עריכת הדף "שבות יעקב/ג/כג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה כג'''}}

הא דאיתא בא"ח סי' ס"ו דאגרת שלומים שהביאם בשבת שמותר לקרות בו לפי שאין יודעין מה כתב בו ואולי יש בו צורך הגוף ע"כ וקשה הא תינח שיקרא בו המקבלו אבל הכותב שיודע בעצמו שאין שום צורך באגרת שלו ויגיע בשבת לחבירו יהא אסור לכתבו גם ילמדנו רבינו על מה סומכין העולם במדינה זו רבי' וגם שלמי' שקורין בשבת בכתביהם שנדפסו חדושיהם מסיפורי מלחמות וכיוצא בהם שקורין בל"א נייא צייטונג והלא אסור לקרות בשבת בסיפורי מלחמות כמבואר שם בא"ח. 

{{מרכז|'''תשובה'''}}

על מה שמתמיה על הכותב שהוא הגורם שחבירו יקרא בשבת נ"ל פשוט דגרמא כזו אין חשש אסור כלל בשבת באיסורי דרבנן וגדולה מזו מצינו בש"ס ספ"ב דב"ק [[בבלי/בבא קמא/כו/ב|דף כ"ו ע"ב]] דאמר רבה זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים או כסתות ובא אחר וסלקן אפי' קדם הוא וסלקן פטור מ"ט בעידנא דשדא פסוקי מפסיק גרי' ומבואר שם בש"ס דלענין שבת אפי' מלאכה דאורייתא קי"ל הכי וכה"ג מבואר בסנהדרין [[בבלי/סנהדרין/עז/ב|דף ע"ז ע"ב]] לענין רציחה החמורה א"כ ה"נ בשעה שכותב לא עבד איסור כלל ואין זה אפי' גרמא כלל דמי יימר שבא לידי קריאה בשבת דאולי יתעכב בדרך או המקבלו לא יקרא בו מחמת איזה סיבה וכאשר באמת איזה אנשים מונעים לקרות ולפתוח הכתבים בשבת כלל הדבר לא ידעתי שום חשש איסור על הכותב וע"ד קריאת הנייאציי עונג בשבת אפשר לומר שסוברין דהא דפסק דאסור לקרות בספרי מלחמות היינו מלחמות הקודמין הישנים שאין בהם צורך לקרות בהם עכשיו אבל בתוך כתב התחדשות שנדפסי' מקראות של זמני' הללו שיש בהם כמה צורכי בני אדם לידע באיזה מדינה שהוא מלחמה או שאר מקראו' רעות ח"ו ואולי אפשר להציל איזה דבר ע"י איזה פעולה וכיוצא בזה נ"ל דליכא בזה אסור קריאה משום שטרי הדיוטות כנ"ל הק' יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>