עריכת הדף "שדי חמד/כללים/ג/יא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/ג/יא|action=edit}} יא]'''}} '''גזרות''' דאין לגזור אחר חתימת התלמוד, עיין להגאונים יד מלאכי בכללי דינים סי' קנ"ג ויעיר אזן מערכה זו אות ו' בשם הג' פר"ח בסי' תנ"ג ותס"א ותס"ג, ואני עני מצאתי ראיתי עוד בפ"ח יו"ד בקו"א בהשגותיו על הרב ב"ה בסי' י"א סק"ב ופ"ת יו"ד סי' נ"ה ס"ק ט"ז וסי' פ"ז סק"ז ורס"י צ"ז ובחא"ח סי' ס"ח, ועיין במכתב לחזקיהו בח' התשו' דף כ"ה ע"א, ועיין עוד לשון לימודים יו"ד סי' קנ"ז דף ע"ג ע"ד, שיורי ברכה יו"ד, ויד דוד בסי' הנז"ל, דברי מנחם בסי' תס"א, הגב"י אות ט', תפארת אדם דף קע"ח ע"ב אות ג', אהל יעקב דף ל"א (עיי"ש שכבר ציין קצת מדברי הפ"ח הנ"ל, ועוד מקומות אחרים ולא ראה דברי הג' י"מ ויע"א הנ"ל) פתח הדביר בח"ג דף רצ"ב ע"ב מכתם לדוד (למרן מוהרד"ף) בא"ח דף ג' ד"ה נחזור, שיורי ברכה א"ח סי' קל"ה אות ד' וסי' ש"ח עיקרי הד"ט א"ח סי' י"ז אות ל"א מרן מוהריט"א בס' הלכות י"ט למס' בכורות פ"ה אות מ"ב דף ס"ז ע"א (מד' ווארשא) בד"ה והנה רש"ל:

וכתב הג' מוהר"ם בנעט הובא בשו"ת חתם סופר ח"מ סי' מ"א דבדבר שאינו מן הדין אין לשום רב ומורה לגזור במדינתו מה שנוגע למדינה אחרת כמ"ש הריב"ש בתשובה, והג' חת"ס שם כתב וז"ל ומה שרמז לתשו' הריב"ש לא ידעתי על איזו תשובה רמז כי מסי' רס"ב אין ראיה אבל האמת כן הוא בודאי שאין רב יכול לגזור על מדינה אחרת שיש שם חבר עיר, אך הכא הגזרה היא קדמונית (מר קעסיק בענין הסכמות וגזרות שלא ישיג מדפיס גבול אחר עי"ש) מכל הגאונים על כל באי עולם אפילו במצולת הים כמו חרם השידוכין וחרם חזקת הישוב וכדומה שאינם מן הדין אלא מחרמי הקדמונים על כל ישראל בכל מקום שהם אלא הכא צריך להתחדש אצל כל מדפיס ספר כי לאו כל אנפין שוין כמובן עכ"ל מתבאר דגם הג' חת"ס מודה ואזיל דבדבר שאינו מן הדין אין לשום רב כח לגזור על מדינה אחרת אלא שלא מצא דברי הריב"ש איה מקום כבודם. ואולם רב וגאון בדורנו מוהר"ר אליעזר ארלאזארוו יחי' הראה מקום דברי הריב"ש והם בסי' רע"א שאפילו המופלג בדור בחכמה ובזקנה וכו' ואפילו הנשיא בישראל הגדול שבסנהדרי גדולה העומד לישראל תחת מרע"ה לא היה כחו לגזור גזרות דברים המותרים על ישראל כי אם בהסכמת הסנהדרין כלם או רובם והביא שם ראיות שכל התקנות מהנביאים תנאים ואמוראים כולם היו ע"י מנין רוב החכמים אבל חכם אחד אינו אוסר וגוזר כ"א לבני עירו וגבולותיה וכו' כי האחרים אין להם לקבל גזרותיו וכו' עי"ש היטב לשונו הק', והאריך הרב הנ"ל יחיה בנעם שיח אודות היי"ש לפסח מתפוחי אדמה (קארטופלין) אשר דברו בזה גאוני דורנו הובאו דבריהם בהמליץ דשנת התרמ"ט ביום ח"י לחדש דעצעמבער בנומר עז"ר על אשר גזר ואסר יי"ש הנ"ל הגאון ר"ע איגר ז"ל עי"ש מילתייהו דרבנן קדישי בזה:

וזאת להודיע כי בכמה מקומות בקונטריסי תפסתי כן לסברא ברורה דאין לגזור גזרות אחר חתימת הש"ס כמו שמתבאר מדברי הרבנים הנז"ל. אך עתה השגתי ס' בית שלמה וראיתי בחיו"ד סי' כ"ט בהגהה מבן המחבר (בד"ה אולם מה) שהביא תמיהת הרא"ש בשבת דף כ"ד איך יכלו הגאונים לחדש גזרה אחר חתימת התלמוד וכתב דאין דברי הרא"ש כפשטן דאין לנו כח לגזור שום גזרה דח"ו לומר כן וכל ד' חלקי הש"ע מלאים מתקנות וסייגים דור אחר דור בדבר שהיה מותר מדין הש"ס רבו מספר, אלא כונתו דלחכמי הש"ס היה כח לתקן אף לעקור דבר מן התורה בשואת"ע ואחר חתימת התלמוד אין כח זה לתקן בדבר שיהיה עקירת ד"ת או דברי סופרים בשואת"ע והביא מ"ש הפר"ח בסי' תנ"ג שתמה אגזרת קטניות וכתב שדבריו תמוהים וכו' עי"ש שהאריך הרב בענין זה ועם כי לא יכלתי לעיין היטב בדב"ק כתבתיו למזכרת, ואיה"ש אשובה אראה בל"נ:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ג]]