עריכת הדף "שבות יעקב/ג/קכד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה קכד'''}}

אחד שמת והיה עליו כתובת אשתו ותוספת ושאר בע"ח הרבה ולא הגיעו נכסיו לפרוע כולם ואחר כך מתה אשתו בלי השבעת כתובה והיורשים באו בכח כתובת אמם לתבוע פרעון כתובה ותוספת' ובע"ח טוענין כיון שלא עשתה שבועת כתובה אין להם שום טענה מחמת כתובתה מה דינם:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

הנה דין זה פשוט וערוך לפנינו בש"ע בא"ה סי' צ"ו סעיף א' דאם מתה קודם שנשבעת אין יורשיה יורשין כתובתה שאין אדם מוריש שבועה לבניו אף שראינו בתשובת שארית יוסף סי' ל"ד פסק כה"ג דהדין עם האשה כי היורשין יכולים לומר לא חפצתי בשבועה של אמנו ע"ש דבריו באריכות אף דלכאורה צריכה לישבע לבע"ח המאוחרין מ"מ כבר מבואר בתשובת הריב"ש סי' תפ"ג שאין אומרין אין אדם מוריש שבועה לבניו אלא בשבועת התורה או בשבועת המשנה ולא בשבועת היסת וכן בכנסת גדולה לח"מ סי' ק"ח בהגהותיו לב"י סוף סעי' צ"ב יע"ש גם בתשובת פנים מאירות סי' נ"א ראיתי שמאריך בשאלה כזו ממש והאריך שם אבל כל זה האריכות בזה הוא שלא לצורך כי כבר ביררו וליבנו כל זה ראשוני' ואחרונים לתרץ דברי הרא"ש והטור בטח"מ סי' פ"ד וק"ח דסתרי אהדדי כאשר האריך הסמ"ע בסי' ק"ח ס"ק ל' ולא מצא ישוב נכון לחלק וכ"כ הש"כ בח"מ סי' פ"ד ס"ק י"א וכתב וז"ל ויותר טוב ונכון שישארו דברי הרא"ש והמחבר בקושי' משנמציא סברות זאת שאינם אליבא דהלכת' עכ"ל וכן מסיק הפנים מאירות עצמו שם בתשובה ע"ש גם שאר אחרוני' מחולקים בדינם אלו עיין בכ"ג סי' ק"ח סעי' צ' עד סעי' צ"ג מאריך ג"כ בחילוקים אלו ע"ש ולענין נדון שלפנינו לענין גביות' כתובת' נגד הבע"ח ראיתי בתשוב' גדול שבאחרוני' בתשוב' דרכי נועם חלק א"ה סי' כ"ה האריך ג"כ בדין זו וכתב דהוי ספיקא דדינה ואין להוציא מיד מוחזק והיכי דאין כאן מוחזק ראוי והגון לעשות כעין פשרה ויחלוק יורשי אשה עם יורשי בעל ע"ש גם בתשובת מהר"ש לוי [[שו"ת מהר"ש הלוי/ב/לז|ח"ב סי' ל"ז]] מסיק ול"נ שלא להיות כדיני דחצצתא נ"ל להורות כהלכה דנדוניא שהיא הכניסו לו דהוית כבע"ח דעלמא יורשיה נוטלים אף שלא נשבעה ולא חיישינן לצררי כיון שמת תוך זמנה כי לא נתנה כתובתה לגבות מחיים וכה"ג כתבו התוס' להדיא בגיטין [[תוספות/גיטין/לד/ב#אין|דף ל"ד ע"ב]] ד"ה אין אלמנה נפרעת משא"כ תוס' כתובתה אין להגבות ליורשי' כיון שלא נשבעת וכן מסיק בספר חוסן ישועות לא"ה סי' צ"ו וכן נ"ל עיקר שזה הוא פשרה ע"פ הדין וקרוב לזה מצאתי בסוף ספר מסגרת השלחן בתקנות ד' ארצות פולין בענין הבורחים שאשתו בנדוניתה קודם לכל בע"ח יע"ש וזה הוא מלתא דמסתבר וכן הסכים עמי בי דינא ועשינו כן להלכה למעשה כנ"ל הק' יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>