עריכת הדף "שדי חמד/כללים/א/ז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/א/ז|action=edit}} ז]'''}} כתב הרב אבני מילואי' בתשו' [[שו"ת אבני מילואים/יח|סי' ח"י]] דאף למ"ד דאין מבטלין איסור הוא מדרבנן היינו דוקא בשאר איסורין אבל בתרומ' שאסור לאבדה ואמרה תורה את משמרת תרומותי ואם מערבה ברוב חולין הרי הוא מוציאה לחולין והוי כמאבדה לכן לכ"ע אסור מן התור' עי"ש ומה שהביאו לזה הוא ליישב קושיית הרב משל"מ בפ' דרכים דרוש ד"ה ולפי) וממה שרשמתי [[שדי חמד/כללים/א/ח|לקמן אות ח']] בזה מתבאר דהרבני' משל"מ וח"ץ ושאלת יעבץ וחת"ס בחיו"ד סי' שי"ט לא שמיעא להו חילוק זה וכבר הרב המגיה לס' אב"מ שם פקפק מאד ע"ד עי"ש גם מדברי הרב פר"ח בסי' צ"ט סק"ח שכתב להוכיח דאיסור ביטול האיסורין הוא מדרבנן ממתני' דסוף תרומות מגורה שפינה ממנה תרומה וכו' ורבני האחרונים דחו הוכחתו כמו שיראה המעיין בדב"ק מתבאר דלא שאני להו בין חולין לתרומה בזה כמובן. אלא שהרב כתב סופר בא"ח סי' פ' (ד"ה ולענין) ובחיו"ד סי' ס' מביא דברי האבני מילואים בשתיקה עי"ש ומצאתי להרב שו"מ בח"ב סוף סי' עק"ד שכ' הסברא בהיפך דאף אי אמרינן דבעלמא ביטול איסור אסור מן התור' מ"מ ה"ד בדבר שהוא איסור בעצם כנבלה וכיוצא משא"כ תרומ' שהוא עשאו תרומ' ויכול לישאל עליו א"כ גם הביטול לא גרע מנשאל עליו ועכ"פ לא מיקרי איסור בעצם ע"ש ובסי' קע"ו והוא חידוש שלא זכר סברת האבני מילואים הנ"ל ומדברי הרב פר"ח במה שהוכיח ממתני' דסוף תרומו' וכן מדברי רבני האחרונים שדחו הוכחתו מתבאר דלא שמיעא להו סברת השו"מ ובשו"ת רמ"ץ חיו"ד סי' מ"ב אות ב' כתב ג"כ ליישב קושיית הרב משל"מ הנ"ל עפ"י סברא דבתרומ' אסור לבטל לכ"ע מן התור' מטע' דחשיב הנאה של כילוי דאסור בתרומה עי"ש ובסי' פ"ד אות ג' ולענ"ד יש לפקפק בדב"ק דאף אם נניח כסברתו דכיון דאיסור נהפך להיתר הרי הוא כאילו התרומה חלף ועבר מן העולם וחשיב הנאה של כילוי (מה שאין נלע"ד כן אלא שאין בכחי לחלוק מסבר' בעלמא) מ"מ מה שאסור ליהנות מתרומה הנאה של כילוי אינו פשוט דאסור מדאורייתא ויותר נראה עיקר כמ"ד דאינו אסור אלא מדרבנן עיין במשל"מ פ"ב מהלכות תרומות הי"ד ובמה שרשמתי לקמן ב[[שדי חמד/כללים/ת/יז|מערכת התי"ו אות י"ז]] וכ"ש לדעת הסוברים דתרומה בזה"ז דרבנן דפשיטא דאיסור הנאה של כילוי אינו אסור אלא מדרבנן עיין במ"ש לקמן ב[[שדי חמד/כללים/מ/פח#אמור|מערכת המ"ם אות פ"ח]] ד"ה אמור מעתה ובד"ה ולפי"ז לפ"מ וכו' וא"כ אף אם נאמר דהעירוב תרומה בחולין חשיב כנהנה דרך כילוי מ"מ איך יתכן לומר דאסור מדאורייתא הרי הנאה של כילוי ממש אינו אלא מדרבנן:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: א]]