עריכת הדף "שבות יעקב/ג/כח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה כח'''{{ש}}מהרב המופלא מהר"ר שלמה אב"ד דק"ק ראטרדם וז"ל:}}

הנה טרם אחלה לדבר אודה את ה' ובתוך רבים אהללנו לאמר ברוך ה' אלהי ישראל אשר לא השבית לנו גואל להאיר לנו דברי ספקתינו ובימיו תורה לישראל אשרי הדור אשר הוא שרוי בתוכו בכל מקום הלכה כמותו ומטיבותא דמר אמינא לחלוק לי כבוד להשיבני על דברי ולא להשיב ריקם ועתה אפריש שיחתי הנה זה לי עשר שנים שנתקבלתי למז"ט בק"ק ראטרדם והוא מערי הפרזי שאינו מוקף חומה או מחיצה או גדר אמנם המים להם חומה מקיפין מסביב נהר מא"ז ונהר ראט"י ומיום הוסדה ונתישבה הק"ק נהגו היתר לטלטל בכל העיר ברחובות ובשוקים מקצה אל קצה כאלו מוקף חומה ממש וכל הרבני' והגדולי' שם ראו ולא מיחו בדבר ושתיקה כהודאה דמיא ע"כ גם אני שתקתי והנחתי להם מנהגם ובפרטות שהייתי מקודם אב"ד בק"ק האג שהוא ג"כ מערי הפרזי והמים להם חומה ומטלטלין בכל העיר ושאלתי להם מאין יצא להם היתר זה והראו לי היתר בכתב מפורש משלשה גדולי הוראה האחד יצחק אבוהב וחכם יעקב ששפורט וחכם שלמה די אלווערי שהיו חכמי ק"ק אמשטרדם והסכימו כולם להתיר הטלטול כאשר הוא חתים בחתימות ידיהם גם אמרו לי שגם החכם השלם הגאון חכם צבי הסכים להתיר כאשר נדפס בתשובתו סי' ה' שכתב וז"ל עיר האג שאין להם חומה רק חריץ עמוק יותר מיו"ד טפחים ורחב יותר מד' טפחים דמותר לטלטל בכל העיר עכ"ל לכך לא מחיתי ג"כ בראטרדם כיון שיש להם על מה שיסמכו כי העיר האג וראטרדם שניהם שווין בענין המים להם לחומה והנחתי להם מנהגם גם בתשובת אמונת שמואל סימן מ' כתב ג"כ דהחריץ בתוך המים הוי כמוקף חומה איברא לפני איזה חדשים מקרוב עלתה במחשבתי לאמר מה לך נרדם קום קרא מה דאיתא בא"ח סימן שמ"ג במגן דוד בתשובתו לעיר שטימניץ שאסר להם הטלטול בכל שבתות השנה אף שלא בשעת הקרירות והצריך להם כפרה וסליחה על מה שכבר עברו וטלטלו גם המ"א אף שמיקל קצת בדבר להתיר באותן שבתות שלא נקרשו המים אבל מ"מ בעת הקרישה אוסר ומתירא אני מגודל איסור שבת ואמרתי אלך לדרוש את ה' לפני מעלתו כאשר ישאל לאיש בדבר אלהים כי כל רז לא אניס ליה וכבר כתבתי שאלה למכ"ת ולא קבלתי תשובתו הרמה וצער לי מאד בתוחלת ממשכה מחלת לב ומפני פחד שפחדתי מכח המים להם חומה חימה כתב ה"ה שני גדולי ישראל שנפשט חיבורים שני מגינים בכן שלחתי שאלה זו להגאון מוהר"ר יחזקאל אב"ד דק"ק המבורג ושני הק"ק והשיב לי מיד לאסור בעת שנקרשין המים וכתב ואלו היו תחת ממשלתו הי' מכריז קול תרועה לאיסור בעת שהמים נקרשין ובשאר שבתות השנה דעתו להתיר כהמ"א בתנאי כפול שיסכי' עוד אחד מבעלי הוראה בכן בקשתי פרוסה לפני אדוני עטרת תפארת הדור להשיבני בתשובה שלימה כי הלכה כמותו בכל מקום ועליו אסמוך ראשי ורובי למעשה נא אל תשיבנו ריקם כד' הקטן שלמה בא"א מהר"ר מרדכי ז"ל מליסא חונה פה ראטרדם קהל אשכנזים יע"ש:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

הנה שאלתו שאלת חכם קבלתי ומ"ש מכ"ת תוך כתבו שכבר שאל מאתי שאלה זו ואין עונה באמת לא הגיע לידי שום אות ותמונה מיום פרישתו מאתי מק"ק ווירמייזא וחלילה לי למנוע בר ולא להשיב לשואלי דבר בפרטות לשואל כמותו ירבה בישראל אוהבי אשר כנפשי ויגל יעקב וישמח על שראיתי גי"ה ושמעתי מבריאותו יוסף ה' לו ע' ע"א וע"ד השאלה ראיתי שמסתפק מכ"ת בשביל שראה כתוב וחתום משלשה עמודי עולם שהתירו הטלטול בק"ק האג ע"י היקף המים עם החריץ ובפרטות שכן מצא בתשובת אמונת שמואל סי' מ"ם ובתשובת מהר"ן סי' ה' באמת אי משום הא לא תברא ונלמד הסתום מן המפורש דהא בשני תשובת הללו אינם מזכירי' כלל מהיקף המים רק מהיקף החריץ ובזה גם הט"ז מודה שהרי בסי' שס"ג ס"ק י"ט בסוף התשובה סיים וז"ל אכן אם יש על שפת הנהר ביבשה מקום מדרון אם יש גבוה יו"ד במשך ד' יש להתיר וע"ש ואפשר דגם בהאג כן הוא ותדע דהא מהר"ץ הי' בעל תלמודא ובקי בכל חדרי תורה בודאי לא נעלם ממנו דברי המגינים ולא הי' נמנע מלהביא' אלא ודאי דלא מיירי מהיקף המים וכיון שהם נקרשים אפשר דיש לאסור כדעת המגינים רק דהמה מתירים מהיקוף החריץ בגובה למעלה מן המים אבל בהיקף המים יש לאסור לדעת הט"ז בכל שבתות השנה ולדעת המ"א עכ"פ בשעה שהם נקרשים איברא לאחר העיון מעיקרא דדינא פרכא מנ"ל להט"ז והמ"א לחדש דין זה דע"י קרישת המים נתבטלו מחיצות מה שלא נזכר בש"ס ופוסקים ראשונים כלל ואדרבא הוא משמעות הש"ס דערובין דף ח' במעשה דמבוי אחד שצדו עולה לים דחיישינן שמא יעלה המים שרטון ולא הוזכר כלל חשש דקרישת המים אף הט"ז נשמר מקושיא זו ומתקן בלשונו דהים אינו נקרש מכל מקום קשה אמאי לא קאמר באמת בש"ס אם צדו א' עולה לנהר דהוא מידי דשכיחא דחיישינן לקרישת המים בכל ימות החורף גם בשום פוסק ראשון לא הוזכר חשש זה וכן בהא דאי' שם בש"ס דערובין [[בבלי/עירובין/כג/א|דף כג']] ו[[בבלי/עירובין/כד/ב|דף כד' ע"ב]] בשביל של כרמים דאזיל לגודא דנהר וכן ב[[בבלי/עירובין/פז/א|דף פ"ז]] גבי אמת המים לא הזכירו כלל בש"ס ובתוס' וכל פוסקים ראשונים חשש זה דקרישת המים רק שמא יעלה לשרטון שהוא דרכו של ים ולא נהרות אחרים ואי קשיא לך הוא גופא קשיא הא חששה גמורה היא ואולי מקום הניחו לשני מגינים אלו להתגדר בו בחשש זה דקרישה זה אינו דמיום שנסתם הש"ס אין לנו לחדש שום דין להקל או להחמיר נגד משמעות הש"ס ועיקר טעמא דמסתבר נ"ל דמש"ה לא חששו לקרישת המים כיון שסופן לימח מעצמם ע"י חום השמש והוי דבר שאינו מתקיים לא חשיב כלל לבטל המחיצה. וראיה ברורה מצאתי לזה [[משנה/אהלות/ו#ה|ספ"ו דאהלות משנה ה']] כיפת הברד והשלג והכפור והגליד לא מביאין ולא חוצצין בפני הטומאה והטעם פי' שם ה[[ר"ש/אהלות/ו#ה|ר"ש]] ו[[פירוש המשנה לרמב"ם/אהלות/ו#ה|הר"מ]] וה[[רע"ב/אהלות/ו#ה|רע"ב]] משום שאינם דבר המתקיים ונימוחין מעצמם וכן הוא בש"ס דב"ב [[בבלי/בבא בתרא/כ/א|דף כ' ע"א]] דאלו אין ממעטין בחלון מה"ט גם מה"ט אין עושין מחיצה מרבב כמו שפי' שם רש"י והתוס' וע"ש ואף שהרמב"ם [[רמב"ם/טומאת מת/טו#ב|פט"ו מ"ה טומאת מת דין ב']] נראה שחולק בזה אפי' רש"י ותוס' וכתב טעם אחר לפי שמקבלין טומאה וע"ש היינו דווקא לענין מיעוט בחלון דוקא שממעט בכל שהוא לכן סובר דאפי' אינו מתקיים ממעטין בחלון אי לאו משום שמקבלין טומאה משא"כ לענין ביטול מחיצה מודה דבעינן דבר המתקיים דוקא וכן משמע בתוס' שם בב"ב ד"ה ועוף וכו' הנה בודאי לא נעלם מאתי שיש מקום לבעל דין לדחוק ולחלק בין נדון דידן לדהתם מ"מ כיון דדין הקרישה לא הוזכר בש"ס ושום פוסק ראשון אין לנו לבדות להחמיר ולאסור הטלטול במקום שנוהגין היתר ע"פ גדולים הקדמונים דיש חשש לעז על הראשונים כמ"ש בת"ה [[תרומת הדשן/א/עד|סי' ע"ד]] והובא בתשובתי [[שבות יעקב/ב/ז|ח"ב סי' ז']] וע"ש ובפרט בזמן הזה דליכא רשות הרבים דאורייתא והיכא דנהגו היתר נהוג אבל במקום שנוהגין איסור אין להקל דלא יהא כדברים המותרין ואחרי' נהגו בו איסור כנ"ל הק' יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>