפו"ס ללשון הש"ס עי"ש:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ו]]