עריכת הדף "שדי חמד/כללים/א/קטו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/א/קטו|action=edit}} קטו]'''}} '''אצבע''' שאמרו בכל מקום היינו גודל ומשערין במקום הרחב עיין הרמב"ם הלכות תפלה פט"ו ה"ד וסופי"ז מהל' שבת ופ"א מהל' ציצית ופ"ט מהל' תפילין ומרן הב"י א"ח סי' י"א בד"ה ויעשה נקב ועיין להרב יבא הלוי בנימוקיו שם מ"ש ע"ד מרן הב"י במה שהביא מהמרדכי ולא כ' שכ"כ הרמב"ם ומש"ש ליישב קו' זו עי"ש לע"ד קשה דלאו ממילא ש"מ דבעינן רוחב נמי דאילו לא היה בא אלא למעט שאר אצבעות הוה אמר דאצבע היינו גודל ומאי רוחב הגודל דקאמר ש"מ תרתי והדק"ל ולעד"ן די"ל דאין כוונת הרמב"ם לומר דמודדין במקום הרחב שבו ולא בהצר שבו אלא כונתו שאין מודדין באורך אגודל אלא ברחבו ומ"מ ברוחב עצמו לא ידענא מה למעלה או למטה וק"ל ועיין להרבנים תבו"ש ביו"ד סי' ל"ה ס"ק כ"ד ומוהר"ש זלמן בש"ע שלו בסי' ל"ב אות ס"ג ושערי תשובה סי' י"א סק"ד שציין שו"ת בית אפרים לטרפיות עי"ש הלא היא בסי' טו"ב ומ"ש הרב ש"ת שם בבגד של שאר מינים עפ"י דברי שו"ת בית אפרים לחלק בין דאו' לדר' עי"ש במקום אחר כתבתי ע"ד דצ"ע אם יש להקל בשאר מינים לפי מ"ש הרב ישועות יעקב ה"ד בשו"ת אור לי סי' ל"ח ד' ל"ח ד"ה ובהורמנותיה וכו' ושם כתבתי דמצד שהוא שעת הדחק גם בבגד שחייב מדאו' אפ' להקל בי"ב גודלין של מקום הקצר ואיכא ס"ס ס' אי ה"ל כמ"ד דדי בד' אצבעות את"ל דה"ל כמ"ד י"ב ס' הל' כהרר"י הראשון ורב האר"י הוב"ד בס' ש"ץ ד' ז"ך סוע"ד ועי"ש באור לי סי' ל"ח בשם הרבנים בית עובד ופה"ד וק"ל ועיין בס' אפריון שלמה בקונט' שיעורין דאוריי' וע' בס' עמודי אש {{ממ|בד' ס"א ע"ג}} שהביא דברי הח"א {{ממ|[[חיי אדם/יד#לג|כלל י"ד אות ל"ג]] שנס' בכ"מ שנזכר אצבע אם הוא גודל והביא מ"ש הפר"ח סי' נ"ו סק"ב וכ' ע"ד דנעל"מ דברי הרמב"ם במקומות הנ"ל. ושכ"כ הא"ז בהל' עירובין סי' קכ"ז והאו"ה הל' או"ה דכשכותבים הפוס' אצבע ר"ל גודל ותמה על הב"ח יו"ד סי' רפ"ו עיש"ב ומ"מ נמצא איזה מקומות יוצאים מהכלל ופירוש אצבע בהם היינו פשוטות כמ"ש בספר דרכי הוראה בד' י"ט אות ה':

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: א]]