עריכת הדף "שדי חמד/כללים/ו/ו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/ו/ו|action=edit}} כלל ו]'''}} '''וא"ו לחלק או להוסיף''' פליגי בה ר' יונתן ור' יאשיה לרי"ו וא"ו לחלק ולרי"א להוסיף כתב הרב נאות יעקב בקונטריס מענה לשון ד' י"ו ע"א בשם הרב מוהר"י הלוי דלא נתברר הלכה כמי והקשה הרב מדברי התוס' במס' קמא ד' ד"ן ע"א שכתבו דהלכה כרי"ו ואנכי הרואה דלא זו בלבד רבותינו התוס' הוא דסברי הכי אלא כן היא דעת כמה וכמה מגדולי ישראל עיין תוס' זבחים ק"ז ע"א ד"ה מאי ותוס' חולין ע"ט ע"א ד"ה עייל ליה והרא"ש שם ריש פרק אותו ואת בנו סי' ב' ובהלק"ט הל' כלאים סי' ה' גם הרב נמק"י ר"פ השואל כתב בשם הרנב"ר והרשב"א דקי"ל כרי"ו והרב עצמו בשארית יעקב ר"פ כי תשא (ד"ה אכן) העד העיד בשם הרשב"א בכמה מתשובותיו שכתב דקי"ל כרי"ו דוא"ו לחלק ועיין תשו' הרשב"א ופסקה מרן ביו"ד סי' רכ"ח ס"מ דקי"ל כרי"ו ומרן חיד"א בדברים אחדים ד' לק"ט ע"ג כתב בשם הא"ז לב"מ דר"ח והרשב"א והריטב"א והר"ן ס"ל כרי"ו והרב מטה אשר ד' מ"ז ע"ג הכריח דהרמב"ם פוסק כרי"ו. ועיין עוד שם ד' נו"ן ע"ד בשם תשו' מוהר"י בי רב סי' ד' ועיין עוד רש"ל בים של שלמה פרק אותו וא"ב סי' ב' וסי' ג' ותמיה לי על הרב תה"ד בפסקים וכתבים סי' ע"ג שכתב דלכאורה נראה דהלכה כרי"ו ואמאי לא פשיטא ליה הכי כיון דרבא ס"ל הכי וקי"ל כרבא לגבי אביי וכמ"ש בענין זה הראשונים הנז"ל. ואף דאין כלל זה פשוט ואיכא רבוואתא טובא דס"ל לחלק בין היכא דפליגי אליבא דנפשייהו להיכא דפליגי אליבא דאחריני (עיין מה שרשמתי בשדי חמד ח"א ב[[שדי חמד/כללים/ה/כה|מערכת הה"א אות כ"ה]]) מכל מקום מאחר דבדין זה עצמו כבר כתבו התוספות והרא"ש והרשב"א והר"ן שהביא הרב הנמק"י דקימ"ל כרי"ו כנז"ל מה מקום להסתפק עוד. וע"ע להרב עבודת ישראל ד' קכ"ה ע"ב וקל"א ע"א ותימא הוא בעיני מה שמצדד בדף קכ"ז ע"א אי ס"ל להרא"ש כרי"א או כרי"ו דואו לחלק ולא זכר שר דמדברי הרא"ש בשתים זו (בפ' אותו ואת בנו ובהלק"ט הנז"ל) שמענו דפוסק כרי"ו ודברי הרב מוהר"ח הכהן שהביא שם בד' קכ"ט ע"ג שכתב דהרא"ש ס"ל דלא פסקינן כרי"ו דוא"ו לחלק אלא דוקא גבי מקלל אב ואם עי"ש מדעתי כי קשים אחרי המחי"ר דמלבד דחזינן בש"ס בדוכתי טובא דאשאר מילתי מייתי פלוגתא דר"י ורי"ו ומדמין שאר מילי למקלל ואם יש סברא לחלק אימור דרי"ו גופי' לא אמר אלא במקלל ומנ"ל לדמות שאר מילי למקלל אף גם זאת אפי' יאמר הרב דהש"ס קי"ל דבכל מילי פליגי אלא מיהא אנן הוא דלא קי"ל כותיה אלא במקלל אכתי קשה דלא נוכל לומר כן בדעת הרא"ש ז"ל כמבואר מדברי הרא"ש שבהלק"ט הלכות כלאים ושבפרק אותו וא"ב הנז"ל ושו"ת הרבנים מוהריב"ל ופרי הארץ שציין שם אמצ"א לראות ד"ק וע"ע להג' מחנה אפרים הלכות נדרים סי' ל' ותמיה לי על מאריה דכולי' תלמודא רבינו מוהרימ"ט בח"א סי' דק"ל שהכריח דנקיטינן כרי"ו ממ"ש בפרק שבועות שתים עי"ש ולא זכר שר מכל דברי הראשונים הנז"ל ועל הכל צ"ע ואחר זמ"ר ראיתי להרב כמוהר"א לאנייאדו הובא בשו"ת ברך משה סי' כ"ב מ"ש בענין זה עי"ש דב"ק ובדברי הרב המחבר בסי' כ"ג. אף גם ראיתי לרבינו עקיבא איגר בשו"ת סי' קכ"ט ד' קכ"ה ע"ג וד' שכתב שדין זה הוא ספיקא דדינא אי קי"ל כרי"ו דוי"ו לחלק או כרי"א ואגב ריהטאי לא ראיתי שהזכיר מדברי הראשונים הנז"ל זולת תשו' הרשב"א ולא אוכל לעיין היטב בד"ק ואתה תחזה גם עיין להג' מהר"ש לאנדא בשו"ת נו"ב ח"ב אור"ח סי' קי"ט הגם הלום ראיתי בס' נחמד למראה ח"ב (שהגיע עתה לידי) מ"ש הרב בזה עי"ש בד' י"ד ע"ד ואילך ובשו"ת בית שלמה א"ח ססי' ע"ג כתב דהוא ספיקא דדינא ובחמץ שעבר עליו הפסח אזלינן לקולא עי"ש הנה לענין חמץ שעעה"פ הדבר נכון לפסוק להקל כאחד מהצדדים אבל בעלמא נראה דאית לן למינקט כרי"ו ורע"ק איגר בסי' מ"ו ג"כ כתב דהדבר ספק ושפיר י"ל דהלכה כר' יונתן דמשמע כל אחד בפני עצמו וכמו שנסתפק מאור עינינו הרשב"א הלכה כדברי מי עכ"ל ולא ציין מקום דברי הרשב"א וממה שכתבתי למעלה מתבאר דדעת הרשב"א היא דנקיטינן כרי"ו ובעיקר מחלוקת זו ראיתי בשו"ת רמ"ץ יו"ד סי' ב' שהאריך הגאון המחבר בכמה חילוקים לך נא ראה:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ו]]