עריכת הדף "שדי חמד/כללים/ב/מד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/ב/מד|action=edit}} מד]'''}} '''בית הכנסת''' כתב הרב זכר דבר באות ב' בשם הרב חק"ל לא ראינו חיוב מד"ת לבנות בית מיוחד לבהכ"נ דאע"ג דכתיב ואהי להם למקדש מעט ודרשו לבהכ"נ אסמכתא דרבנן היא עכ"ל. והרב שנות ימין בח"א דף ט' ע"א כתב ומצות בנין בהכ"נ היא כלל מצות עשה ועשו לי מקדש כמ"ש מוהריק"ו סוף שרש קס"א ראוי לדמות נדבת בהכ"נ לנדבת המשכן שהרי בכ"מ דמו רבותינו בהכ"נ לבהמ"ק וכו' עי"ש שהאריך והרבה להביא ראיות דקדושת בהכ"נ דמי לקדושת בהמ"ק, וכן איתא בזוה"ק פרשת נשא דף קפ"ו ע"א ועשו לי מקדש דכל בי כנישתא דעלמא מקדש איקרי עכ"ל, נראה דס"ל דמצוה מן התורה היא לייחד בית להשרות שכינה בית תפלה יקרא, וכן מתבאר מדברי הרב נחמד למראה שהבאתי באות מ"ג (בד"ה ודאתאן עלה), וממ"ש בס' מעשה אברהם שהבאתי שם עי"ש. אמנם מרן החבי"ף בס' ברכת מועדיך לחיים דף קכ"ח ע"ד כתב שבמקום אחר האריך דאין חיוב וציווי מבואר בכתוב לבנות בהכ"נ אלא מ"ע מדרבנן עכ"ל. ולפי מה שכתבתי באות מ"ג (בד"ה ודאתאן עלה) בשם הרב חק"ל דמדלא מצינו חיוב בתורה לבנות בהכ"נ מוכח דגם קדושתה אינה אלא מדרבנן א"כ לפי מה שהבאתי שם בשמו בס' תוכחת חיים שנראה דעתו מסכמת לסברת הרא"ם בס' יראים דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא א"כ יש לתמוה איך יסבור דבנין בהכ"נ היא רק מ"ע דרבנן אחרי שקדושתה מן התורה ויותר יש לתמוה על מה שנראה מדבריו בתשובתו שבספר יד ימין סי' ג' (בחא"ח) דס"ל דגם מדרבנן אין שום מצוה לבנות בהכ"נ אף אם אין להם בהכ"נ כלל שכ"כ בדף ט"ז ע"ב (בד"ה ברם) וז"ל ברם במאי דקמן בענין נדו"ד (מר קעסיק במה שנשאל מעיר רודים שיש להם ב' בהכ"נ מפוארות ואין להם שום דוחק לבנות אחרת לולא שמפני חילוקי דעות שנפל ביניהם בענין המסים רצו איזה יחידים לפרוש מן הצבור ולבנות להם בהכ"נ אחרת עצמם וכשנגדם מעכבים בידם כי נמשך מזה נזק רב לכוללות העיר ככתוב שם בציור השאלה עי"ש) בנין בהכ"נ חדשה אף דנימא שהיא מצוה לא מצינו במצוה זו חיוב על האדם בפירוש לא מד"ת ולא מדרבנן שחייב כל אדם מישראל בפרטות במצוה זו לקיימה ולא בהבטל ממנה מלבנות בהכ"נ חדשה שיהיה חייב איזה עונש אפילו בד"ש מפני שלא בנו ובטלו מצוה זו כי אפילו בכללות הצבור כשאין להם בהכ"נ כלל ומקום להתפלל עכ"ז אין במצוה זו שום חיוב ולא עונש משום ביטול מצות עשה זו כ"א משום דינא שחייבים בני העיר וכופין זה את זה לבנות בהכ"נ כשאר צרכי רבים ואין הכפיה משום קיום מצוה כמי שאומרים לו עשה סוכה ואינו עושה וכו' אלא משום חיוב כשאר צרכי העיר שכופין בני העיר זה את זה וזה ברור עכ"ל דמתבאר מדבריו אלה דאף אם אין להם בהכ"נ ולא מקום להתפלל אם כל אנשי העיר מרוצים בזה ואין מי שימחה לכוף זה את זה לבנות בהכ"נ אין להם שום עונש ולא שום ביטול מצוה דאורייתא ולא דרבנן כלל וזה היפך ממה שנראה מדבריו שבס' תוכחת חיים הנ"ל דבנין בהכ"נ היא מצוה של תורה לפי מה שנראה דנקיט דקדושת בהכ"נ היא מן התורה כמו שכתבתי למעלה. וגם הוא היפך ממ"ש בפירוש בברכת מל"ח הנ"ל דאיכא מיהא מ"ע מדרבנן וכעת לא מצאתי בדברי הפוסקים מבואר אם יש מצוה מדאורייתא או מדרבנן לבנות בהכ"נ כשיש להם בית מיוחד להתפלל. ומן התימה על הרב יפה ללב נר"ו בסי' ק"נ אות א' (עמ"ש מרן כופין בני העיר זה את זה לבנות בהכ"נ) שהביא בשתיקה מ"ח הרב ארחות יושר בפי"ג דף קע"א ע"א וגם כופין לחזק בהכ"נ כמו שכופין בכל מ"ע דכשם שמ"ע לבנות בית הבחירה ולחזק בדק הבית שנאמר ועשו לי מקדש כך הוא בזה"ז לבנות ולחזק בדק בהכ"נ וב"מ וכ"כ שם באות ב' וג' דקדושת בהכ"נ שוה לקדושת מקדש לכל דבר עי"ש. והוא חדוש שלא זכר מילי דר' אבה"ו בספרים הנ"ל בענין זה ועינתי ביושר לבב (שבסו"ס יפ"ל) וראיתי בסי' ק"נ שהביא דברי הזוה"ק נשא דף קכ"ו ובתקונים דף קל"ב ע"א דכל בי כנישתא מקדש איקרי וציין לעיין בס' דר' אב"א ס' חיים סי' מ"ה אות ד' וגנזי חיים מערכת הבי"ת אות כ"ב ואין מצוים אצלי לראות דב"ק:

ואם בנין בהכ"נ קודם להספקת ת"ח ולפרנסת עניים וחולים הנה ידוע מ"ש בירושלמי סוף מס' פאה וסוף פ"ה דמס' שקלים כ' חמא בר"ח ור' הושעיא הוו מטיילין באילין כנישתא דלוד אמר ר"ח כמה ממון שקעו אבותי כאן א"ל כמה נפשות שקעו אבותיך כאן לא הוון בני נשא דילעון באורייתא ועוד אמרו בשקלים שם ר' אבון עבד אילין תרעיא דסדרא רבה אתא ר' מנא לגביה א"ל חמי מאי עבדית א"ל וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות לא הוה בני נש דילעון באורי' ושם ציין בגליון הש"ס לשו"ת מוהר"ם מרוטונבורק סי' תרצ"ב ואין בידי ספר התורה הזה אולם ראיתי דב"ק הביאם הרב נחמד למראה בח"א והוא שנשאל במי שנדר צדקה סתם ליתן כל דבר שירצה ויש לפניו ליתן הצדקה לנרות לבהכ"נ או לחולים איזה מהם חביב והשיב דנלמוד מהירושלמי הלז. ונראה שכונתו להוכיח דליתן לחולים קודם וע"ז תמה הרב חק"ל בח"ג ליו"ד סי' קי"ד (ה"ד בנחמ"ל שם) דמהירושלמי אין להוכיח אלא דהספקת ת"ח קודם ולא חולים דעלמא ורצה ליישב דמ"ש בירושלמי כמה נפשות שקעו כאן ר"ל שיש כאן חולים ולא נתן להם ממון להבריאם ומ"ש לית בני נשא דילעון באורייתא ר"ל שיאמרו לאבותיך הדין דחולים קודמים לבהכ"נ אלא שהוא דוחק בפי' הירושלמי ובפרט דממ"ש בעובדא דעבד תרעא נראה שלהקדים לומדי תורה לבהכ"נ אמר כן ולא נחה דעתו אלא ע"פ מ"ש הרב מוהריק"ו שרש קכ"ח והובא במרן הב"י יו"ד סו"ס רמ"ט דגרים בירושלמי או חולים המוטלים באשפה וכו' והביא מ"ש הרב מוהר"ש יפה בפי' להירושלמי דמ"ש בירושלמי דלימוד התורה עדיף היינו כשאין צריכים לבהכ"נ אלא לציורים וכיורים דאף דאמרינן התנאה לפניו במצות ומצוה לפאר בהכ"נ מ"מ לזה ת"ת עדיף אבל הוצאות לבנין הצריך ודאי שהיא קודמת ותמה עליו שמדברי הראשונים נראה שגם מגוף הבנין עדיף לימוד התורה ושהרא"ש כתב בכלל י"ג סי' י"ד וכיון שמוכרים בהכ"נ ליקח תורה וספרים כ"ש שמוכרים אותם ללמוד תורה כי מה תועלת בקניית פרים אם לא ללמוד בהם וכו' וכדבריו ממש כתב הרשב"א במיוחסות סי' רע"ו ואיך כתב דבנין בהכ"נ קודם ללומדי תורה אלו תוד"ק והרב נחמ"ל האריך להשיב על דבריו בכמה דיוקים וגם שקו"ט באם יש לחלק בין כשבאים לבנות בהכ"נ ויש להם צורך להספיק לדברים הללו איזה מהם קודם לכשבאים למכור בהכ"נ שכבר נבנה כדי להספיק לדברים הללו ולפי שבא לו בארוכה לא אוכל להעתיק תו"ד ואתה תחזה:

ומרן החבי"ף בס' סמיכה לחיים בקונטרס שלמי סמיכה דף קל"ו ע"ד הביא מ"ש הרב מוהרש"י הנ"ל ושכדבריו כתב הרב אגדת אליהו שם ותמה עליהם דמשמעות דברי הירושלמי הוא דלתת ללומדי תורה קודם לעיקר בנין בהכ"נ ושכן פירשו הרבנים מוהר"א ליב בסוף פאה ותקלין חדתין במס' שקלים ותמה גם מדברי התשב"ץ לתלמיד מוהר"ם בסי' תקל"ו שהורה הר"ש דעדיף טפי ליתן לנערים ללמוד יותר מבנין בהכ"נ ושלמד כן מהירושלמי הנ"ל ושכ"כ מוהריק"ו שרש קכ"ח ה"ד מרן הב"י סו"ס רמ"ט ומה שהכריעו הרבנים הנ"ל דבנין בהכ"נ מצוה רבה היא דנקרא מקדש מעט מה בכך הלא ת"ת כנגד כולם ות"ת גדול מבנין בהמ"ק דאמרינן בהדיא בפ"ק דמגילה. ושו"ר להרבנים כבוד חכמים בסוף פאה וחק"ל הנ"ל המה ראו כן תמהו ע"ד הרב מוהרש"י ועוד הביא דברי הרשב"ץ בתשב"ץ ח"ג סי' ק"צ שהוכיח מהירוש' דיותר היא המצוה ללמד התלמידים ולפרנס עניים מבנין בהכ"נ. ובדרש לא נתן שלמה מקדשי דוד אביו דבר למלאכת המקדש אמר רעב היה בימי, אבא ג' שנים והיה לו לבזבז הקדשות האלה להחיות בהם עניי ישראל עכ"ל וס' סמיכה לחיים נדפס כמה שנים טרם שנדפס ספר נחמ"ל הנ"ל. ומ"ש הרשב"ץ בשם דרש חז"ל לא נתן שלמה מקדשי דוד אביו וכו' כונתו למ"ש בילקוט במלכים א' סי' ז' דעל מה שנאמר, בכתוב ותשלם כל המלאכה כתיב בתריה ויבא שלמה את קדשי דוד אביו שיש שדרשו לשבח וכו' ויש שדרשו על שהיה הרעב ג' שנים בימי דוד וכו' מה שהיה מתקן לבהמ"ק היה צריך להוציאו להחיות בו את הנפשות ולא עשה כן א"ל הקב"ה בני מתים ברעב ואתה צובר ממון לבנות בהמ"ק חייך אין שלמה בנך נצרך מהם כלום עכ"ל. ואחר זמ"ר נדפס ס' ברכת מועדיך לחיים וראיתי שבדף קכ"ח ע"ג הביא מ"ש הרב נחמ"ל דמצות בנין בהכ"נ עדיף ממצות צדקה ודחה דבריו וכתב שמר בריה דרב חק"ל בחק"ל מ"ב חיו"ד סי' כ"ג דחה ג"כ דבריו, ושוב הביא דרש חז"ל הנ"ל להוכיח דגדולה צדקה יותר מבנין בהמ"ק ושקו"ט להחזיק בסברא זו עי"ש, והרב חת"ס בחא"ח סי' ר"ג על מה שנשאל אם בנין בהכ"נ בעיהק"ו ירושת"ו קודם להספקת ת"ח עניים כתב בסוף התשו' (בד"ה אבל) לא ידעתי מקום הספק הנה בתשו' הרא"ש שבב"י א"ח ר"ס קנ"ג מבואר דמוכרים בהכ"נ להספקת ת"ח ק"ו מס"ת ובסוף הסי' מביא דברי הרמב"ם מעות שגבו לצורך בהכ"נ משנים למצוה אחרת אבל אם קנו קורות אין משנים אלא לפדיון שבוים ואם בנו אז אפי' לפ"ש אין מחלפים. והאמת כמ"ש ט"ז וש"ך ביו"ד סי' רנ"ב ואוסיף נופך וכו' עי"ש דברי קדשו:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ב]]