עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ח/כ"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
כ) '''חמץ''' של שני שותפים ישראלים שעבר עליו הפסח חקר מרן מוהריט"א הובא בס' קהלת יעקב סי' לק"ט ד' ד"ן ע"ג {{ממ|מדפוס חדש}} אם עוברים בבל יראה והוי חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח והביא פלוגתא דרבנן ור' אלעאי בחולין ד' קל"ה ע"א ומחלוקת הפוסקים אי קיימא לן כר' אלעאי או כרבנן ומסיק דלהסוברים דקיימא לן כר' אלעאי כיון דכתיב בלשון יחיד לא יראה לך חמץ השותפין בכלל ולהסוברים דנקיטינן כרבנן אי איכא שיעור כזית לכל אחד עוברים ואי ליכא כזית לכל אחד אין עוברים וכבר ראה דברי הרבנים ט"ז וחק יעקב שבסוף סי' תמ"ה עי"ש ועיין בהגהת כליל תפארת שבשו"ת תפארת יוסף א"ח סי' כ"ב והרב יד דוד על פסחים לדף כ"ג ע"ב הביא דברי החק יעקב סי' תמ"ה דחמץ של שותפין חייב לבער מדכתיב תשביתו וכתב דאין ראיה מדכתיב בלשון רבים וכו' אך מסברא ידעינן כן בלי שום לימוד עי"ש והבאתיו בסי' ה' אות ל"ה:

'''וכתב''' הרב השואל בשו"ת תפארת יוסף הנ"ל ביי"ש של שנים עשר שותפים ישראל והאחד עשר שותפים מכרו חלקם לעכומ"ז אך הי"ב לא מכר חלקו מחמת שכחה רק כשמכר חמץ שבביתו כתב לעכומ"ז שמוכר לו גם חמץ שאינו ידוע לו דדינא הוא דהי"א חלקים מותר דבדרבנן יש ברירה כמו שכתב הגאון שאגת אריה בחמץ של שני שותפים שהאחד לא מכר חלקו ואף דבחק יעקב ומקור חיים הצריכו עיון אי שרי באכילה מכל מקום יש לצרף דעת הפנ"י דיי"ש הוי רק חמץ דרבנן ולהתיר אף באכילה וחלק י"ב אסור והרב המחבר האריך דלכאורה יש להתיר משום שזהו תערובת מין במינו ונתבטל ברוב קודם הפסח דלכולי עלמא לא עבר אבל יראה ולא שייך קנס ושוב כתב דאי אמרינן יש ברירה בדרבנן אם כן כל חלק לעצמו עומד וליכא תערובת וכו' ומסיק לדינא דגם חלק השנים עשר מותר בהנאה למכרו לעכומ"ז עי"ש והרב בית שלמה סי' ע"ד בשני שותפים בשמרים והשמרים היו במרתף אביהם שהשאיל להם ובערב פסח נתן האחד השמרים במתנה בלי שום קנין לאביו והאב מכר השמרים לעכומ"ז וכתב דהרב השואל האריך להחמיר אף בהנאה גם חלק הנותן והוא השיב דחלק הנותן ודאי מותר דהאב קנה על ידי קנין חצר אף דהיה המרתף שאול להם:

'''ויש''' לפקפק על פי דברי הנתיבות בפתיחה לסי' ד' מכל מקום כיון שלא עשו שום קנין במרתף רק חזקת תשמיש וזה לא מהני לענין זה כמו שכתב הנתיבות עצמו בסי' קצ"ב והוי כמפקיד שהקנה לנפקד דבר המופקד שכתב הנתיבות בסוף הפתיחה דהעיקר כמוהרי"ט ולא כט"ז {{ממ|עיין מה שרשמתי בזה בקונטריס הכללים במערכת החי"ת אות ק"י}} בפרט דלא קבע זמן להשאלה ויכול לדחותם בכל זמן שירצה ואף חלק השני יש לצדד להקל דהמכירה של האב מהני על פי דברי המקור חיים סי' תמ"ג סק"ה גם יש לצרף קצת כיון דשותפו הודיעו בערב פסח אחר זמן איסורו ושתק השתיקה הוי כהסכים לדבריו לדעת כמה פוסקים שהביא המשנה למלך בריש פרק ה' מה"ש וכתב דהשואל מפקפק מצד שלא מכר האב החדר לעכומ"ז אלא השכירו לעכומ"ז וכתב המקור חיים שצריך דוקא למכור {{ממ|עיין מה שרשמתי בזה בסי' ט' אות ד'}} ואין בזה חשש וכו' וגם מה שכתב משום שלא חתם המוכר בשטר על פי דברי המקור חיים סי' תמ"ח זה אינו פיקפוק דשכירות קרקע נקנה בכסף לבד בלא שטר ובלאו הכי כיון שהמרתף הוא של האב מועיל חתימתו דהשטר אינו אלא בשביל הקרקע ומה גם דגם בחמץ עצמו יש לו חלק מה שנתן לו במתנה האחד ומסיק להתיר השמרים בהנאה או לישראל על ידי ביטול ברוב שמרי היתר:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>